אם הרופאים מציעים להתאשפז – יש לציית * "הרי אתה סומך עלי"... אמר הרבי ליהודי שביקש להיכנס לחדר ה'יחידות' דווקא * היכן טוב ללדת, התלבטויות בשידוך, והסגולה בלימוד בכולל אחר החתונה * מופרך לעכב חתונה בכלל, ומחוסר אמצעים בפרט * מדוע נקבר הרב טלושקין בניו-יורק? * מוגש לרגל סיום שנת הקהל
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
הנה קטע ממכתבו של אחד התמימים ב-770, מיום ה', אור ליום ו' ערב שבת קודש תזריע-מצורע תשכ"ח:
היום כשנכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת מנחה ניגש אליו יהודי זקן וביקש להיכנס ל'יחידות'. כ"ק שאל אותו לשם מה, והשיב שברצונו להיוועץ אם להיכנס להתאשפז בבית-רפואה. כ"ק הגיב ואמר:
[מכיון ש]התורה אומרת ורפא ירפא [ואמרו חז"ל "שניתן רשות לרופא לרפאות"] עליכם אפוא [לשמוע בקול הרופאים] להתאשפז, ותהיה לכם אריכות ימים ושנים טובות.
היהודי מסר פתק לרבי והרבי אמר לו שהוא ייקח את הפתק ל'אוהל' ויקראנו שם.
לא זז היהודי משם עד שאמר לרבי שברצונו להיכנס לחדרו של הרבי, מכיוון ששם המקום מסוגל יותר לקבל ברכה. הרבי הצביע כאומר: הרי כאן – בית כנסת – הוא מקום קדוש, והוסיף:
הרי הנכם סומכים עלי, הנני מציע שתבקרו אצל רופא והנני נותן את ברכתי.
בסיום אמירת "קדיש דרבנן" (אחרי מנחה) ניגש הרבי אל היהודי ובירכו שוב באריכות ימים ושנים טובות.
התחזקות בביטחון
בכ"ב שבט תשל"ג כתב הרבי ליהודי מסוים בנושא רפואי:
שיתחזק במדת הבטחון וישמע להוראות הרופא.
באותה הזדמנות השיב על השאלה, אם ללכת לעוד רופא:
תלוי בהחלטת בנו שי' בזה וכן צ[ריך] ל[היות] שיתוף "פעולה" שלו בנוגע להצלחת טיפול הרפואי. אזכיר ע[ל] הצ[יון].
כדאי אם מועיל לפרנסה
הנה איגרת מעניינת בנושא קבלת אזרחות ארצות-הברית:
ב"ה, י"ג תמוז תשל"ג
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה.. שי'
שלום וברכה!
...הפ"נ שבמכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק'. סברתו להשתדל באזרחות דמדינה זו כיוון שמועיל לפרנסה – נכונה היא.
סיפר הרב יחיאל-מיכל טוקצינסקי, מנהל תלמוד-תורה עץ חיים בירושלים ת"ו ('משפחה' י"א תשרי תשס"ט עמ' 60):
"בשעתו הרבי מליובאוויטש ביקש להוציא את אחד המלמדים, הרב א' ב', שהיה חסיד שלו, מהתלמוד-תורה, מפני סיבה מסויימת. אך לאחר שכתבתי לו מכתב שבו הצגתי את תמונת המצב המלאה, שלח שליח שיודיע לאותו מלמד ולי, כי הוא מורה למלמד להישאר בסגל ההוראה של עץ חיים".
מקום הלידה
בחודש מנחם אב תשל"ח שאלו בני זוג את הרבי היכן כדאי שתהיה הלידה, במקום מגוריהם בניו-יורק או במקום מגורי הורי האשה (באיטליה). הרבי השיב:
בכלל – במקום שתרגיש נוח יותר. במקום ספק – שב ואל תעשה שיהיה כאן, ובכל אופן בשע[ה] ט[ובה] ומ[וצלחת].
בית נאמן לה'
להלן מכתב הסכמה וברכה להצעת שידוכין, ובהדגשת הצורך בהסכמת ההורים:
ב"ה, כ"ה ניסן תשל"ג
האברך.. שי'..
שלום וברכה!
במענה למכתבו בו כותב אודות הצעת נכבדות עם בת-גילו... תחי' ואשר החליטו שניהם [לייסד] בית נאמן לה' על-פי תורת החסידות,
טוב השידוך ויהא בשעה טובה ומוצלחת – אלא (ובודאי) יקבלו הסכמת הוריהם שיחיו. כן – יסדרו החתונה במשך הקיץ בהצלחה. אזכיר על הציון.
בברכה.
לבחון ההרגשה מחדש
לבחורה שהעלתה את לבטיה בנושא שידוכין (בשנת תשל"ג), כתב הרבי:
(1) מובן – שפגישות בחשאי וכיו[צא] ב[זה] אינן רצויות כלל.
(2) ע[ל] פ[י] הנ[זכר] ל[עיל] – כדאי שיפסיקו [=המדוברת והמדובר] כל קשר ביניהם (גם בטלפון ובמכתבים) עד לאחרי הקיץ ולאחרי זה תדון בזה לפי הרגשה אז.
"בטח ילמד [החתן] בכולל"
בחודש אלול תשל"ז כותב הרבי לאם כלה בקשר עם שידוך בתה:
מכתבה נתקבל, נכון השידוך וטוב וכו' ויהיה בשע[ה] ט[ובה] ומ[וצלחת], מתוכן מכתבה הרי בטח ילמד בכולל ויתוסף בכל המצטרך להם עוד יותר.
אזכ[יר] ע[ל] הצ[יון], תבשר טוב.
פלא שבנם של תמימים יחשיב כסף
שנים רבות קודם לכן – בג' כסלו תשי"ח – הביע הרבי את פליאתו על הרעיון לעכב חתונה בגלל חוסר אמצעים, וכך כתב ('לב הארי' עמ' 187):
במ[ה] ש[כותב] הטעם בהנוגע לחתונת... שי' להמשיך בזה כיוון שדחוק מחובות וכו' וכו', אף שהמחותנים אומרים שמצידם אין כל מניעה, ואינו יודע מה לעשות בזה.
הנה תמיהה ופליאה, שהרי ידוע מאמר רז"ל ומבואר בלקו"ת סוף פ' ברכה דנותנים פרנסה לאיש בשביל אשתו, ואם כן – אפשר מה שדחוק הוא מפני שעדיין לא נתחתן, והטענה דאין בגדים מתאימים וכו', מובן עד כמה מגוחכת היא בענין עיקרי כהנ"ל, ושנוגע לכל החיים כולם – כחתונה, ואפילו אם היה ברור שיש מלעיגים, הנה התחלת כל הד' חלקי שולחן ערוך הוא שאל יבוש וכו'.
ובפרט שזהו ענין מדומה, שאין מלעיגים ע[ל] ד[בר] ז[ה] אפילו בארצות הברית ששם להן בכל העולם שכאן הכסף תופס מקום ביותר – וכמה מבני-ישראל כאן, ואפילו אלו שלא נתחנכו בבית חסידותי ודתמימים מתחתנים ע[ל] מ[נת] אח[ר] כ[ך] ללמוד בכולל כמה שנים בהסכמת שניהם של החתן והכלה, אף שחיים חיי דוחק. על אחת כמה וכמה כשמדובר בבנו של תמימים וכו' וכו'.
ולפלא שאפילו בדבר פשוט כזה צריך לשאול מעבר לים, וכשעונים בזה – ספק אם יועילו הדברים ואם יפעלו פעולתם. ופלא עוד יותר – שכנראה אצל ההורים טעמים הנ"ל תופסים מקום לא פחות מאשר אצל הבן. האפשרי כי יסופר?, ובמ[ה] ש[כותב] שאומר למה למהר, מובן תמיהת טענה זו, ועוד יותר מהנ"ל, שהרי ידע אינש בנפשיה, וכידוע מאמרי רז"ל בזה, וקל להבין.
ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור, ושיהיו הבשורות ברוח חסידותי.
בקברי אשר כריתי...
בכ' אדר שני תש"ל נפטר בניו-יורק הגאון החסיד רבי ניסן טלושקין. לאחר פטירתו, פרסם הרב ח' קרלינסקי רשימה לזכרו ("זיכרונות ושרטוטים לדמותו"), בספר 'שנה בשנה' תשל"ב, ובין הדברים הוא מבקש לפתור את החידה אודות קבורתו. בהקשר לכך הוא מביא את מכתב-הצוואה שלו בכתב-ידו בנידון (שם עמ' 414):
"חביבה עלי ארצנו הקדושה, אף חביב עלי זכרון כ"ק אדמו"ר ריי"צ זצוק"ל שאהב אותי, ואין אני יודע להחליט אם יהיה מקומי בארץ הקודש או מקומי אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א רמ"מ שיחי' לאוי"ט לנהל את בית-ישראל עד ביאת משיח צדקנו. כ"ק אדמו"ר הרמ"מ שליט"א יאמר דעתו בשאלתי, וכדעתו כן יעשו".
מהמשך רשימת הרב קרלינסקי עולה כי התברר, שתיכף אחרי שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נטמן בציונו הק', קנה הרב טלושקין בכסף מלא כברת-אדמה לקבר, סמוך לציון הריי"צ. וכאשר פנה בנו, ר' שלמה טלושקין, לאחר פטירת אביו, בשאלה אל הרבי אם לקבור את אביו בקבר אשר קנה שם או להוליכו לקבורה בארץ-ישראל, השיב: מכיוון שקנה את הקבר בחייו ובמתכוון סמוך לקברו של אדמו"ר הריי"צ, יבוא בו למנוחות.
כספי חינוך
עסקן יהודי ברוסיה, שחי בדוחק, שאל את הרבי אם מותר להשתמש בכסף שקיבל לפעילות, לחינוך בנו וכו'. הרבי השיב:
מותר להוציא מכספי צדקה בשביל הוצאות בנו הקטן. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
