שאלה: מה הם השינויים השנה במוצאי תשעה באב כאשר למחרת הוא ערב-שבת?
תשובה: יש להקדים את תפילת ערבית ולקיימה מיד אחרי צאת-הכוכבים, שלא להכביד על הציבור. יש המתחילים אותה מוקדם מהרגיל, על-מנת שתסתיים בסיום התענית (ואז חוזרים על כל קריאת-שמע אחרי התפילה, כשהגיע זמנה). יש להתפלל ערבית בנחת ולא בחיפזון.
אחר צאת הכוכבים נוטלים ידיים עד סיום כף היד, ורבים נוהגים ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין, מכיוון שבשחרית לא נטלו אלא עד קשרי האצבעות. כמו-כן יש לרחוץ את הפנים ולשטוף את הפה.
אחרי ערבית נוהגים לקדש את הלבנה בציבור, ולמנהג אשכנז ובעלז ממתינים למוצאי שבת נחמו. לפני-כן יש (לטעום משהו אם אפשר, וכמו-כן) לנעול נעליים רגילות. יש מברכים אז גם 'שעשה לי כל צורכי', אבל לפי הבן-איש-חי ומנהג חב"ד אין לברך זאת.
בשעת החורבן, בתשעה באב לעת ערב, הוצתה האש בבית-המקדש, והבית נשרף כל יום עשרה באב. לכן נהגו האשכנזים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ולהימנע מברכת 'שהחיינו' בליל וביום עשרה באב, עד חצות היום. כשעושים סעודת ברית מילה או פדיון הבן במוצאי תשעה באב, מותר להזמין כמה אנשים שרוצים, והכול מותרים אז בבשר וביין.
השנה מותר להסתפר, לכבס בגדים ולהתרחץ לכבוד שבת (בלבד) גם בלילה. יש מתירים לטעום בשר בבישול לכבוד שבת גם לפני חצות היום, אך יש להימנע מללבוש בגד מכובס עד חצות אם אין בכך צורך.
תספורת מצווה לילד שהגיע היום לגיל שלוש, במקום שנוהגים להכניסו ל'חדר' רק לאחריה, יש מתירים לעשותה לפני חצות היום. אבל אם אין מקפידים בזה, יכניסוהו לחדר בו-ביום, ויעשו את התספורת במוצאי שבת.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תכו ס"ב, תקנח, ונו"כ. נטעי גבריאל בין המצרים פרקים פו-פט, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 17:53
זריחה: 5:45
