הרבי סבר ש"היו צריכים להרעיש עולמות על הפסקת הלימודים ש'הם חיינו' למשך זמן" * עם זה, תועלת רבה ראה הרבי במחנות הקיץ, שבהם נמצא הילד משך כל היממה באווירת קדושה * מענות והוראות למדריכות, לתלמידות, ולמארגני המחנות * וגם: לימוד הלכות הצריכות ב'קעמפ', ושיעורי תורה למדריכות
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
בערב שבועות תשל"ד (אגרות-קודש כרך כט, עמ' קעא-קעב) יצא הרבי בקריאה "לכל התלמידים ולכל התלמידות בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו". הקריאה מסתיימת במילים:
הנני פונה אליכם, בני ובנות ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב ובנות שרה רבקה רחל ולאה, בפנייה ובבקשה לבבית וחיבתית – נצלו את ימי הקיץ הבא-עלינו לטובה לאור וברוח האמור לעיל. שימו הדברים האלה על לבבכם על מנת להוציאם לאור לפועל ממש במידה הכי מלאה, ומעשה עיקר.
והשם יתברך יצליח את כל אחד ואחת מכם וישלח לכם ברכתו שיהיו ימי הקיץ הבאים עליכם ועל כל ישראל לטובה ולברכה – מאושרים ובריאים באמת, מאושרים ובריאים בגשמיות וברוחניות גם יחד.
במכתב עצמו מביא הרבי משל מצלילה:
אדם שצולל מתחת למים ועוצר נשימתו לרגעים מספר, אזי בהוציאו את ראשו מן המים חש הוא צורך עז לשאוף אויר צח לרווחה להשיב נפשו. ועל דרך זה, אחרי יום צום, כאשר הגוף נחלש מחוסר אכילה ושתייה, אזי מרגיש ביותר בחיוּת שבאכילה ושתייה כששובר רעבונו.
והנמשל:
במשך שנת הלימודים, כאשר כמה שעות מהיום שהיו יכולות להיות מוקדשות לתורה ולמצוות, הולכות על [=מוקדשות ל]לימודי חל או שאר עניינים של רשות, שאינם מזון לנשמה, הרי אותו זמן הוא כעין "צום" לנשמה ועצירת נשימתה. וזה מעורר תשוקתה לתורה ולמצוותיה ביתר שאת וביתר עוז, כאדם המתאווה לחיי נפשו כשהוא חלוש ומעונה.
ובבוא חופשת הקיץ . . הרי זו היא העת להשיב לנשמה את אבדתה ולהחיותה בכפליים.
והרבי ממשיך:
והרי דבר הוא שחופשת הקיץ מתוכננת לתכלית האמורה, שהרי בעונת הקיץ יכולים אתם לעסוק בתורה ובמצוות בתנאים מתאימים ביותר, במנוחת הנפש, בנוחיות ובאווירה יפה.
הכנה לשנת הלימודים הבאה
בהתוועדות שבת-קודש פרשת במדבר תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט כרך ג, עמ' 226) תובע הרבי:
להשתדל שאצל כל ילד וילדה מישראל לא ייגרע מאומה חס ושלום, בלימוד התורה שלהם גם בתקופת הקיץ, אלא אדרבה להוסיף בזה. ועל אחת כמה וכמה בנוגע להילדים אשר ב[משך] כל [ימות] השנה כולה אינם מקבלים חינוך על טהרת הקודש.
כך, למשל, כשתבע הרבי את לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים, הדגיש (התוועדויות תשמ"ח כרך ד, עמ' 50):
ההוספה בתורה בעניין שהזמן גרמא – הלכות בית הבחירה, צריכה להיות גם אצל הילדים הנמצאים במחנות-קיץ.
ב'יחידות' שזכה לה עסקן יהודי בשנת תשל"ג העלה הרבי את עניין מחנה הקיץ היומי וחשיבותו הרבה. בהמשך לאותה שיחה כתב לו הרבי בכ"ה ניסן תשל"ג (אגרות קודש כרך כח עמ' קצ):
...מטעמים לא רציתי להזכיר במכתבי הרשמי הנ"ל במה שדברנו אודות מחנה קיץ יומי בממדים הכי רחבים, אשר נוסף לעצם התועלת שבזה, הרי זה גם-כן הכנה טובה להוספה בכמות, ואולי גם באיכות, התלמידים לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. וכמדובר אז בארוכה. והרי עתה הזמן לעסוק בזה, כיוון שהעניין דורש הכנה [מבעוד] מועד.
ניצול הכוחות והחושים בחינוך
ביו"ד מנחם אב תשל"ד (אגרות קודש כרך כט, עמ' רטז) כותב הרבי אל "בנות קייטנת 'גן ישראל' בכפר חב"ד ובראשן המדריכות . . ה' עליהן תחיינה":
ברכה ושלום!
בנועם נתקבל מכתבן ואזכיר את כל אחת ואחת מהן על הציון למילוי משאלות לבבן לטובה.
ויהי רצון אשר שהותן בקייטנה תוסיף ביחד עם בריאות הגוף גם בבריאות הנשמה ובכוחן זה תלכנה מחיל אל חיל במשך כל השנה כולה. בברכה להצלחה ולבשורות טובות.
אל "ההנהלה והחונות של מחנה 'פרדס חנה' ה' עליהן תחיינה" כתב הרבי בשנת תשל"ג (אגרות קודש כרך כח, עמ' רסב-רסג):
בנועם נתקבלה המזכרת מעבודת יד שלהן במחנה "פרדס חנה", ותודה רבה עבור תשומת לבן [=לשגר זאת לרבי].
בהמשך מפיק הרבי הוראה:
...אשר כל העוזר לזולתו, גדול או קטן בענין של תורה ומצוות, קונה חלק בהמצווה ויכול לדרוש מה' "אני מצאתיה", ולא עוד אלא כבר אמרו חכמינו ז"ל גדול המעשה יותר מהעושה.
...על אחת כמה וכמה בימים אלו עליהם נאמר "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה.
הוראות למדריכות
מעשה בנערה מוכשרת שהיו לה התלבטויות בקשר לניצול זמנה בקיץ, והמשך לימודיה בשנה שלאחר-מכן. הרבי הואיל לכתוב לה (אגרות קודש כרך כח, עמ' רס):
כיוון שלא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה – ולה ניתן חוש בהדרכה וחינוך – עליה לנצל הקיץ לניצול חוש זה. זאת אומרת להיות [=מדריכה] בקעמפ... [הרבי פירט: "אמונה, או פרדס חנה, או שטרנברג וכיוצא-בזה"] באופן שכל הקיץ יופעל החוש שלה, ולתועלת הרבים, ופשיטא שזה יהיה לתועלת שלה – בגשמיות ורוחניות.
ובוודאי שה' יעזרה ותתגבר על כל המניעות וכו', ותבשר טוב.
אזכיר על הציון.
בנוגע לשנת תשל"ד – תחליט בחודש ההכנה אליו – אלול.
בתחילת קיץ תשל"ד שאלה את הרבי נערה-מדריכה לאיזו קייטנה תבחר ללכת לעבוד שם, והרבי השיב ('אגרות קודש' כרך כט עמ' קעד):
– קדימה למקום שיהיו יותר שיעורים (בשביל המדריכות תי').
ילדה ששאלה באיזו קייטנה תבחר נענתה על-ידי הרבי (שם):
קדימה לקעמפ אמונה. באם אי-אפשר – פרדס חנה.
בשנת תשל"ד, כשהכניס הרה"ח ר' אברהם ארי' סטאן לרבי את תכנית הלימודים לקיץ הבא, במחנה אמונה, ציין: "בכל יום (לפני תחילת (תפילת) מנחה) יהיה [לימוד] דין יומי מהתחלת קיצור-שולחן-ערוך וכו' לפי הצורך". הרבי הגיב (אגרות קודש שם עמ' קעג):
בטח הפירוש הלכות הצריכות בחיי יום יום.
ושוב הגיב הרבי על הנכתב "בכל סעודה דשבת קודש אחת המדריכות תכין ותגיד דבר תורה". הרבי מתח קו תחת התיבות "אחת המדריכות" וכתב:
בכל פעם – [מדריכה] חדשה. ונכון במאד.
ההכינו תוכניות להשפעה על הילדים בקיץ?!
בכ"ה בסיוון תשט"ז (אגרות קודש כרך יג, עמ' ריא- ריב) שיגר הרבי שני מכתבים, האחד ל"אגודת נשי ובנות חב"ד סניף לונדון" והשני לזה ש"בצרפת". הרבי מביע את פליאתו מדוע לא צוין במכתב על תוכניות כיצד לנצל את חודשי הקיץ, שאז הילדים פנויים מלימודים אחרים, וההשפעה הטובה שתוענק להם אז, לא תופרע מגורמים אחרים.
הרבי קורא גם לנצל את הפגישות בהבראה ("נאות דשא") עם אנשים שונים – "ההשפעה הטובה מגיעה למקומות מגוריהם הקבוע".
לאמיתו של דבר – התבטא הרבי בהתוועדות י"ב תמוז תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה כרך ד' עמ' 2451) כי היו צריכים להרעיש עולמות – הייתכן שסוגרים חדר, בית ספר ותלמוד-תורה במשך כל ימות הקיץ?!
כיצד ייתכן לסגור "בית חיים" – למעליותא, בית של "התורה היא חיינו" – גם ליום אחד בשנה, ומה גם במשך כמה שבועות וחדשים!...
בכמה הזדמנויות ציין הרבי, כי במידה מסוימת ישנה מעלה ב"מחנות הקיץ" שבהם שוהים החניכים כל שעות היממה – לגבי בתי הספר שבהם הם לומדים כל השנה כולה (שבת קודש פרשת שמיני תש"נ, התוועדויות תש"נ כרך ג, עמ' 91-92):
בבית הספר נמצא הילד רק חלק מהיום.. מה שאין כן ב"קעמפ".. הרי הוא בכל היום והלילה באותה סביבה, ברוח התורה ומצוותיה, ממילא יש לכך השפעה עליו חזקה ביותר, גם אחרי סיום הקיץ, כפי שנוכחים בפועל
בהזדמנות אחרת אמר הרבי:
כשהוא יוצא מבית-הספר לביתו, במשך השנה כולה, הרי הוא עלול לפגוש ברוחות מצויות (ביחס לענייני קדושה) ולפעמים בגרוע מכך – רוחות בלתי-מצויות ושאינן רגילות.
'קעמפ' – לא לכולם
היה גם מי ששמע מהרבי שה"קעמפ" אינו מיועד עבורו. היה זה הרה"ג רבי מרדכי-שמואל אשכנזי שליט"א, מרא-דאתרא כפר חב"ד. בהיותו בן חמש עשרה, בשנת תשח"י, נכנס ל'יחידות' וזכה לשמוע מהרבי הוראות שונות, אולם בקשר ל'קעמפ' הורה לו הרבי (נדפס ב'כפר-חב"ד'):
קעמפ זה לא בשבילך, אתה צריך לשבת וללמוד בשקידה והתמדה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
