חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:42 י"ד בתמוז התש"פ, 6/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כיבוש שדה הספרות והשירה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 795 - כל המדורים ברצף
מה התוצאות לאחרי עבודת חודש תשרי?
לעלות ולבוא לבחינה ש"על פני המים"
כיבוש שדה הספרות והשירה
פרשת בראשית
הלכות ומנהגי חב"ד

המשורר צבי יאיר הומרץ על-ידי הרבי להמשיך לכתוב ולפרסם את שיריו למרות חששותיו * שיריו גררו תגובות אוהדות מאוד לרבי ולחב"ד, והתקבלו בברכה הן בחוגים הכלליים והן בחוגים החרדים * על התקרבותו של עורך עיתון רב מכר בהונגרית, ושאלתו: היכן מרכז יהדות העולם?

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

אחת המשימות שהטיל הרבי על הרב צבי-מאיר שטיינמיץ היא לנצל את כישרונו בכתיבת שירים. כשניסה להתחמק וטען שהדבר עלול להפריע לו הגיב הרבי: אתה תכתוב!

ר' צבי יאיר, בהשראת הרבי, שעודדו, ביקרו והפעילו, הצליח להביא את בשורת היהדות המקורית לחוגים רחבים ביותר ואת רוחה של החסידות החב"דית גם בין החוגים החרדיים. מלבד זאת הצליח לקרב כמה סופרים ועיתונאים לרבי. במשך השנים הוא מעלה את ספקותיו והתלבטויותיו לפני הרבי. והרבי מכריע תמיד: כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר! (כלשון המשנה במסכת שבת).

זכות לימוד התורה בהשפעת שיריו

כבר ביחידות הראשונה, סיפר לימים הרב שטיינמיץ, סיפר לרבי שבעבר כתב שירים והוסיף, שהיו ביניהם גם שירים על נושאים לא חסידיים. הרבי הגיב: "איר קענט מיר ווייזן, מיר וועט דאָס ניט שאַטן" ("אתם יכולים להראות לי, לי זה לא יזיק").

"ואז התעורר בי משהו. מאז הגעתי לארצות הברית נהפכתי לאדם חרדי יותר מכפי שהייתי קודם, והתחלתי לפקפק אם כתיבת שירים אינה אלא ביטול תורה. כשסיפרתי על החששות האלה לרבי, ביטל אותם בתוקף ואמר לי: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך – זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך". נרגעתי לגמרי. מי שאינו משורר אולי לא יבין איזו הקלה יש בקבלת רשות להמשיך לכתוב כשאתה עצמך מפקפק בכך. הרגשתי שהוא [=הרבי] מחזיר לי משהו יקר מאוד.

"בהזדמנות אחרת הרבי חזר לנושא, כשחזרתי והזכרתי את הטענה בדבר ביטול תורה, ואמר: "ומה בדבר 'פרק אחד שחרית' ו'פרק אחד ערבית'? – אתה צריך לכתוב!". ובפעם אחרת, אמר על השירים שלי: "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'"..." (רשימת הרה"ת משה שי' מרינובסקי ב'כפר חב"ד').

באחד ממכתביו אל הרבי התייעץ בעניין הצעה שקיבל על-ידי ישראל זמורה, בעל בית הוצאה לאור בשם 'מחברות לספרות', להוציא על-ידו את ספר שיריו. במכתב מנה כמה "שמות אנשים שיעצוני ככה" – לקבל את ההצעה. על כך היה מענה הרבי:

א[ם] כ[ן] יעשה כך, בש[עה] ט[ובה] ו[מו]צלחת.

וציין אחר-כך:

להחזיר

במכתב אחר מדווח יאיר לרבי על מאמר הערכה נכבד שקיבל בעיתון 'הארץ', ובהמשך על פרופסור אהרן מירסקי "השוהה כאן" בביקור בניו-יורק, ומציין כי הפרופסור מתכוון להשתתף בהקפות שמחת-תורה, ורוצה להתקבל ל'יחידות' לאחר החגים (הוא גם הקשיב להתוועדות ו' תשרי ברדיו והתרשם מאוד).

ביקוש רב וה"זהיר טפי" של יאיר

כנראה שהדו"ח ומענה הרבי לעיל באו בתגובה לשאלה שכתב צבי יאיר לרבי טרם היכנסו ל'יחידות' באור לכ"ט אדר ב' תש"ל:

"עומדת להכרעה שאלה חשובה והיא: האשלח שירי למכתבי עת חילוניים כמו "מאזנים" "מעריב" והאם אדפיס ספר שירי החדש אצל מולי"ם כמו מוסד ביאליק או "דביר" שעליהם ממליץ דוב סדן? כי קיים חשש שעל-ידי-זה יפסלו שירי מלבוא בעיתונים החרדיים (ב'בית יעקב' בירושלים מדפיסים בכל גיליון שיר מתוך ספרי, ובגיליון האחרון במקום מכובד במרכז העמוד הראשון. אולם... לא קיים הבטחתו ויתכן כי חשש מפני שנדפסו שירי ב"פועל הצעיר" וכדומה)... לא הארכתי בעניינים דלעיל אלא בזכות תשומת הלב שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להפנות להם בעבר...".

סוף סוף יצא הספר "מראש צורים", אותו העניק מיד לרבי ב"תפילה אשר יפיק רצון מכ"ק אד"ש".

במכתב שצירף כתב על ביקוש רב משמעות שנוצר לשיריו, על-ידי מוסדות גדולים בארץ, כגון ממחלקת הספרות של אוניברסיטת בר-אילן, שבחרה בו כמשורר דתי יחיד מסוגו, לאחר "שהרושם הכללי השורר גם בקרב הסטודנטים הדתיים באוניברסיטה הוא, שאין בארץ ובגולה משורר בעל שיעור קומה הנמנה על המחנה המאמין, ושאין שירה וספרות דתית לפי תוכנה, בדורנו".

כמו כן קיבל הכרה והערכה בחוגי האוניברסיטה בירושלים, וגם בקיבוצים ומושבים יש פוטנציאל גדול להפצת שיריו, אילולי המרחק הגיאוגרפי וחוסר הזמן...

בדו"ח שהכניס המשורר צבי יאיר לרבי כנראה בשלהי קיץ תשל"ד, הוא מקדיש סעיף ל"עבודתו הספרותית" וכותב:

"הנה שירי מופיעים בעיתונים ורבעונים אלה: הצופה (גם שירי על קדושי מעלות [=הי"ד] פורסם בו), שערים, בית יעקב, מבוע (בטאון הסופרים החרדים), קשת (רבעון סופרים "מתקדמים" כנענים לשעבר, בעריכתו של המשורר הנודע אהרן אמיר...) והנה באחרונה קיבלתי מכתבי הערכה ועידוד ממומחים רבים, מסופרים ומחנכים, כאשר ראתה עינו העתקיהם אשר שלחתי – גם בשבוע העבר – לידי כ"ק.

"גם כ"ק אד"ש הרעיף עלי בכמה הזדמנויות דברי עידוד אשר באו כדשן בנפשי, והאחרון הגדיל, אות חסדו אשר נָגַה עלי בערב חג הפסח העבר, בתתו לי מצה שמורה שלימה וברכת הצלחה ביצירה ספרותית (ולזאת הפעם השלישית, נוגעה חשיבות יתירה בה נתנה סמוך לכניסת שנת השישים לימי חיי לאורך-ימים-ושנים-טובות ואומרה לנפשי: הלא דבר הוא אשר מכל השתדלויותיי יעלה כ"ק תמיד על נס את יצירתי הספרותית. ואחשבה לדעת זאת: אולי הפעולה הזאת היא אצלי בבחינת "במאי זהיר טפי" וזה עיקר תפקידי בימי חלדי וכל השאר טפל. ואם כן הדבר, אולי מן הראוי וההגון והרצוי להקדיש למלאכתי זאת (אשר אמנם רובה השראה וקצתה מלאכה) יותר תשומת לב וזמן מאשר הקדשתי לה עד עתה. אשר על כן בקשתי פרושה אשר יורני דעתו והדרכתו בנידון זה".

בדו"ח מרתק אחר מספר יאיר על הרצאותיו לפני מורות של המוסדות החרדיים, ברובן חסידות גור וליטאיות, ומפליא כי למרות שהקדימו לפניו על היחס העוין לחב"ד כו', הרגיש להיפך – אהדה רבה לחב"ד. והוסיף אפיזודות משאלותיהן של המאזינות, ביניהן בת האדמו"ר מסלונים, נכדת ראש ישיבת נובהרדוק ועוד. בהזדמנויות אלה טרח המשורר לבאר את שיטת חב"ד והרבי לגבי המבצעים הקדושים, שאינן מבטלים תורה אלא אדרבה על-ידם מיתוסף פי כמה וכו'.

הנס של עם-ישראל לאחר השואה

בקטע מעניין מספר יאיר על ביקורו אצל שמעון הלקין, בעל רקע משפחתי חב"די: "גדול המשוררים והסופרים בארץ וקיבל כמה פרסים. הוא ישיש וחלש אולם לשמו ולזכרו של כ"ק אד"ש תכלה נפשו. בפגישתנו . . בקשני להזכירו לפני כ"ק אד"ש: שמעון יהודה לייב בן חנה צביה וזוגתו מיני בת לאה. ביקשני למסור לכ"ק אד"ש בזה הלשון: "אין אדם כמוהו בעולם", וסיפר לי שנפגש רק פעם פנים אל פנים עם כ"ק אד"ש בחופת בתו של הרה"ח ר' ישראל ז"ל דזשייקובסון שהיה בן דודו, ושכ"ק אד"ש אמר לו: פארוואס קומט איר נישט צו מיר? [=מדוע אינך מגיע אלי?], והוא ענה: איך שעם זיך [=אני מתבייש]. ואמר לו כ"ק אד"ש שזה כבר סימן טוב".

בהמשך כותב יאיר כי ביקש את הרב טוביה בלוי לשלוח לבדוק מזוזות ביתו וכן התפילין, ובכלל לעמוד עמו בקשר "כי חבל על נשמה זו ששואפת לשוב למקורה ושורשה".

בשולי אותו מכתב הוא מוסיף: "ביקרתי גם אצל פרופ' נהר מצרפת, וכן מאיר ווייס מהאוניברסיטה העברית ואצל משה מייזלש עורך מוסד ביאליק ולשעבר עורך 'הדואר', והוא מזדהה עם אמרתו של הסופר לייב רוכמן ע"ה שאמר: כי הנס והפלא של עם-ישראל אחרי השואה הוא – הרבי מליובאוויטש שליט"א...".

שיר שנולד בהשראת הרבי

באור ליום ה' לסדר חוקת-בלק תשמ"ו כתב המשורר צבי יאיר לרבי:

"...ולמען אשר לא אבא בידיים ריקניות יורשה לי לצרף שיר חדש וגם תצלום של שני שירי שהופיעו ב'המודיע' בירושלים (הרה"ח ר' טובי' שיחי' בלוי מייחס חשיבות מיוחדת לחדירת משורר המכונה 'חב"דניק' לחוג קוראי המודיע הנפוץ מאוד בארץ-הקודש. כפי שהודיעו לי נלמדים השירים המופיעים בעיתון הנ"ל בכמה מוסדות חינוך של 'בית יעקב').

"השיר 'רחף עמודי כו'' כתבתי תחת רושם שיחת הקודש של ליל הושענה רבא לפני שנתיים שהחרידה הלב בשוועה לגאולה ממצולות התלאות".

באחד הדו"חות משנות הממי"ן אנו קוראים:

"ביום ראשון אחר הצהריים בא לבקרני במלון העורך הראשי של המודיע הרב [משה עקיבא] דרוק ומסרתי לו שירים אחדים שידפיסם בגיליונות של ערבי שבתות. סיפר לי על נוכחותו בהתוועדות ושכ"ק הזכיר לו נשכחות... גם נתן לי צילום של מאמר שכתב... על יחידות לפני...

"באוירון פגשתי את הרב סלומון מפתח תקוה. הראיתי לו כמה משירי, נהנה, וזוגתו ספרה לנו שלמדה את שירי בסמינר בית יעקב".

העיתונאי מהונגריה בחצר הרבי

ביום ב' ר"ח אדר א' תשל"ח כותב יאיר לרבי על ביקורו של מר עקיבא הכהן רפופורט, העורך הראשי של העיתון היומי בהונגרית 'אוי קלט' בתל-אביב: "העומד על רמה תרבותית גבוהה וגם משגשג מבחינה כספית. הוא משמש גם פרופסור לאמנות ותיאטרון באוניברסיטת בר-אילן. כנראה ובזמן האחרון הולכת ומתעוררת אצלו ה'גירסא דינקותא' שלו, ביזמתו של בן ארצו וידידו הרה"ח ר' נפתלי שי' קרויס [קראוס], הוא השתתף כבר כמה פעמים בשעורי חסידות של חוגי חב"ד בתל אביב".

"..העתון תופס קו מאוד חיובי לנשיא חב"ד שליט"א ומפעליו, והוא כתב כבר כמה מאמרים נלהבים בשבחם, אולם ביקורו בחצרות הקודש, כלומר ראייתו פנים אל פנים בפעם הראשונה את פני כ"ק אד"ש בשעת תפילת ערבית ומוסף והמפטיר, ממש זעזעה אותו עד תהום נפשו (כפי דבריו: "היתה זו חוויה מעבר לביטוי במילים").

באחד משיחותיהם התבטא הפרופ' הנ"ל, כי עד עתה היה בטוח בדעתו, כי ישראל היא מרכז יהדות העולם, אולם עכשיו נדמה לו כי "ליובאוויץ" הוא המרכז... ואם כן אפוא ישראל מהי?...

בקיץ תש"מ ביקר מר רפופורט שוב בחצר הרבי, התארח אצל ר' צבי יאיר, זכה ל'יחידות' (פורסמה ב'שיחות קודש' תש"מ כרך ג' עמ' 1170), וביום ג' פ' שלח תש"מ כותב ר' צבי יאיר לרבי:

"אורחי מר עקיבא הכהן ראפופורט עודנו נמצא במצב של התרגשות והתעוררות מההתוועדות והיחידות והוא מתכונן ואוזר מותניו לכתוב שורת מאמרים על חוויותיו בחצרות קדשו. ואמנם יהי זה הקול הראשון במדבר בארץ לא זרועה של יהדות הונגאריה".

איגרת הרבי לרב שטיינמץ עם הוספה בכתב-יד:

"בתשואות חן במיוחד על קובץ השירה והזמרה".

מענה הרבי לרב שטיינמץ בכתב-יד על דף שבו כתב את שירו "המנהיג":

"צבי מאיר שי' עוסק בצ"צ [בצרכי ציבור] רב פעלים ת"ח [תשואות חן] על הר"ב [הרצוף בזה]" ("קבלה", היינו לאשר את הקבלה).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)