משכן בנפש
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח). 'בתוכו' לא נאמר אלא 'בתוכם'. כי כל יהודי חייב לעשות את עצמו משכן ומקדש לה'.
(של"ה הק')
לעורר את הנקודה
בליבו של כל אחד ואחד מישראל יש 'מקדש' רוחני, והוא נקודת היהדות. נקודה זו קיימת בשלמותה תמיד, בכל מעמד ומצב שיהודי שרוי בו. חובתנו לגלות ולעורר נקודה זו עד שמהניצוץ תצא שלהבת גדולה.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש. ספר השיחות תש"ג)
היסוד שלם
כשם שמקום המקדש נשאר בקדושתו גם בזמן הגלות, כמאמר חז"ל "לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי", כך במקדש הפרטי שבכל אחד ואחד מישראל – היסוד הוא שלם, זך וטהור, כפי שנאמר (שיר-השירים ה) "אני ישנה וליבי ער".
(היום-יום)
לאפשר כניסה
שאלו את רבי מנחם-מנדל מקוצק: היכן הקב"ה שוכן? ענה להם: בכל מקום שמניחים לו להיכנס. זהו שנאמר "ועשו לי מקדש" – אם פנימיות האדם מלאה אהבת ה' ויראתו, כי-אז "ושכנתי בתוכם", הקב"ה שוכן בתוכו.
(נחלת חמישה)
כלים ויריעות
כשם שהשראת השכינה במשכן הייתה על-ידי כלי המשכן והיריעות, כך השראת השכינה במשכן הפרטי שבכל אחד ואחד מישראל היא על-ידי שני הדברים: 'כלים' – לימוד התורה, 'יריעות' – קיום המצוות.
(תורה אור)
חיים פרטיים קדושים
חובת אדם מישראל להכניס את הקדושה לביתו הפרטי, שהחיים הפרטיים, ההווי ואוויר הבית יהיו רוויים ומלאים קדושה. על בית כזה הקב"ה אומר: "ושכנתי בתוכם" – הבית יהיה משכן לה'.
(הרבי מאמשינוב)
דירת המלך
ישראל נקראים (ירמיה ז,ד) "היכל ה'". כשם שההיכל משמש דירת המלך, כך בני-ישראל הם היכל לשם ה'.
(ספר המאמרים תרצ"ו)
במסירות נפש
את המקדש הפנימי בנפשו בונה כל אדם מישראל על-ידי עבודתו ויגיעתו בלימוד התורה, ובפרט על-ידי העבודה במסירות נפש: מסירות נפש בממונו – כאשר הוא נותן צדקה יותר מכפי כוחו; מסירות נפש בגופו – כאשר הוא מטריח את עצמו לעשיית טובה לחברו; ומסירות נפש בנפשו – כשהוא מוסר את נפשו ללמד תורה לרבים.
(ספר המאמרים קונטרסים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
