שאלה: למה הציבור נוהג לעמוד כשקוראים בתורה את עשרת הדיברות?
תשובה: נפסק בשולחן-ערוך שאין צריך לעמוד בשעת קריאת התורה בכלל, והרמ"א מביא שיש מחמירים ועומדים. אולם בעת קריאת עשרת הדיברות מנהג קדום ונפוץ בקהילות רבות הוא שהציבור עומד. וכן מנהג חב"ד לעמוד, ופני הקהל אל ספר-התורה.
בגמרא אמרו שהכוהנים בבית-המקדש היו קוראים את עשרת הדיברות בתפילתם בכל יום, וביקשו חכמים לקבוע זאת גם בבית-הכנסת, אולם לא קבעוה "מפני תרעומת המינין". כלומר, שלא יאמרו הכופרים לעמי-הארץ שרק עשרת הדיברות הם אמת ולא כל התורה, ויוכיחו זאת ממה שרק אותם קוראים בכל יום.
על-פי סוגיה זו (שאמנם לא הובאה בפסקי הרמב"ם), תמך הרמב"ם בתשובתו בביטול המנהג לעמוד בקריאת עשרת הדיברות, כדי שלא לתת פתחון-פה למינים (הקראים היו פעילים ביותר בתקופתו; אך בתשובה זו מפורש שהכוונה בנדון זה לכיתות אחרות). ה'לבוש' שלל חשש זה, מפני שכיום "אין המינים מצויים בינינו". ויש אומרים, שכיוון שנהוג לעמוד גם בשירת הים וב'חזק' שבסיום החומשים, אין מקום לטעות זו.
גם בין הפוסקים הספרדים יש שחיזקו את המנהג, אף-כי ה'יחוה דעת' והרב מרדכי אליהו פסקו כרמב"ם, לשלילה, בין השאר מפני שגם כיום יש האומרים שרק עשרת הדיברות הם מן השמים.
במקום שנהגו לעמוד, גם מי שנוהג תמיד לשבת חייב לעמוד עם הציבור, שלא ייראה כמזלזל בכבוד התורה. ולדעת ה'יחוה דעת' יעמוד מתחילת קריאת הפרשה או מתחילת העלייה לתורה.
מקורות: ברכות יב,א, וירושלמי שם ה"ה. שו"ע או"ח קמו, ד ונו"כ. לבוש סי' תצב. שו"ת: הרמב"ם (בלאו) רסג. אגרות משה או"ח ד,כב. ישכיל עבדי ב, חאו"ח א. יחוה דעת א,כט. ו,ח. ספרים: לדוד אמת ז,ה. טוב עין, יא. שערי אפרים ז,לז ונו"כ. המועדים בהלכה עמ' שכו, וש"נ. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 31. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
