נושאים נוספים
	התקשרות גליון 784 - כל המדורים ברצף
	סיום כל ענייני הגלות והתחלת הגאולה
	נחמת הגאולה לאחר הירידה
	בן יכבד הוריו
	פרשת ואתחנן
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	שידוכין ונישואין
	דילוג בלימוד / מילה וסליחות
	מחיאת כף / שגיאות / קריאת צווארינו / ניגונים בתפלה / 'יד' לספר תורה
	הלכות ומנהגי חב"ד

דילוג עניינים שבצניעות

ב'התקשרות' גיליון תקס"ו הובא בשם הרה"ח ר' אהרן מרדכי שי' זילברשטרום, שניהל (בזמן ביקורו של הרבי בפריז, בשנת תש"ז) מוסד לילדים עד גיל 14, מענה שנתן לו הרבי, שאם מדלגים – יעשו זאת בתוספת נושאים אחרים, כמו ענייני דקדוק ברש"י, אבל לא לדלג רק עניינים אלו. הרבי ציין לגופו של עניין, כי לא ראינו אף אחד מהתלמידים שהכירו את הנושאים הללו מתוך סדר לימודם בחומש ובגמרא – ש'התקלקל' בגלל זה. והרבי סיים: "הבחורים העדינים ביותר ידעו את מסכת כתובות עם כל הפרטים". ע"כ.

ולהעיר מאג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע¹ להרב מרדכי מנטליק ע"ה, ראש-הישיבה ב-770:

"דעתי שצריכים ללמוד מסכת כתובות, ומהתחלתה. ועם התלמידים הקטנים ילמדו בסדר שימצאו לנכון...". ובשנת תשכ"ט², כתב הרב מנטליק להנהלת ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בעניין זה: "הסדר אצלנו, שבבית המדרש מתחילים מתחילת המסכת, והצעירים מדף י"א או מפרק ב'".

הרב יוסף שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

_____________________

1)    מיום כג ניסן תש"ד, אג"ק ח"ח עמ' רסו, אגרת ב'שסג.

2)    ימי תמימים ח"ד עמ' 199.

מילה וסליחות

בגיליון 'התקשרות' תש"פ הערה 43 נכתב: "יום מילה שחל היום [צום י"ז בתמוז], כשהמילה בשחרית במניין זה, אומרים סליחות ווידוי כרגיל, ללא נפילת אפיים".

ויש להעיר על זה, שלכאורה גם אם המילה אינה בשחרית אלא אחר תפילת המנחה, המנהג הוא שאין נופלים אפיים, וכן אם בעלי הברית נמצאים שם אף אם הברית אינה נערכת שם אין נופלים אפיים (פסקי תשובות סי' קל"א אותיות יז, יט, ואשי ישראל פכ"ה הערה צח). ולמעשה כתבו המלקטים, שהמנהג הוא שגם הקהל מקצר באמירת הסליחות (פסקי תשובות שם אות כה, נטעי גבריאל נישואין פס"ה ס"ב, אשי ישראל שם סכ"ח, פני ברוך ס"י סכ"ב);

ולכאורה כך צריך להיות גם מנהגנו, שהרי מנהגנו הוא שאין אומרים 'אבינו מלכנו' (ראה המשך הדברים ב'התקשרות' שם) למרות ששאר השיטות (הפוסקים דלעיל) סוברות שכן צריך לומר זאת, אם כן כל שכן שצריך לקצר באמירת הסליחות. אלא שאולי אפשר לומר על כך ש"אין לך בו אלא חידושו" (שחידש הרבי בשנת תשל"ה שאין לומר 'אבינו מלכנו') ואין למדים מכך, או שאפשר לומר שמכיוון שהשיטות שסוברות שאין לקצר בסליחות הם פוסקים חבדיי"ם (הדברי נחמיה סי' קל"א ס"ז וקצות השלחן סכ"ד ס"ז), לכן השתרש המנהג שלא לקצר (אף שעל-פי החידוש שאין לומר 'אבינו מלכנו' כן צריכים לקצר). ועצ"ע בכל זה.

וכן יש להעיר, שבמניין שלא אמרו בו נפילת אפיים קודם הסליחות, יש לומר קודם הסליחות את הקטעים "סלח לנו" ו"א-ל ארך אפים" כיוון שלא נאמרו לפני כן (וכמו שהעירו בגיליון 'התקשרות' תשפ"א).

הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק