שאלה: מדוע מוסיפים בקריאת שמע את המאמר 'ברוך שם', שאינו מופיע בפרשת 'שמע' בתורה?
תשובה: אחרי אמירת הפסוק 'שמע ישראל', כפי שהוא נאמר בקול רגיל, צריך לומר בלחש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ומיד להמשיך בקול רגיל: "ואהבת...".
אמרו חז"ל: "בשעה שביקש יעקב לגלות את הקץ לבניו, נסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא יש בכם אחד שאינו הגון?! פתחו כולם ואמרו: "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". כלומר: "שמע ממנו אתה, ישראל אבינו: כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד [=כולנו מאמינים באמונה שלמה]. מיד פתח הזקן (יעקב) ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד [=תודה לה']. אמרו חכמים: כיצד נעשה? נאמר 'ברוך שם' – לא כתבוֹ משה בתורה; לא נאמר – אמרוֹ יעקב. התקינו לומר אותו בחשאי".
ואכן, כך פסקו למעשה חז"ל וכל הפוסקים שאחריהם, וכך נהגו בכל תפוצות ישראל מדורי דורות (חוץ מ'אנשי יריחו' בתקופה מסויימת). יש חילוקי דעות בין הפוסקים אם מי שדילג על זאת יצא ידי חובת קריאת-שמע.
ביום-הכיפורים נוהגים לומר את 'ברוך שם' בקול רם, וכדי שיהיה ניכר שאינו חלק מפרשת 'שמע', אומרים זאת בקול רם יותר מאמירת 'שמע' ו'ואהבת'.
ברשתות הרדיו של 'קול ישראל' נשמעת בקביעות זה שנים רבות פרשת 'שמע' לפני חדשות השעה 6 בבוקר, והרי זה קידוש שם-שמים בכל יום, בהיקף נרחב ביותר. חבל רק ש'ברוך שם' אינו נשמע שם כלל. מנהל הרדיו טוען שהאמירה בלחש עלולה להתפרש אצל המאזינים כתקלה בשידור. הוצע לו להשמיע זאת בקולו של קריין אחר, שיהיה נמוך במקצת, או לפחות להשמיע זאת בקול רם.
מקורות: פסחים נו,א. זוהר ח"ב קלט,ב. רמב"ם, הלכות קריאת-שמע א,ד. טור ושולחן ערוך אורח-חיים סא,יג. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סי"ג, ביאור הלכה שם ופסקי תשובות ס"ק ח, וש"נ. קצות השלחן יט, בבדה"ש לח. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
