התורה מבטיחה
"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידיך ושבית שביו" (דברים כא,י). במלחמת היצר הכתוב מדבר. כאשר יהודי יוצא למלחמה ביצרו הרע, התורה מבטיחה "נתנו ה' אלוקיך בידיך", כי הבא ליטהר מסייעין בידו. ויתרה מזו, "ושבית שביו" – השבי שהיצר צד בעורמה, כל העברות יֵהפכו לזכויות, על-פי דברי חז"ל: גדולה תשובה, שזדונות נעשים לו כזכויות.
(השל"ה הק')
מלחמה לכל אחד
"כי תצא" – לשון יחיד. כל אחד ואחד מישראל אין לו אויב גדול מיצרו הרע. כשיוצאים למלחמה נגדו התורה מבטיחה שינוצח, ולא עוד אלא שגם משעבדים את כוחות היצר לעבודת ה'.
(הבעל-שם-טוב)
לשבות את הנשק
במלחמת היצר צריך להיות בבחינת "ושבית שביו" – להשתמש בכלי הציד שלו. יש ללמוד מיצר הרע, שכשם שהוא אינו מסית את האדם בבת אחת להטותו מדרך הטוב, אלא היום אומר לו עשה כך ומחר עשה כך – כך יש לנצח את יצר הרע על-ידי עלייה מדרגה לדרגה.
(חתם סופר)
אותם אמצעים
יש ללמוד מיצר הרע את האמצעים שהוא נוקט כדי לצוד את האדם. באותה זריזות, התאמצות ועקשנות שהוא משתמש נגדך – השתמש נגדו.
(הבעל-שם-טוב)
מלחמה תמידית
יש הנלחמים ביצרם ומנצחים אותו, אך הוא חוזר ומתגבר עליהם, והם תוהים מה יהיה הסוף. על כך אומר הכתוב "כי תצא למלחמה על אויביך" – תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה היא ללחום תמיד עם יצר הרע.
(רבי שלמה מרדומסק)
איפה היצר
שאלו פעם אחת את רבי נפתלי מרופשיץ היכן נמצא יצר הרע. השיב להם: בכל מקום שמאמינים כי שם הוא איננו.
לתפוס ולהכניע
יש שני סוגי צדיקים: אחד, שאינו מניח כלל ליצר הרע להתקרב אליו, אלא מגרשו תיכף ומיד; והשני, שמניח ליצר הרע להתקרב אליו כדי להכניעו. מעלתו של השני גדולה משל הראשון, כי הוא תופס את היצר ומכניעו, וכאילו קושרו בשלשלאות.
(המגיד ממזריטש)
רגעי דעיכה
החוזה מלובלין אמר: לפני ביאת המשיח יצר הרע דומה לנר – ברגעי דעיכתו האחרונים הוא מתלקח באור גדול ומתעה את הבריות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
