חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:40 י"א בתמוז התש"פ, 3/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קביעת מזוזה במרפסת
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 815 - כל המדורים ברצף
הטהרה בכוחו של משה
הקדמת הטהרה לגאולה
מנעלים דקדושה
פרשת תשא
קביעת מזוזה במרפסת
הלכות ומנהגי חב"ד

קביעת מזוזה במרפסת – לפי מענה הרבי על דירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ

נשאלתי לגבי מקום קביעת מזוזה במעבר מהבית למרפסת, באיזה צד קובעים אותה.

וראיתי שבגיליון 'התקשרות' תרצ"ה כתב הרב שלום-בער שי' לוין, שבשולחן ערוך (יורה דעה סי' רפ"ו ס"ז) פסק (הדעה העיקרית) שרק אם המרפסת פתוחה לבית חייבת, ומשמע שזהו רק מצד הבית ולא מצד המרפסת עצמה, ולפי זה תמיד צריך לקבוע המזוזה במרפסת לכיוון הבית. ולכן מתמיה שם מדוע מוכיח הרבי מצורת קביעת המזוזה במרפסת ביתו של הרבי הריי"צ – שהייתה לכיוון הבית, כיוון שהדלת נפתחה לבית ומנהגנו לקבוע המזוזה על-פי היכר ציר – הרי תמיד במרפסת צריך לקבוע לכיוון הבית.

ולעניות-דעתי הדברים אינם תמוהים כלל, כיוון שהמקרה שעליו מדובר בשו"ע הוא – שהמרפסת היא מעבר לתוך הבית, כמו שאר המקרים המוזכרים שם (גינה וחצר), ולכן שייך לומר שצריך לקבוע את המזוזה לכיוון הבית, מה-שאין-כן במרפסת שהיא סגורה והיא חלק מהבית, אפשר לומר שהיא נקראת "חדר בפני עצמו" וחייבת במזוזה, ואם הדלת נפתחת לכיוון המרפסת – צריך לקבוע את המזוזה מימין הכניסה לכיוון המרפסת, וכן פסקו למעשה בשו"ת מנחת אלעזר ח"ב ס"מ ושו"ת מנחת יצחק ח"א ס"ח ועוד (ראה פתחי שערים (החדש, על הל' קביעת מזוזה) סי' רפ"ט אות עו וחובת הדר פ"ח הערה ו (ומביאים שם שיש שכתבו לקבוע לכיוון הבית, אבל רוב הדעות לא פסקו כן)).

ומה שכתב שם, שכיוון שהמרפסת בדירת הרבי הריי"צ אינה מקורה – אינה חייבת כלל במזוזה, כמו שכתוב בשולחן ערוך שם סי"ד. הנה בשו"ע כתב זאת לגבי בית שאינו מקורה, כיוון שבית רגיל להיות מקורה ולכן פטור אם אינו מקורה, מה שאין כן במרפסת או חצר שאינה מקורה – שדרכה בכך (ראה בכל זה בפתחי תשובה שם ס"ק י"ג).

ועל-פי זה אפשר להסביר מה שתמה שם, מדוע הרבי (שערי הלכה ומנהג ח"ג סי' קכה) מחלק לגבי מקום קביעת המזוזה בין דלת ראשית לדלת צדדית (שבדלת ראשית קובעים תמיד לכיוון הבית, מה שאין כן בדלת צדדית) – כי בדלת ראשית, כיוון שכל ענינה הכניסה לבית, לכן תמיד יקבע לכיוון הבית, מה שאין כן בדלת צדדית שפתוחה לחצר סגורה, אם פונה הדלת לכיוון החצר – יקבע לכיוון החצר.

הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק

תגובת הרב לוין:

מה שכתב שגם בדלת שבין בית לחצר מתחשבים בהיכר ציר, הנה כדבריו מפורש בשו"ת מהרי"ל סי' צד, המובא בט"ז סי' רפט, שגם בכניסה מבית לחצר הולכים בתר היכר ציר (על כל פנים כשיש פתח מהחצר לרשות הרבים).

אלא שיש מחלוקת בין הפוסקים אם חיוב החצר במזוזה הוא מחמת עצמה (תוס' מנחות לג, ב ד"ה דלית) או החיוב הוא מחמת הכניסה לבית (רמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ז וסיעתו). ומבואר בגמרא מנחות לג, סע"ב ובפירוש רש"י שם (לעניין דלת שבין בית לגינה), שלמסקנה אין מתחשבים בזה בהיכר ציר.

וכיוון שבשולחן ערוך (סי' רפו ס"ז) נראה שהעיקר כהרמב"ם, שחיוב החצר במזוזה הוא דווקא מטעם שהוא פתוח לבית. אם כן יוצא לכאורה לפי זה, שגם בדלת שבין חצר לבית, ובין מרפסת לבית, אין מתחשבים בהיכר ציר.

ולפי זה כתבתי שלכאורה דעת מהרי"ל והט"ז היא כדעת התוס'. מה שאין כן לפי מה דקיימא-לן דהעיקר הוא כדעת הרמב"ם וסיעתו, אין להתחשב בזה בהיכר ציר.

ולפי זה ביארתי מה שכתב באגרות קודש חי"ב אגרת ד'רלז: הנ"ל הוא מלבד הדלתות היוצאות לחצר או לרשות-הרבים. היינו אפילו אם יש כמה דלתות היוצאות לחצר, שאין מתחשבים בהם בהיכר ציר.

ומה שכתוב בלקוטי-שיחות חכ"ד ע' 374: יש להתחשב בהכניסה צדדית בהיכר ציר, היינו כשב' הדלתות יוצאות מהבית לחדר המדרגות (ולא לחצר), וכפי שהוא בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. וכפי שביארתי בכפר חב"ד גיליון 751 ע' 50.

אלא שלפי זה תמהתי על מה שכתב הרבי בקשר למרפסת, שהולכים בתר היכר ציר, אף-על-פי שדינו כחצר, כמבואר בסי' רפו ס"ז.

תגובת הרב פרידמן:

מעיון (קצת) במקורות נראה שיש ג' סוגי מרפסות וחצרות:

א) חצר בפני עצמה שאינה פתוחה לבית, ועל זה הדיון בגמ' תוס' והרמב"ם (עיין כס"מ שם) ושו"ע סי' רפ"ו האם חייב בכניסה אליה או לא.

ב) חצר שמובילה מרשות הרבים לבית, שבזה לכולי-עלמא (שיטות הנ"ל) חייב, אבל כיוון שכל ענינה הכניסה לבית, אפשר לומר שיקבע לכיוון הבית.

ג) חצר אחורית סגורה המשמשת תשמישי חצר, דינה כחדר, ורוב השיטות – הט"ז וספרי השו"ת שהזכרתי, סוברים שיקבע לכיוון החצר (ואם שיטת השולחן-ערוך היתה אחרת מהט"ז וכו' היו צריכים להזכירו בדבריהם וכיצד חולקים עליו).

ואם כן המרפסת בדירת הרבי הריי"צ היא כסוג ג' הנ"ל, שלרוב הדעות (אם יש בו ד' על ד') יקבע לכיוון המרפסת, אלא אם כן הדלת נפתחת לבית.

ועל-פי כל זה אולי אפשר לומר, שמה שכתב הרבי שבכניסה צדדית יש להתחשב בהיכר ציר, מדובר שפתוחה לחצר אחורית סגורה.

לסיכום: הרב לוין שי' נוטה לדעות שאין סוברים כמותם, ולכן קשה לו על דברי הרבי; מה שאין כן לעניות-דעתי הרבי סובר כרוב הדעות, ולכן לא קשה.

תגובה שנייה וסיכום של הרב לוין:

לא מצאתי בפוסקים ולא בסברא לחלק בין שלושת סוגי המרפסת הנ"ל, שלדעת התוס' יש בשלושתם חיוב מזוזה מצד עצמם, ואם כן הולכים בהם לפי היכר ציר, ולדעת הרמב"ם אין בהם חיוב מחמת עצמם כיוון שאין להם תקרה, וכל החיוב הוא רק מחמת הכניסה לבית, ולכן בראשון פטור, ואילו בשני ובשלישי אין להתחשב בהיכר ציר.

אלא שלפי זה צריך לומר שמהרי"ל והט"ז סבירא להו כתוס', שהיא דעת ה"ויש-אומרים" שבשולחן ערוך (סי' רפו ס"ז). וקצת יש משמעות כדעה זו בלשון הרבי בנוגע למרפסת, וצריך עיון.

וזו אינה צריכה לפנים, שמה שכתב הרבי אודות "כניסה צדדית", לא מיירי במרפסת או חצר סגורה, שזו אינה נקראת "כניסה"; אלא מיירי בשתי כניסות מהפרוזדור לדירה, וכמו בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שמשם למד חילוק זה.

והנפקא מינה מכל זה למעשה, הוא במרפסת סגורה, שהדלת שלה אין לה היכר ציר, שלפי האמור לעיל נראה שצריך לקבוע המזוזה לימין הכניסה לבית. אבל לפי דיוק הנ"ל בדברי הרבי, אפשר שעדיף לקבוע לימין הכניסה למרפסת הסגורה. וצריך עיון.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)