שאלה: מדוע אומרים את פרשת 'ויכולו' כמה פעמים בליל שבת?
תשובה: אמרו חז"ל: "כל המתפלל ואומר 'ויכולו', מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית, שנאמר 'ויכולו'; אל תקרי 'ויכולו' אלא ויכַלו, כלומר: הקב"ה והוא (המתפלל)".
אף-על-פי שאומרים 'ויכולו' בתפילת העמידה בלחש, המתפללים נוהגים לחזור ולומר 'ויכולו' אחרי התפילה, מכיוון שביום-טוב שחל להיות בשבת (כבחודש תשרי זה) אין אומרים זאת בתפילת העמידה, וכדי שלא לחלק בין שבת לשבת – נהגו לומר זאת בכל השבתות. וגם כדי להוציא ידי-חובה את מי שאינו יודע לומר זאת.
נוהגים לומר זאת כולם יחד ובעמידה, לפי שבזה אנו מעידים לקב"ה במעשה בראשית, והעדים צריכים להעיד בעמידה. גם יחיד המתפלל יחזור ויאמר 'ויכולו', וכן הוא גם על-פי האריז"ל. בעל התניא מוכיח מה'בית יוסף' ואחרים שצריך לומר זאת בעמידה גם ביחיד (לפי ה'משנה ברורה' יאמרנו לפחות בשניים, כשני עדים, ואם לאו – לא יכוון לעדות, אלא "כקורא בתורה". וב'ילקוט יוסף' כתב, שנכון שגם הנשים - שאינן בדין 'עדות' - יכוונו כך).
עם זה, צריך לחזור ולומר 'ויכולו' בפעם שלישית על הכוס בתחילת הקידוש לפני ברכת הגפן, כדי להוציא ידי חובה זו את בני-הבית הקטנים שעדיין לא אמרוהו. ולהרבה דעות טוב לעמוד גם בשעת אמירה זו.
מקורות: שבת קיט,ב. תוס' פסחים קו,א ד"ה זוכרהו. טושו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן ר"ס רסח, וסעיף ז (בשו"ע אדה"ז סי"ב), וסי' רעא ס"י (בשו"ע אדה"ז סי"ט) ונו"כ. משנה ברורה וכף החיים שם. פסקי תשובות שם, ילקוט יוסף סי' רסז-ח סט"ו-טז, ואשי ישראל פל"ו סכ"ד-כו וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
