לא איש דברים
"ויאמר משה אל ה'… לא איש דברים אנוכי... כי כבד פה וכבד לשון אנוכי" (שמות ד,י). יש אדם שאמנם אינו נואם גדול מטבעו, אבל אם יתכונן יום-יומיים יעלה בידו לנאום. על כך אמר משה: גם אם אתכונן יום-יומיים – "גם מתמול גם משלשום" – בכל-זאת "לא איש דברים אנוכי".
(כתב סופר)
שכח את השפה
וכי אפשר אשר נביא שידעו ה' פנים אל פנים וקיבל תורה מידו היה מגמגם בלשונו? אלא הפירוש הוא שמשה טען כי אינו בקי בלשון מצרים, בגלל שבקטנותו ברח משם, ועתה הוא כבר בן שמונים שנה.
(רשב"ם)
ביטול מוחלט
משה היה בבחינת התבטלות מוחלטת, כפי שהתורה מעידה עליו שהיה "עניו מכל האדם". לכן טען שמעוצם וגודל התבטלותו אינו מסוגל לגלות ולהשפיע בדיבור, כי מי שטרוד לבלוע אינו יכול לפלוט.
(אדמו"ר הזקן)
השפעה חיובית
עניין הדיבור הוא הוצאת דבר ממצב של העלם במחשבה למצב של גילוי. הווי אומר, שהמדבר בשבחו ובמעלתו של חברו, מגלה בכך את הטוב הגנוז בו. עצם פעולת הדיבור יוצרת השפעה חיובית וחשובה על הזולת.
(הרבי מליובאוויטש)
מעורר את הנפש
הדיבור בתורה ובתפילה מעורר את עצם הנפש. זהו שנאמר (תהילים לה,י): "כל עצמותיי תאמרנה" – עצמות הנפש באה לידי ביטוי באמירה ובדיבור. אך זה רק כשהדיבור נאמר בהתלהבות, מתוך חיוּת פנימית.
(לקוטי דיבורים)
שמחה מעוררת דיבור
אדם שמח וטוב לב מרבה לדבר, ואילו אדם עצוב קשה עליו הדיבור, ואפילו דיבור אחד קצר. לפי שהרצון לדבר תלוי במידות ונמשך מהן, ולכן התגברות כוח הדיבור או החלשתו תלויה במידת השמחה וההתגלות של המידות.
(דרך מצוותיך)
מחשבה, דיבור, דפוס
לא כל מה שאדם חושב נכון לאומרו; לא כל מה שנאמר ראוי להיכתב; ולא כל מה שנכתב יש להדפיס.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
שומר פיו ולשונו
אדם השותק כשאין לו מה לומר, אינו נחשב מי ששומר פיו ולשונו; הוא רק מעיד על עצמו שאינו טיפש. שומר פיו ולשונו הוא מי ששותק גם כשיש לו מה לומר...
(רבי זאב מסטריקוב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
