חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 י"ט בכסליו התשפ"ד, 2/12/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אין מקום לדחות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1152 - כל המדורים ברצף
לבחור במנהיג של אמת
יש חדש
אין מקום לדחות
קידוש החודש
כיצד לדבר בציון
שלוש עצות
גואל בשר-ודם
למה לדחות
ההוראות שמאחורי 'ספרי התולדות'
טעימה לפני התפילה

יציאת בני-ישראל ממצרים הייתה בחיפזון, כמו שנאמר: "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים". בגמרא ובמדרש נאמר שהחיפזון היה משולש – חיפזון של השכינה, חיפזון של בני-ישראל וחיפזון של מצרים.

יציאת מצרים נחשבת דגם של הגאולה העתידה, כמו שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", אך בכל-זאת יש כמה הבדלים ביניהן. אחד מהם הוא החיפזון – גאולת מצרים הייתה בחיפזון, ואילו הגאולה העתידה לא תהיה בחיפזון, כמו שנאמר: "לא בחיפזון תצאו", אלא היא תהיה דווקא "בשוּבה ונחת".

בריחה מהרע

ההכרח בחיפזון בגאולת מצרים נבע משקיעתם של בני-ישראל במ"ט שערי טומאה, ומהצורך לחלץ אותם משם במהירות האפשרית. קודם מתן-התורה עדיין לא היה לעם-ישראל הכוח להתמודד עם הרע, והדרך הנכונה הייתה לברוח ממנו. לכן יציאת מצרים הייתה בבחינת בריחה – "כי ברח העם".

לעומת זה, הגאולה העתידה תבוא לאחר בירור העולם הגשמי, ולכן לא יהיה צורך לברוח מהרע, אלא להפך, העולם עצמו יסייע לגאולה. כך תהיה הגאולה מתוך מנוחה, "בשוּבה ונחת", ועד ל"מנוחה לחיי העולמים".

אין אחיזה לגלות

ההבדל בין שתי הגאולות, בפשטות העניינים, נעוץ בשוני ביניהן: גאולת מצרים מצד עצמה הייתה צריכה להתארך יותר ולהיות בת ארבע-מאות שנים, אלא שהקב"ה "דילג על הקץ" וקיצר אותה למאתיים ועשר שנים. לכן נדרש החיפזון, מכיוון שעדיין הייתה אחיזה להמשך הגלות.

לעומת זאת, הגאולה העתידה תבוא לאחר שכבר "כלו כל הקיצין", ואין עוד אחיזה להמשך הגלות. לכן אין צורך בחיפזון, שכן הגלות מאבדת את כל בסיס קיומה ומציאותה.

המאבק מסתיים

דווקא ההבדל הזה מדגיש את הצורך לנצל את הזמן, בעמדנו ערב הגאולה. בגלות מצרים, כאשר היו בני-ישראל אמורים להישאר שם עוד שנים רבות (אילולא ה'דילוג' של הקב"ה), היה מקום לתחושה שעדיין יש זמן רב לסיים את כל העבודה שצריכה להיעשות בזמן הגלות. אבל עכשיו, מכיוון שכבר "כלו כל הקיצין" והגאולה צריכה לבוא בכל רגע, צריכים לנצל את הזמן, שכן אחר-כך לא תהיה עוד אפשרות להשלים את החסר.

תקופת הגאולה מכונה "שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ". יסתיים המאבק עם הרע, ולא יהיה עוד צורך לבחור בטוב כנגד פיתויי הרע. הקב"ה יעביר את הרע מן העולם, וזה כבר יהיה זמן של קבלת שכר. ימי העבודה הם דווקא עכשיו, כאשר עדיין קיימת אפשרות להילחם עם הרע ולנצחו. ומכיוון שהגאולה צריכה לבוא בכל רגע, אין מקום לדחות את הדברים לזמן אחר, אלא יש להשלים את העבודה מיד, כי ייתכן שאלה הרגעים האחרונים של זמן הגלות ומיד תבוא הגאולה האמיתית והשלמה.

(תורת מנחם כרך כג, עמ' 135)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)