תכנית וסדר
ליל הפסח נקרא 'סדר', לרמז שכל מה שאירע לנו, מיציאת מצרים ועד היום הזה, אין בו חלילה שום דבר מקרי, אלא הכול מתרחש על-פי סדר מסויים, אף-על-פי שלא תמיד אנו מבינים את הסדר הזה.
(מהרי"ל)
גאולה בחיפזון
"ואכלתם אותו בחיפזון" (שמות יב,יא). כשאכלו בני-ישראל את הפסח במצרים אכלו אותו בחיפזון, אבל לעתיד לבוא נאמר "כי לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכו".
(מדרש רבה)
בריחה מהרע
יציאת מצרים לא הייתה יציאה משעבוד גשמי לחירות גשמית בלבד, אלא גם יציאה מן המְצָרים הרוחניים לחירות רוחנית. לכן בשעת יציאת מצרים, כאשר הרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתוקפו, היו מוכרחים לברוח מן הרע ולצאת בחיפזון, אבל לעתיד לבוא יעביר ה' את רוח הטומאה מן הארץ והרע יתבטל לגמרי, ולכן אז "לא בחיפזון תצאו".
(תניא)
פולחן הטבע
התרבות המצרית דגלה בפולחן כוחות הטבע, שהגיעו לשיאם בחודש האביב, שהיא עת של פריחת הטבע בכל הדרו ויופיו. לכן בחר הקב"ה להוציא את בני-ישראל ממצרים בחודש זה דווקא, להראות לעין כול שהטבע אינו אלא כגרזן ביד החוצב בו ואין לו שום כוח משל עצמו.
(הרבי מליובאוויטש)
יציאה בכוח ה'
בני-ישראל נצטוו למול את עצמם לפני צאתם ממצרים, כדי שלא יסמכו על כוחותיהם-שלהם. הם יצאו כואבים וחלושים למסע במדבר, ובכך הוכיחו את אמונתם וביטחונם בה'.
(מאוצרנו הישן)
צאינה וראינה
קרבן הפסח, שהיה הכנה לגאולת מצרים, בא מן הצאן דווקא, כי בתיבה זו נרמז עניין יציאת מצרים: צאן מלשון "צאינה וראינה".
(אור התורה)
שלוש דרכי ביעור
חז"ל מציינים על שלוש דרכים של ביעור חמץ – שריפה, פירור וזרייה ברוח, הטלה לים. גם השמדתם של המצרים באה בשלוש הדרכים האלה: "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש"; "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה"; "וינער ה' את מצרים בתוך הים".
(חתם סופר)
על המשמר
"יצאו כל צבאות ה'" (שמות יב,מא). 'צבא' הוא שם התואר לכל מי שעומד על המשמר בעניין מסויים. כאשר יצאו בני-ישראל ממצרים נקראו "צבאות ה'", כי בהיותם במצרים עמדו על משמרת היהדות במסירות-נפש, לא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם.
(ספר המאמרים תש"א) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:45
זריחה: 5:35
