חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:20 זריחה: 6:31 ט"ו בשבט התשפ"ג, 6/2/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סימני הזיהוי
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1202 - כל המדורים ברצף
לא לשנאת אחים
חדש על המדף
יהודי אינו עבד לענייני העולם
גלות וגאולה
תלוי בעיניים
"כעת תוכל ללכת"
סימני הזיהוי
יהודים ככוכבים
מאה שנה ל'מלך האדמו"רים'
פיצוחים בשבת

האם יש אפשרות שהמשיח יבוא ואנחנו נסתפק אם אמנם הוא הגואל? ברור שאם יבוא "עם ענני שמיא", היינו בהתגלות אלוקית גדולה ועצומה, לא יהיו שום שאלות ושום ספקות, אבל מה אם משיח-צדקנו יבוא בבחינת "עני ורוכב על חמור", בתהליך (שנראה) טבעי, כיצד נדע לזהותו וללכת אחריו?

בני-ישראל במצרים עמדו במצב דומה. הופיע לפניהם יהודי וסיפר להם כי הקב"ה נגלה אליו והורה לו להוציא את העם ממצרים. חז"ל מספרים (פרקי דרבי אליעזר פרק מו): "כשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם, הלכו זקני ישראל אצל זקנתן סרח בת אשר, ואמרו לה: בא איש ועשה אותות לעינינו כך וכך. אמרה להם: אין באותות הללו ממש. אמרו לה: והלוא אמר לנו פקוד פקדתי אתכם. אמרה להם: הוא האיש שעתיד לגאול את ישראל ממצרים!".

נמצא שגם לאחר האותות שעשה משה, עדיין לא היה הדבר ברור להם, והם הסתמכו על סרח בת אשר. אך כיצד נדע אנחנו? ובכן, לנו יש תורה, והתורה מגדירה את סימניו של הגואל האחרון. ביאת המשיח היא סוגיה הלכתית, כמו כל הלכה בתורה. מי שימלא אחר כל הסימנים שהתורה נותנת על המשיח – הוא האיש שלו אנו מצפים.

הלכה פסוקה

חשוב להבהיר כי ההתייחסות לסוגיית הגאולה חייבת להיות באותן אמות-מידה הנקוטות בידנו בכל שאלה הלכתית. אין פוסקים הלכה על סמך מדרשים וכדומה, שכן אין הכרח שדברים הנאמרים במדרשי חז"ל הם כפשוטם. אמנם במדרשים טמונים רוב סודות התורה, אבל הדברים יכולים להיאמר בצורת משל או דרש ורמז, וקשה מאוד לתרגם מדרש למציאות מוחשית. פסיקת הלכה נעשית מתוך ספרי ההלכה, שלאורם בית-ישראל הולך.

הסמכות ההלכתית הברורה בעניין הגאולה היא הרמב"ם, שמגדיר את הדברים בהלכות ברורות ופסוקות. אחד מכללי הפסיקה קובע שאם 'נושאי כליו' של הרמב"ם לא חלקו עליו – זו הוכחה שהם מסכימים לדבריו וההלכה כמותו. בעניין הגאולה אין שום פוסק החולק על הרמב"ם, ומכאן שדבריו הם הלכה פסוקה, ברורה ומחייבת.

'סרח בת אשר' שלנו

שני פרקים הרמב"ם מועיד לסוגיה זו, בסוף הלכות מלכים. בפרק יא הוא עוסק בתפקידו של המשיח, בפעולותיו ובסדר התגלותו. בפרק יב הוא דן במה שיקרה בימות המשיח. בתוך הדברים האחרונים הללו הרמב"ם כולל את מלחמת גוג ומגוג, ביאת אליהו וכו', ועל כל אלה הוא אומר: "לא יֵדע אדם איך יהיו עד שיהיו", שכן איננו יודעים בדיוק באיזו דרך יתקיימו הדברים הללו. לעומת זה, שלבי התגלותו של המשיח (המפורטים בפרק יא) ברורים וחד-משמעיים, שכן הם מנוסחים כפסק-הלכה ללא עוררין.

בראש ובראשונה הרמב"ם קובע שהמשיח אינו נבחן ביכולתו לחולל אותות ומופתים: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו". בהחלט ייתכן שבואו יהיה כרוך בניסים ובנפלאות, אבל אין זה מחוייב המציאות, וּודאי שלא בכך הוא נבחן. מבחנו האמיתי של המשיח הוא בהיותו "מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו", המבצע פעולות ברורות ומוגדרות בעם-ישראל ומול אומות-העולם.

חשוב לציין, כי אילו הייתה מופנית תשומת-לב רבה יותר להלכות האלה של הרמב"ם, היו נמנעות מעם-ישראל הרבה אכזבות של משיחי-שקר. הללו נבנו באזור הדמדומים שבין שברי מדרשים, מראה עיניים של מופתים ודמיונות-שווא, אך איש מהם לא היה עובר את מבחן ההלכה שהרמב"ם קובע. וגם כשמשיח-צדקנו יבוא במהרה בימינו הוא ייבחן על-פי ההלכות הפסוקות והברורות הללו. הרמב"ם – הוא ה'סרח בת אשר' שלנו.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)