חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 ט"ז באב התשע"ט, 17/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

במחיצת רבותינו נשיאינו
אוצרות דור ודור

נושאים נוספים
התקשרות גליון 768 - כל המדורים ברצף
משיח בא בכל רגע, גם בשיא ההעלם
תפקיד דורנו –משיח בפועל!
זמן חירותנו
שביעי-של-פסח
במחיצת רבותינו נשיאינו
הלכות ומנהגי חב"ד

קו השמחה

פעם נכנס הרבי הרש"ב אל בנו, הרבי הריי"צ, בליל שביעי-של-פסח בשעה שלוש. הוא התיישב ושאל: מה לומד אברך חסידי בשביעי-של-פסח?

על שולחנו של הריי"צ היה מונח הספר 'דרך חיים' לאדמו"ר האמצעי, והרבי שאל את בנו אם למד עכשיו בספר זה.

נענה הבן ואמר, שאחד מהשיעורים שלו הוא – שבכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא לומד קצת ב'דרך חיים'.

השיב לו אביו: אמנם, כל מאמר חסידות העוסק בענייני עבודה שבלב, ובראשם – איגרת התשובה ו'דרך חיים', הוא 'דבר בעתו מה טוב' חסידי. ובכל-זאת, בזמנים מסויימים צריכים לעורר את קו השמחה... ומה גם בשביעי-של-פסח, שהוא מקור השמחה.

(ספר השיחות ת"ש עמ' 53)

דיבור ועשייה

פעם אחת ישב אדמו"ר הריי"צ עם אחד החסידים בליל שביעי-של-פסח ושוחחו בענייני עבודה. פתאום נכנס הרבי, אדמו"ר הרש"ב, ושאל אותם: במה אתם עוסקים?

לא השיבו.

אמר הרבי: הישיבה בליל שביעי-של-פסח כשהיא לעצמה היא גם-כן עניין, אבל בכל זאת – במה עסקתם?

סיפרו לרבי על העניין שבו דיברו.

נענה הרבי: 'הבה נתחכמה לו' זו עצתו של פרעה. 'הבה נתחכמה לו' בהכנות לעבודה. צריך להיות לא רק דיבור על עשייה, אלא אכן לעשות בפועל. שביעי-של-פסח צריך להיות 'טעמו וראו'. אם לא בראייה חושית, לפחות בראייה שכלית.

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 234)

ראיית קריעת ים סוף במוחש

פעם אחת ביקר הרבי הרש"ב בתערוכת ציורים, והיה שם גם ציור של קריעת ים-סוף. הרבי הביט בציור זה זמן רב, כשעתיים, ועיניו יורדות דמעות.

וביאר הרבי הריי"צ: הנשמה, בהיותה למעלה, אף שהיא רואה אלוקות במוחש, בכל-זאת כשהיא יורדת למטה, נתוסף בה ביותר מצד הראייה במוחש בעולם הזה.

ועל דרך זה, ראיית הציור הייתה בבחינת ראייה מוחשית בקריעת ים-סוף, ולכן השפיעה ראייה זו על אבי. הדמעות שאבי הוריד היו דמעות של תשוקה וגעגועים.

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 270)

פחות שבפחותים ראה

הרבי הרש"ב אמר פעם בעת סעודת שביעי-של-פסח: רז"ל אמרו "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". פחות שבפחותים ראה על הים, והרי לא צריכים להיות יותר גרוע מפחות שבפחותים... וזלגו עיניו דמעות.

אחד החסידים שהיה נוכח אז, ר' שמואל גוראריה, הושפע ביותר מדברי הרבי. הם פעלו עליו שברון-רוח ביותר, ועד כדי כך, שגם במשך זמן לאחר מכן, כשנסע פעם לרגלי עסקיו, והזכירו לו דרך אגב על אחד, שהוא פחות שבפחותים – נזכר ר' שמואל על המצב והציור של הרבי ועל דבריו, ושכח לשעה את כל עסקיו וטרדותיו.

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 270)

רק טפח אחד בלבד

פעם אחת אמר הרבי הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, בשביעי-של-פסח: אם היינו במרחק של חמישה וויארסט מקריעת ים-סוף – עד כמה היינו נמשכים לשם? כל-שכן כשקריעת ים-סוף היא רק טפח אחד למעלה מאיתנו. אם היינו מתרוממים רק טפח אחד למעלה, היינו רואים זאת.

באמת, הרי הכול ישנו, אלא שאנו חירשים ועיוורים. אך האם בגלל זה אין העניין כן?!...

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 270)

שאלה ותשובה

סיפר הרבי הריי"צ:

כשהייתי ילד, בגיל שבע, ראיתי חומש בתרגום אשכנזי, עם ציורים, ובין הציורים – ציור של קריעת ים-סוף. בציור נראו אנשים מבוגרים וילדים קטנים אוחזים בכנפות בגדיהם של הגדולים.

שאלתי את אבי, הרבי הרש"ב: אם בקריעת ים סוף היה נס גדול כל-כך, מדוע פחדו הילדים?

השיב אבי: זוהי הוראה שקטן צריך להיאחז בגדול, ועליו לרצות להיות גדול, ואם לאו, הוא נשאר קטן. ולהישאר קטן – אין זו תכלית.

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 273)

ניצחון במחשבה..

שאלו את אדמו"ר הריי"צ, אם סעודת משיח קשורה בנס מסוים שאירע אצל הבעל-שם-טוב.

ענה הרבי, ששמע אומרים כי אז היה הניצחון הרוחני על כת ה'פרנקיסטים', כי באחרון-של-פסח אמר הבעל-שם-טוב שינצח אותם (הניצוח בפועל היה בחודש תמוז).

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 140)

מקור השמחה

הבעל-שם-טוב אמר: שמיני-עצרת הוא זמן השמחה, ושביעי-של-פסח הוא מקור השמחה.

(ספר השיחות ת"ש עמ' 52)

מחול משיח

הרבי הריי"צ הנהיג לערוך 'מחול משיח' בשעת סעודת משיח.

בפירוש 'מחול משיח' יש לומר בשתיים: א) המחול זה שייך וקשור למשיח והוא הקדמה לביאתו. ב) במחול זה משתתף מלך המשיח בכבודו ובעצמו.

(שיחת אחש"פ תשי". תורת מנחם כרך ג, עמ' 157)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)