רואים יהודי
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ה). כשמרדכי היה בשושן הבירה ידעו מיד שאיש יהודי הוא. עוד בטרם ידעו ששמו מרדכי, כבר ראו מרחוק שהולך כאן איש יהודי.
(הרבי מליובאוויטש)
עם מרדכי
"כי הגידו לו את עם מרדכי" (אסתר ג,ו). אמרו להמן שהעם שסביבו הוא "עם מרדכי" – עם שמתנהג בדרכו של מרדכי, ש"לא יכרע ולא ישתחווה".
(לקוטי שיחות)
אוצר גנוז
"על גנזי המלך ביהודים" (אסתר ד,ז). מהפסוק הזה אנו למדים שבכל יהודי טמון אוצר שהקב"ה גזנוֹ בפנימיותו של כל אדם מישראל.
(רבי אברהם מסלונים)
סעודת-רעים
"ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך ויינתן לך" (אסתר ה,ו). יש כאן רמז שישראל נענים לא רק בשעת תפילתם אלא גם בשעה שהם מתכנסים לסעודת-רֵעים של קדושה, גם אז הקב"ה אומר לכנסת ישראל: מה שאלתך ויינתן לך ומה בקשתך ותיעש.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
אהבה התלויה בדבר
"ויספר המן... ולכל אוהביו... ויאמרו לו חכמיו" (אסתר ו,יג). כאשר בא המן לספר להם את צרותיו הם מכונים 'אוהביו', אולם לאחר שסיפר להם זאת הם מכונים 'חכמיו'. זו הייתה אהבה התלויה בדבר, וכשהם הבינו שהמן עומד ליפול – בטלה אהבתם.
(שפת אמת)
גדולה אחרי ההצלה
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (אסתר ח,טו). כל עוד לא הובטחה לגמרי הצלת כל היהודים, לא הסכים מרדכי לקבל עליו שום גדולה. רק כאשר נשלח צו מאת המלך על הרשות שניתנה ליהודים להכות באויביהם וליבו של מרדכי היה בטוח בנס הישועה – הסכים לצאת בלבוש מלכות.
(אלשיך)
טענת המקטרג
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... ואת דתי המלך אינם עושים" (אסתר ג,ח). טענתו של המקטרג למעלה, אל הקב"ה, הייתה שזה 'עם אחד', שתפקידו לפעול את גילוי ה' אחד בעולם, ובמקום זה הוא "מפוזר ומפורד בין העמים" – מתפעל מכל עם, וממילא 'את דתי המלך' – מלכו של עולם – 'אינם עושים'.
(לקוטי שיחות)
הסתכנה וזכתה
אסתר יכלה להרגיש בטוחה בעצמה ולהניח שרווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. ובכל-זאת העמידה אסתר את עצמה בסכנת נפשות. בזכות זה זכתה שהמגילה נקראת על שמה, 'מגילת אסתר'.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:57
זריחה: 6:36
