בכל יום ויום אנו מצפים לגאולה, כי היא עשויה לבוא כהרף-עין – בפתאומיות ובבת-אחת. אמנם יש סדר של תהליכים וזמנים, אך כל זה אם איננו זכאים לגאולה ניסית ופתאומית. אם עם-ישראל מגיע לדרגת 'זכו' – באה הגאולה בבת-אחת וללא כל תהליכים ממושכים.
כך הרמב"ם אומר (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ה): "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" – הדגש הוא על המיידיות. כלומר, כאשר עם-ישראל שב בתשובה הראויה, באה הגאולה מיד ובבת-אחת.
זינוק וקפיצה
למעשה, גם התשובה עצמה מאופיינת במימד המיידיות והפתאומיות. יש התקדמות שבאה בהדרגה, כשיפור של מצב קודם. זו בנייה של נדבך על-גבי נדבך – המבנה של אתמול הוא הבסיס לשיפורים של היום. אך יש התקדמות שבאה בקפיצה, מתוך הריסת המסגרות שבתוכן האדם חי ופעל אתמול. זו איננה התקדמות של שלב אחר שלב, אלא יצירת מבנה חדש, שלא על בסיס מתכונת העבר. זו התשובה.
התשובה, במהותה, אינה בבחינת תוספת קומה על הבניין הקיים, אלא היא היחלצות והתנערות מתוך דפוסי החיים של העבר, בשאיפה לסוג חדש לגמרי של חיים רוחניים.
בעל-תשובה אינו בונה את חייו החדשים על בסיס העבר. כדי שהתשובה תהיה שלמה ואמיתית, מחובתו להשתחרר מהר ככל האפשר מאורחות החיים ומדפוסי המחשבה השגויים, ולבנות מערכת-חיים חדשה לגמרי. אין הוא משפר את האתמול, אלא משתחרר ממנו ועובר לצורה חדשה של התנהגות. הוא רואה דברים אחרת, מתנהג אחרת ונעשה אדם שונה.
דרך התשובה היא, שבבת-אחת האדם מזנק למציאות חדשה. לכן ההלכה היא שאדם המקדש אישה על-מנת שהוא צדיק גמור ונמצא רשע גמור, מקודשת מספק – "שמא הרהר תשובה בליבו", שכן ברגע אחד של הרהור תשובה הוא עובר למצב חדש לגמרי.
ללכת, לא לעמוד
על-פי תפיסה זו של התשובה מובנת שיטת החסידות, שהתשובה אינה מוגבלת רק למי שחטא ועבר על ציוויי התורה. כל יהודי, יהיה מי שיהיה, יכול וצריך לחזור בתשובה, כלומר: להתעלות לגמרי מצורת ההתנהגות והמחשבה של העבר לדרך חדשה לגמרי בעבודת ה'. לא רק להתקדם צעד אחר צעד, אלא לזעזע את כל צורת החיים הנוכחית (אף שהיא טובה וישרה), כדי להגיע לרמה גבוהה לאין-ערוך של חיי תורה ומצוות.
התשובה, במשמעות זו, היא הסיבה האמיתית לירידת הנשמה למטה. ההבדל בין נשמה שירדה לעולם-הזה לבין אותה נשמה כפי שהייתה למעלה, קודם ירידתה, הוא ההבדל בין 'הליכה' ל'עמידה'. על הנשמה לפני ירידתה נאמר (מלכים-א, יז,א): "חי ה' אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו". גם המלאכים נקראים 'עומדים' – "שרפים עומדים ממעל לו" (ישעיה ו,ב). אמנם יש בהם עליות, ועליות גדולות עד מאוד, אך הכול על אותו בסיס ובאותה מסגרת. אין מעברים לדרגות גבוהות לאין-ערוך. רק כאשר הנשמה יורדת למטה, היא נעשית בבחינת 'מהלך' – "ילכו מחיל אל חיל".
ייחודו של האדם הוא ביכולתו לעשות תשובה – לבצע קפיצה ודילוג גבוהים לאין-ערוך מהמסגרות שבתוכן חי ופעל עד כה. ככל שמצבו עד עכשיו היה טוב ויפה, יש לו הכוח להתרומם לדרגה כזאת, שלגביה המצב הקודם היה בבחינת 'חטא' (מלשון חיסרון והחטאה). תשובה זו – קפיצה פתאומית למצב חדש – שייכת לכל יהודי ויהודי, והיא מביאה את הגאולה האמיתית והשלמה גם-כן בבת-אחת – "מיד הן נגאלין". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
