בל"ג בעומר יודלקו המדורות ומכבי-האש יגייסו את כל כוח-האדם שברשותם לטיפול במדורות שלא כובו ובמניעת דלֵקות. זו הזדמנות לשוחח עם טפסר-משנה ינון יצחקי (53), מפקד בית-הספר הארצי לכבאות ולהצלה. בתוך השיחה מתבררת המשמעות האמיתית של עבודת הכבאים.
לפני ארבע שנים היה יצחקי מפקד גזרת יהודה ושומרון בשירותי כבאות והצלה. ביום שישי, ערב שבת וישלח, הוזעק לדרום הר-חברון, בעקבות קריאה על אירוע ירי. כשהגיע לזירה גילה כי הנפגע הוא ידיד קרוב, יוסי שוק הי"ד, שנורה בידי מחבלים. בדרך מהאירוע קיבל טלפון מבנו, קצין בצה"ל. הוא בישר לו כי בתו הבכורה, נטע, נהרגה בתאונה. זה היה הרגע הקשה ביותר בכל שנותיו במקצוע. כמה רגעים קודם לכן ראה את חברו הרוג ועכשיו איבד את בתו.
נס בקבר רחל
יצחקי נולד בנתניה ולמד בישיבה תיכונית של 'בני עקיבא'. את שירותו הצבאי עשה במסגרת ישיבת ההסדר 'ניר' שבקריית-ארבע. בתום השירות התחתן והקים את ביתו בקריית-ארבע. "התחלתי ללמוד כבאות והצלה, ויצאתי לאירועים רבים בגזרה", הוא מספר. עד מהרה מונה למפקד כבאות בגזרת יו"ש.
לא-אחת נקלע לזירות בעייתיות, ופעם אחת אף נפצע. זה קרה לפני עשור, בתקופת הבנייה של המתחם המבוצר בקבר רחל. "קיבלתי קריאה על שרֵפה שפרצה במתחם ומיהרתי למקום", הוא מספר. "כשהגעתי לשם נורו עלינו יריות מכל עבר. כל זגוגיות הרכב התנפצו. נפגעתי מכדור בבטן והובהלתי במהירות לחדר-המיון. בחסדי השם אירע לי נס גדול, ורמת הפציעה לא הייתה חמורה כל-כך. אין לי ספק שרחל אימנו שמרה עליי".
תחושת שליחות
הכדור שספג דווקא דרבן אותו להתמסר יותר לעבודתו. "האירוע לימד אותי שמישהו צריך לעשות את העבודה הזאת, גם אם היא כרוכה במחיר אישי. זו עבודה שדורשת תחושת שליחות", הוא אומר בלהט. עשרים שנה הוא בתפקיד, אבל כל אירוע, מבחינתו, הוא עולם חדש. "עד שלא מגיעים לשטח אי-אפשר לדעת דבר. לפעמים אתה מקבל קריאה על לכודים ומתברר אין סכנת חיים, ולפעמים אתה שומע על חדר אחד שנשרף ואתה מגלה בית שבו לכודים בני-משפחה".
כיום הוא מופקד על הכשרת הדור הבא של הכבאים. "מקצוע הכבאי מורכב ביותר", הוא מסביר. "החוק מטיל עלינו משימות רבות: כיבוי דלֵקות; חילוץ מתאונות וממצבי סכנה; טיפול בחומרים מסוכנים ועוד. אני תמיד אומר לתלמידים החדשים, כי כדי להיות כבאי צריך להיות קצת 'משוגע'. בני-אדם נורמליים בורחים מסכנות, ורק 'משוגעים' כמונו רצים אליהן"...
זהירות במדורות
הציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" הוא נר לרגליו. "בבית יהודי מדליקים נרות, וצריך להיות ערים לסכנות", הוא אומר. "כשמדליקים נרות שבת או נרות חנוכה, צריך לשים-לב שאין וילונות בסמוך או כל חומר דליק אחר". ל"ג בעומר רגיש במיוחד. "זה יום שמח, וחייבים לעשות הכול שהשמחה לא תיפגע. אסור להדליק מדורות ללא מבוגר אחראי".
בל"ג בעומר יצטרפו לסיורים גם תלמידי בית-הספר לכבאות. "מדורות רבות נשארות דלוקות וגורמות סכנה של ממש. תפקידנו למנוע את התפשטות האש, במיוחד בהדלקות המרכזיות. ואני קורא לכולנו להיזהר באש, כדי שהיא תביא אך ורק שמחה", הוא מדגיש.
יצחקי: "אנחנו 'משוגעים', רצים אל הסכנות" (צילום: י' בלינקו) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
