והסר שטן
בפורים מתענים תחילה ואחר-כך עושים משתה ושמחה, ואילו ביום-הכיפורים מרבים באכילה בערב יום-כיפור ואחר-כך מתענים. זהו שאומרים "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו" – בערב יום-הכיפורים השטן מקטרג שישראל עסוקין באכילה, ולכן מראים לו 'לפנינו', שיביט על יום המחרת, שבו הכול יתענו ויתפללו לה'; ואילו בפורים השטן מקטרג על ישראל השמחים, ולכן מראים לו את 'מאחורינו', שיביט בתענית שהתענו לפני פורים.
(קדושת לוי)
חסרון הדעת
גדול יום הפורים מיום-הכיפורים. ביום-הכיפורים מצווה לענות את הגוף, אבל בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע, וכי יש עינוי גדול מחסרון הדעת?!
(רבי בונם מפשיסחה)
'איש יהודי' גם מרחוק
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ה). כשמרדכי היה בשושן הבירה, ידעו מיד שהוא איש יהודי. עוד קודם שידעו ששמו מרדכי כבר הבחינו מרחוק שכאן הולך איש יהודי.
(הרבי מליובאוויטש)
עם המצמיח צדיקים
"וייבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי" (אסתר ג,ו). אמרו להמן שמרדכי שייך לעם שביכולתו להוציא הרבה יהודים כמרדכי, ואם-כן מה התועלת שתצמח לו ממותו של מרדכי זה, כאשר מיד יעלה ויצמח במקומו מרדכי שני.
(רבי יצחק מוורקה)
עם מרדכי
אמרו להמן שהעם שמסביבו הוא "עם מרדכי", עם שמתנהג כמו מרדכי, ש"לא יכרע ולא ישתחווה".
(שיחות קודש)
עם אחד
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... ודתיהם שונות מכל עם" (אסתר ג,ח). גם כשעם-ישראל "מפוזר ומפורד בין העמים" הכול מכירים שזה "עם אחד", עם יחיד ומיוחד. דבר זה נעשה דווקא על-ידי ש"דתיהם שונות מכל עם".
(לקוטי שיחות)
חששו של המן
מדוע רצה להשמיד את היהודים ביום אחד דווקא? אלא שהמן ידע כי יש לו עסק עם עַם מלומד בניסים, ולכן ביקש להבטיח שגם אם לא תצלח מזימתו והיא תסתיים במפלה, יהיה ליהודים יום אחד בלבד של חג.
(רבי שלמה מקרלין)
האיר את הדרך
הצלחתו של מרדכי בבית המלך הייתה מכיוון שהיה "בן-יאיר" – אביו האיר לו את ימי ילדותו, נתן לו חינוך יהודי, למד איתו תורה, והוא ראה בביתו את מהלך החיים של יהודי, שגם יום חול רגיל הוא יום יהודי. אור זה הביא להצלחתו בבית המלך.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
