חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:16 זריחה: 6:10 כ"א באב התשע"ט, 22/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"מפתחות" לספרים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 812 - כל המדורים ברצף
שמחה בלי גבול מהיתרון שבעבודת המרירות
לא תיתכן עבדות אצל יהודי
"מפתחות" לספרים
פרשת משפטים
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי תבע ועודד במרץ עריכת מפתחות לספרים בכלל וספרי רבותינו נשיאינו במיוחד, והתבטא: "זכות נפלאה לבעלי החוש בעריכת מפתחות" * ביקש להוסיף הקדשה מיוחדת למתעסקים בעבודה זו, והוסיף בה גם את שמו הקדוש * "זהו מפתח גם כפשוטו פתיחת הדלת ללימודים" * לרגל הופעת הכרך השמיני של 'ספר הערכים חב"ד'

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"פשוט שכל מפתח, ספר ערכים וכיוצא-בזה – חשוב ביותר, ובפרט בתקופתנו חסרת הסבלנות, וקל-להבין. וה' יצליחו גם בזה.." – כתב הרבי בשנת תשל"ז (היכל מנחם כרך א' עמ' עה).

ובמכתב מכ"ו שבט תשט"ז (לקוטי שיחות כרך טז עמ' 548) כותב:

בטח נמצאים תחת ידו מפתחות לספרי חב"ד שערכתי בזמנים שונים... ואשר ראיתי בהם תועלת רבה, לא רק בשביל אחרים אלא גם בשבילי עצמי.

על השאלה: מדוע כדאי להקדיש זמן ולהתייגע בעריכת מפתחות, כאשר ניתן לנצל זמן זה ללימוד התורה עצמו נגלה וחסידות בהבנה והשגה – שזהו העיקר? – "כמה תשובות בדבר", השיב הרבי בשיחה משנת תשמ"א:

א) גם שלמה המלך (החכם מכל אדם) "לימד דעת את העם" ו"עשה לה (לתורה) אוזניים", מכאן רואים ההכרח שבדבר. וכן ראינו גם אצל הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ.

ב) רואים במוחש שהמפתחות הוסיפו בלימוד הנגלה והחסידות, ובאמצעותם נתגלו ללומדים מקומות נוספים בנושאים שלמדו, שאילולי המפתחות לא ידעו על קיומם, וכן חסכו זמן חיפוש שניתן להקדישו ללימוד עצמו. כמו כן הימצאות המפתחות מונעת את דחיית הלימוד מפיתוי היצר.

ג) המפתחות פותחים פתח לאלה הנמצאים ב"חוצה", ומסייעים ב"יפוצו מעיינותיך חוצה".

והרבי סיכם:

ואלו שהקב"ה העניק להם חוש בעריכת מפתחות צריכים לדעת שזוהי זכות נפלאה שמביאה הוספה בלימוד התורה אצל רבים מישראל, והעורך נוטל חלק במה שנלמד באמצעות ה"מפתחות".

ש"בני אדם כיוצא בו יבינו"

הרה"ג הרה"ח ר' שלום דובער לוין שליט"א, הספרן הראשי של ספרית הרבי ומהדיר רבים מספרי רבותינו נשיאינו, זכה לקבל התייחסויות רבות מהרבי בקשר לעריכת מפתחות.

בשנת תשמ"ז בעת הכנת הכרך הראשון בסדרת אגרות-קודש של כ"ק אדמו"ר, שאל את הרבי (ספר עבודת הקודש עמ' מט):

"בקשר למפתחות, בלקוטי שיחות יש גם מפתח פסוקים ומאמרי-רז"ל ובסדרת אגרות-קודש [=של רבותינו נשיאינו מאדמו"ר הזקן עד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ] רק מפתח ענינים וכו'. בוודאי לא אספיק לעשות מפתח פסוקים ומארז"ל עד י"א ניסן, ואולי כדאי להדפיס ספר זה בלי מפתחות, או לערוך רק מפתח עניינים וכו', שאז על-ידי התאמצות מיוחדת, יש לשער שיוכל להיות מוכן לזמן הנ"ל".

הרבי הדגיש את המילים: לערוך מפתח ענינים וכו'.

בתחילת שנת תש"נ שאל את הרבי האם לערוך ולהדפיס מפתח ענינים וכו' לכל כרך משו"ת הצמח צדק שהוכן אז לדפוס מחדש באותיות מרובעות? הרבי השיב (שם עמ' נח): מספיק (מפתח ענינים) אחד לכל הכרכים.

באחת ההתייחסויות להדפסת הספר "פסקי פרי מגדים", שהמחבר הוסיף מפתחות לקיצורי פסקי הפרי מגדים שבתוך הספר, בצורה תמציתית ולא מובנת לפום ריהטא, הרב לוין הסתפק בהערה קצרה בשולי הגליון. הרבי (שם עמ' עד-עה) הסביר שיש צורך "להוסיף דוגמא... שאז גם בני-אדם כיוצא-בו יבינו הכתוב כאן", "בפשטות ..ובפרטות" (ראה שם פרטי הדברים).

נדרש מפתח שפותח

סח המזכיר הרה"ח הרב יהודה-לייב גרונר שפעם אחת נשאל הרבי שאלה על המקור להוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בדיני ספר תורה. הרבי השיב מיד כי יש באחרונים בעניין זה ונטל את הספר "שערי אפרים" העיף מבט ב"מפתח" – והתבטא: זהו מפתח כזה שאי אפשר למצוא באמצעותו את אשר מחפשים. אחר-כך מצא הרבי בעצמו את הנאמר שם, שאם הוציאו ספר תורה ולא היה זה הספר שצריכים, לא יחזירוהו וייטלו ספר שני במקומו, אלא יגללו בספר תורה זה שהוציאו עד מקום הקריאה, כי כבוד התורה דוחה טירחא דציבורא.

אנציקלופדיה לדא"ח

הרב יצחק דובער אושפל (ז"ל) שאל את הרבי בהיותו ביחידות (בכ"ח שבט תשט"ז) אם כדאי לחבר אנציקלופדיה לדא"ח.

הרבי ענה כי נכון הוא, מוטב שיעיינו הדרשנים בזה ולא בספרים אחרים, הרבי גם העיר לו על הטירחא הגדולה הקשורה במפעל כזה, ואם הוא משער שהעבודה היא לפי ערכו. והוסיף: נכון להתחיל מספר התניא, לקוטי תורה ולהמשיך מספרי דא"ח כפי סדר הנשיאים, לא לדלג.

בהמשך לאותה 'יחידות' שאל הרב אושפל את הרבי באיזה אופן לסדרם: א) שיהיו מסודרים על-פי הא"ב כמו הספרים אוצר דברי חכמים או היכל לדברי חז"ל, ב) על-פי נושאים אמונה, יראה, אהבה, ענוה.

הרבי כתב בתשובה:

"לסדרם על-פי הא"ב, ולזה לצרף מפתח ע"ד [=על דרך] הענינים".

פתיחת הדלת ללימודים

בראש-חודש כסלו תשמ"א נקראו לחדרו של הרב חדקוב מספר אברכים, ונמסר להם בשם הרבי לערוך מפתחות לספרי רבינו הזקן ולסיימם לקראת ט-י כסלו.

כותב הרב שלום דובער לוין (עבודת הקודש עמ' ס-סא):

כשסיימנו את העריכה הראשונה של המפתחות שאלתי אם לחזור לעבודתי בעריכת המאמרים הקצרים [=של רבינו הזקן], או להמשיך בהכנת המפתחות לדפוס, והרבי השיב לי, בקשר לספר המפתחות:

ולהגיה היטב בהגהת הפרופס [=עלי ההגהה] – יתעסקו בזה וחבריהם שי' בכל הזריזות וביחד עם זה בכל הדיוק והרי זה כאילו עוסקים במאמרי אדמו"ר הזקן – כיוון שזהו מפתח גם כפשוטו פתיחת הדלת ללימודים.

אזכיר על הציון.

כשהכנסנו – ממשיך הרב לוין – את עלי ההגהה של המפתחות, החזירם הרבי למחרת בבוקר עם הגהות מרובות בכל הכרך. וכשסיימו את ההדפסה בזמן (לפני י"ט כסלו), הורה להדפיס בסופה הקדשה עבור העוסקים בספר הזה "על עבודתם, על עריכת הספר ועל הזריזות.... וההוצאה-לאור בין ימי הגאולה יו"ד כסלו – י"ט כסלו". ואף הורה לכתוב את שמות כל המשתתפים בספר זה ושם אמם, לפי סדר הא"ב. כשהכנסנו אל הרבי את עלי ההגהה של ההקדשה, רשם אף את שמו הקדוש, במקומו בתוך הא"ב.

על פרשה זו ישנה סקירה מפורטת ביומן שנת הקהל תשמ"א; וראה גם 'מאוצר המלך' כרך א' עמ' 351; תשורה שושן פורים קטן תשס"ה ב"הקדמה קצרה"; מבוא של הרב זליגסון למפתח עניינים שיחות-קודש תש"א – תשכ"ד עמ' III.

על ה'מפתחות' שערך הרבי כותב בקצרה הרב מיכאל א. זליגסון במבוא למפתח עניינים לשיחות קודש תש"א – תשכ"ד – ב"מעשה רב עריכת מפתחות על-ידי כ"ק אדמו"ר" (שם).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)