חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:51 זריחה: 5:58 י"א בחשון התשפ"א, 29/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברכת הלל בראש חודש / ממתקים לילדים בתענית
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 806 - כל המדורים ברצף
"זכו אחישנה" בעבודת האדם
עד כי יבא שילה
הרמב"ם ו"מורה נבוכים"
פרשת ויחי
ברכת הלל בראש חודש / ממתקים לילדים בתענית
הלכות ומנהגי חב"ד

ברכת הלל על-ידי היחיד בראש חודש (סקירה)

בדין ברכת ההלל בראש-חודש, הובאו בשו"ע ורמ"א1 שלוש דעות:

א) דעת הרי"ף2, שהיחיד בראש-חודש לא יברך, ומשמע שבאמירתו בציבור, כן מברכין עליו.

ב) דעת הרמב"ם3, שאף בציבור אין מברכים, והיחיד לא יקרא כלל את ההלל.

ג) דעת רבינו-תם4, שאף היחיד רשאי לברך.

בסידור אדמו"ר הזקן, לפני הלל, כתב: "...ובימים שאין גומרים את ההלל, יש לנהוג שהש"ץ לבדו יברך בתחילה ובסוף, והקהל יענו אמן ויצאו בברכתו"5.

ב'היום יום' א' טבת6 נדפס7: "נוהגים אשר היחיד מברך – בהלל – תחילה וסוף גם בימים שאין גומרים בהם את ההלל". והבינו רבים8, שהכוונה ליחיד המתפלל בפני-עצמו (שלזה מתאים הלשון 'יחיד', וכלשון המחבר והרמ"א שם, מה שאין כן כשמתפללים בציבור צריך להיות "כל אחד מהציבור" וכדומה).

ולפי זה, בשאלת השואל באגרות קודש9 "בהנוגע לברכת הלל, שב'היום יום' נדפס אחרת מאשר בסידור", צריך לומר שכוונתו ללשון "והיחיד אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף, כך שמעתי מפיו הקדוש", המופיע בכמה סידורים ישנים בסוף הקטע ההלכתי שלפני ההלל.

ואף שה'שער הכולל'10 קיבל קטע זה בהסתייגות, כ'מפי השמועה' בלבד, כיוון שהקטע אינו מופיע בדפוס סלאוויטא, שעליו כתב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק את הגהותיו (שאולי הן הגהות אדמו"ר הזקן בעצמו)11, כבר תיקן זאת בהוספות ל'קונטרס הסידור' להגרא"ח נאה12, וקבע שאם המדפיס דקאפוסט מעיד ששמע זאת בעצמו, אין לפקפק בכך.

והעיקר – שבהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור13 מתייחס לקטע זה (כאילו מופיע בסידור, למרות שאיננו בסידורים שלפנינו, וגם) כמסורה אמיתית, ומביא מכי"ק אביו אדמו"ר מהר"ש שכתב על זה בסידור 'אור המאיר' ד'ווילנא, שהתפלל בו קודם הסתלקותו14: "שמעתי מכ"ק אאמו"ר נ"ע זצלה"ה זיע"א, שכמדומה לו, שכוונת המדפיס על דודינו מהרי"ל נ"ע מיאנאוויטש. ומתחת הגיליון בסידור הנ"ל נרשם בכי"ק: נדפס פ"ר [=פעם ראשונה] בווארשא15, כמדומה ע"י ר"ז בר"י זעלעווער ע"ה, עכ"ל". אך למעשה מביא שם הוראה אחרת: "ואני שאלתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה (אדמו"ר מהר"ש) אם לברך תחילה וסוף ביחיד, ואמר לי ששאל זאת מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה (הצמח צדק) והשיב לו שיכולים לעשות כמו שרוצים".

מענה הרבי באג"ק הנ"ל, הוא: "הנה ידוע הכלל בענינים כגון דא, שנוהגים כנוסח אחרון. ומובן זה ופשוט, שהרי בעת עריכת 'היום יום', ידעו והתבוננו בהכתוב בסידור. ואין לתמוה אשר בפועל נוהגים אחרת, כי בכמה16 ענינים ישנם כגון דא, ומכמה טעמים ודאי ישנם שינויים כאלו, וכבר הודיעונו גם רז"ל על-דבר שינויים כאלו (ב"ב קס"ו ע"ב17) שצריכה להיות במעשה18 דווקא, עיין שם. ובנוגע להנ"ל בפרט – יעויין בשער הכולל שםשגיאה! הסימניה אינה מוגדרת., ובס' פסקי הסידור – להרב נאה – בתחילתו19".

ולפי סדר הדורות:

ממהרי"ל אחי אדה"ז נמסר ש"היחיד אינו מברך". מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נמסר "שיכולים לעשות כמו שרוצים", ועם זאת הוא בעצמו היה ירא מלברך20, אך בנו אדמו"ר מהר"ש היה מברך21. ואילו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב "תמיד אמר הלל בברכה". ורק "על אמרו הלל בברכה גם בהתפללו בציבור בימים שאין גומרים את ההלל, ולא יצא בברכת הש"ץ, אמר גם-כן: "נאשא בראטיא אינאצע22". וצוה לי [=לאדמו"ר מהוריי"צ] שלא לספר על-דבר-זה. שאילתיו: מפני מה לא יתפלל בעצמו לפני התיבה, ויהיה טוב לדברי הכל? ויענה: 'מה לי לקחת הכל23 אפן וואגען'"24. ב'היום יום' כבר נדפסה בבירור הוראת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לרבים, שהמתפלל ביחיד [לכאורה הכוונה רק ביחיד ממש, כנ"ל8] מברך תחילה וסוף.

בברכה שאמר הרבי בסיום שיחה [בלתי-מוגהת]25, הזכיר "מנהג חסידים [-המתפללים בציבור] אז מ'כאפט אריין אויך די ברכה בחשאי".

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר

______________________________

1)    או"ח סי' תכב ס"ב.

2)    לשבת כד,ב (סי' שיח. בדפי הרי"ף יא,ב), כפי שביאר רבינו יונה לברכות יד,א (בדפי הרי"ף ז סע"ב). ובשלטי גיבורים לשבת שם, הבין בדעת הרי"ף כהרמב"ם.

3)    הל' ברכות פי"א הט"ז, והל' חנוכה פ"ג ה"ז.

4)    תענית כח,ב תוד"ה אמר, ובכמה מקומות.

5)    בשער הכולל (דלהלן הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.) כתב בטעם פסיקה זו, כיוון שמן הדין היה נכון שכולם ייצאו ידי חובה בברכת הש"ץ, לפי ש"ברוב עם הדרת מלך", כמ"ש בשו"ע רבינו סי' תרי"ט ס"ח בשם השל"ה  על ברכת שהחיינו בכניסת יום-הכיפורים (וציין שם לסי' רחצ ס"כ, ובסי' ריג ס"ו כתב "כשכולם מקיימים המצוה ביחד"), "אלא שעכשיו על הרוב אין הש"ץ מכווין כלל להוציא אחרים, לכן יברך כל אחד ואחד לעצמו", כמ"ש שם מהמג"א, וסיים "וכן הדין בברכת הלל". על-כן, מכיוון שיש פוסקים שלא לברך כלל, קבע אדמו"ר הזקן שבציבור ייצאו ע"י הש"ץ כנדרש מדינא. כן הביא ממשנת חסידים שכתב כוונות רק לברכת הש"ץ. (וביחיד, לפי הבנת השער הכולל בדעת אדה"ז, יש לברך כמנהג מדינותינו. וכתב שרבינו, שבסידורו הכריע בכלל כדעת המקובלים, מסתמא פסק גם בעניין זה כדעת הבה"ג והרמב"ן וכן ע"פ הרעיא מהימנא, שיש לברך), ובעניין הכוונה, ראה [בעל 'שער הכולל'] אנשי מעשה שנוהגין להזכיר את הש"ץ שיכווין להוציאם בברכתו, ע"כ. ב'סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות' עמ' תעד הביא מסדר רב עמרם גאון, שרק הש"ץ מברך בר"ח.

6)    לכאורה היה מתאים להכניס זאת בראש-חודש רגיל, כמו ר"ח שבט או לאחר-מכן, ולא בר"ח טבת שחל בחנוכה, שבו בלאו-הכי גומרין את ההלל.

7)    ומקורו ציין הרבי בכי"ק "רשימותי" (ברשימות שנדפסו ע"ע לא מצאנו זאת).

8)    וכן המו"ל דשיחות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (תש"ו עמ' 11) והמו"ל ד'רשימת היומן' עמ' רי בשוה"ג.

9)    כרך טז עמ' פד. נעתק בשערי הל' ומנהג או"ח ח"ב סי' קעד.

10)  פרק לז ס"ה.

11)  ראה בהגהותיו שבסידור תורה אור, מהדורת ברוקלין תשמ"ז, דף רמא ע"א אות ל.

12)  נדפס בסידור 'תורה אור' מהדורה הנ"ל עמ' 770.

13)  נדפסו בסידור הנ"ל עמ' 490.

14)  בסקירה 'רשימת סידורים נוסח האר"י, תקס"ג-תש"ך' (ספר 'הסידור' עמ' שכו) מופיע סידור בשם 'אור המאיר' מדפוס ווילנא תרמ"ד (והוא שנה לאחר הסתלקותו!), וכמה פעמים לאחר-מכן, אך לא צויינה שם מהדורה שנדפסה לפני ההסתלקות (ראה הפירוט בעמ' שפב).

15)  לא הבנתי אם הכוונה לקטע זה שנדפס לראשונה בווארשא (הסידור דווארשא נדפס בשנת ת"ר, ראה בס' 'הסידור' עמ' פה, שטז), כי בשער הכולל (פל"ז ס"ה) כתב ש"הנה מהסכמת אחי אדמו"ר בעל שארית יהודה ז"ל מובן [איך?] שההוספה הזאת היא מהמדפיס מקאפוסט משנת תקפ"ג", וסידור זה אכן היה בידי בעל 'שער הכולל' (ס' 'הסידור' עמ' שטז). וכבר הקשה זאת בס' 'תורת חב"ד – ביבליוגרפיה' ח"ב עמ' נח.

16)  אולי צ"ל "כמה".

17)  לא מצאתי מזה שם, אלא בדף קל ע"ב: "אין למדין הלכה... עד שיאמרו לו הלכה למעשה".

18)  אולי צ"ל "שצריכה להיות הלכה למעשה", או "הוראה למעשה".

19)  הכוונה להמובא בהוספות ל'קונטרס הסידור', הנ"ל הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת..

20)  "דער טאטע האט מורא געהאט פאר דער ברכה..." (דברי אדמו"ר מהר"ש המובאים בס' השיחות ה'תש"ו עמ' 11). ומה שהיה יורד לפעמים לפני התיבה לאמירת הלל בר"ח במקום הש"ץ, היה "רק כשהש"ץ לא נשא חן בעיניו לצאת בברכתו" (דברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שם), הרי שבדרך כלל יצא בברכת הש"ץ. והרה"ח הרד"ץ סיפר להגרא"ח נאה, ששאל את אדמו"ר מהר"ש איך לנהוג עם הברכה כשמתפלל ביחיד, והשיב לו ששאל את אביו (הצ"צ) אם הוא מברך כשמתפלל ביחיד, וענה לו:  "אז עס הלל'ט זיך, מאך איך א ברכה" (הנ"ל הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.), הרי שגם ביחיד לא בירך תמיד.

21)  "...איך נעם דאס אף זיך" (סיום דבריו הנ"ל בתחילת ההערה הקודמת).

22)  = אצלנו (במשפחתנו) הדברים הם אחרת, המו"ל ב'רשימת היומן' שבהערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת..

23)  = לקחת את [אחריות] כל הציבור עליו, המו"ל הנ"ל.

24)  רשימת היומן עמ' רי, משיחות ט' וי"א סיון תרצ"א.

25)  ש"פ מסעי ה'תשמ"א.

אכילת ממתקים על-ידי קטנים בימי תענית

שאלה: האם מותר לתת לילד ממתקים בימי התעניות?

תשובה: כתב המגן אברהם1 שקטן שיש לו דעת להתאבל2 מאכילים אותו בימי התעניות רק לחם ומים, כדי להתאבל עם הציבור3.

אלא שבפועל המנהג הוא4 שאין מונעים מהילד את מאכליו הרגילים, אבל ממתקים ומיני עינוגים אין לתת לו (ואם לקחם מעצמו אין צריך לסלקם ממנו).

והנה, לגבי יום הכיפורים כתבו הפוסקים5, שאין לדקדק שלא ליתן בו לילדים מעדנים בשר ויין, כיוון שלא תיקנו לצער אותם, שהרי הוא יום-טוב (ורק בתענית ציבור תיקנו לצער עצמם עם הציבור).

וצריך עיון, מה הדין לגבי אכילת ממתקים על-ידי קטנים ביום תענית אסתר, שהרי תענית זו אינה חובה כשאר תעניות ואינה מפני צרות שאירעו בו6.

אלא שמצד שני כתבו הפוסקים7, שגם אלו שהותר להם לאכול בתענית אסתר ימעיטו קצת באכילה ולא יתענגו בבשר ויין כדי לכלול את עצמם עם הציבור, ואם-כן לכאורה הוא הדין לקטנים.

אלא שעדיין יש לחלק ולומר שזהו דווקא בגדולים שצריכים לכלול עצמם עם הציבור שצם, אבל קטנים אינם צריכים לכלול עצמם עם הציבור, וזה שבשאר התעניות אין להאכילם מעדנים, הוא (כלשון המגן אברהם) משום הצורך להתאבל עם הציבור8 (ולכן זהו רק בקטן שיש בו דעת להתאבל, ולא לפני כן, כנ"ל), אבל בתענית אסתר, שהצום הוא לא מצד אבלות (וכנ"ל), אם-כן אין צורך למעט באכילת הקטנים. ועדיין צריך עיון למעשה.

סיכום: ביום הכיפורים ובתענית אסתר מותר לתת לילד ממתקים לאכילה, ובשאר תעניות אין לתת ממתקים לילד מגיל תשע ומעלה, אבל בתשעה באב אין נותנים ממתקים גם לילד מתחת לגיל תשע.

הרב שבתי יונה פרידמן, עיה"ק צפת

_________________________________

1)    סי' תק"נ סק"ב.

2)    גיל 9 – נטעי גבריאל ופסקי תשובות, דלקמן. ובפסקי תשובות סתקנ"א הערה 179 הקשה על דברי המשנה ברורה  בשער הציון שם ס"ק צא,שמשמע מדבריו שגיל חינוך לאבילות הוא גיל 6 (דלא כשאר פוסקים, וכדברי המ"ב כתב גם בספר הליכות ביתה פכ"ה הערה פג). אלא שאולי י"ל שזוהי חומרא מיוחדת דווקא באבילות של תשעת הימים הקשורה עם חורבן הבית (משא"כ בשאר הצומות) וכמ"ש הכף החיים (שם אות קיא) שבאבילות זו החמירו יותר שהרי אבל מותר באכילת בשר, ולכן לכתחילה בזמן זה גם את הקטנים (שפחותים מגיל 9) אין מספרים ואין מאכילים  בשר וכו' (פסקי תשובות שם הערה 214 (אבל לשיטת המג"א (שם ס"ק לא, אכילת בשר לילד אסורה רק מגיל 9)). ועפ"ז מובן מ"ש בנטעי גבריאל (שם פרק ס"ד הערה ב' (ובהוספות לפרק זה)), שגם ילד שקטן מגיל 9 לא יאכל מעדנים בת"ב, ומציין שם למ"ש בפ"ו ס"ה ששם כתב שילד מגיל 9 לא יאכל מעדנים בת"צ (משמע שלפני-כן אין בעיה), אלא ע"כ צ"ל כנ"ל שבאבילות של תשעת הימים מחמירים יותר.   

3)    וכ"כ במ"ב שם סק"ה.

4)    נטעי גבריאל בין המצרים פ"ו ס"ה ופסקי תשובות סי' תק"נ אות ג.

5)    נטעי גבריאל יום הכיפורים פל"ו ס"ח.

6)    שלכן מותר לכו"ע להתרחץ בו וכן לשמוע כלי נגינה, לחדש בגדים וכו' – נטעי גבריאל פורים פכ"ד ובהערה יא, פסקי תשובות סי' תרפ"ו אות ב'.

7)    אשל אברהם מהדו"ת, נטעי גבריאל פורים פכ"ה ס"ח, ופסקי תשובות שם.

8)    ולפי"ז מ"ש בנטעי גבריאל יום הכיפורים פל"ו הערה כד, שבשאר התעניות ציבור תיקנו לצער הקטנים עם הציבור, לכאורה אינו מדוייק כיוון שהתקנה היא כדי שיתאבלו עם הציבור ולא סתם שיצטערו עם הציבור.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)