חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 כ"ז בכסליו התשפ"ב, 1/12/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ולקחת סולת / קדיש על פסוקים / נישואין ביארצייט / קדיש הגדול / מתפלל במניין אחר / הזכירות ב'אהבת עולם
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 757 - כל המדורים ברצף
בחינוך יש להחדיר אמונה למעלה מן השכל
בין גאולת מצרים לגאולה העתידה
שנת הקהל
פרשת וארא
חיזוק ההתקשרות
שמירה לחתן
ולקחת סולת / קדיש על פסוקים / נישואין ביארצייט / קדיש הגדול / מתפלל במניין אחר / הזכירות ב'אהבת עולם
הלכות ומנהגי חב"ד

ולקחת סולת

חזרתי לעיין בדיון שהתקיים בגיליונות תקכ"ה ותקכ"ז, ולפלא שבגיליון תשמ"ט מאריך הכותב בנדון הנ"ל, בפלפול על הנוחות בחיתוך והדבקות כו', בעוד שניתן היה לומר את המסקנה מיד של "והעולה על כולנה שמדי שבת בשבתו ראו את הרבי אומר 'ולקחת סולת' והזכירות לפני אמירת תהלים".

ובהערת המערכת שם: "רבים אומרים... ומסתבר .. שאמר 'ולקחת סולת', אבל כיוון שלא ראו, לא מסתבר שאמר גם את הזכירות" עיין שם.

עקבתי רבות בשנות ה'ל', כשהייתי בחור ב-770, וכן בכל פעם שביקרתי אצל הרבי בשנות ה'מ', וראיתי ברור שהרבי היה מתחיל את אמירת שיעור התהילים מיד אחרי "אל תירא", בלי להפסיק באמירת "ולקחת סולת", ובוודאי לא באמירת ה"זכירות"!

מה "שראו את הרבי אומר משהו מתוך הסידור" היה סיום אמירת "עלינו", שכידוע לרבים, היה הרבי מאריך באמירת עלינו. כשאמר הרבי קדיש, היה החזן ממתין כדקה וחצי אחר עלינו עד שהרבי היה מסיים ואומר את הקדיש. גם כשהרבי התפלל לפני העמוד, ראו ברור שלאחר הקדיש אמר "אל תירא" ומיד פתח את התהילים.

אגב, אם מדברים על הנוחות של ההדבקות וכו', יש לעיין במחזורים הראשונים, ושם היה מספיק מקום להדביק את ה'ולקחת סולת' וה'זכירות' שהדביקו אחר התהילים – לפני התהילים.

אחד מאנ"ש, כעת בכפר חב"ד, מלפנים בירושלים

קדיש על פסוקים

בגיליון תש"נ עמ' 18 ס"ג, הובא (מהגהות הרבי לסידור, שהביא) מס' פסקי הסידור שאדמו"ר הזקן בסידורו סידר לומר 'שיר המעלות' לפני קדיש שלפני ברכו בערבית, משום שדעתו שאומרים קדיש רק אחרי מזמור ולא אחרי פסוקים מלוקטים. ואגב, כך הוא הלשון1 בהוראות רבותינו נשיאינו בקשר לאמירת קדיש (אחרי הנחת תפילין דרבנו-תם) לפני מוסף דראש-חודש, שיאמרו קודם 'איזה מזמור'.

העירונו כמה מאנ"ש שצ"ע, כי לפי דעה זו, אין אומרים קדיש גם אחר עלינו, שגם בו יש רק (ג') פסוקים. ואכן בב"י ובכתבי האריז"ל לא הובא קדיש זה2. והאשכנזים וחלק מהספרדים שאומרים אותו, הרי זה על-פי דברי הלבוש סי' קלב3 "שהרי לעולם צריכים4 לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים 5, ובעלינו יש גם כן פסוקים וצריכים קדיש אחריו, אלא שנהגו בקדיש זה6 להניחו ליתום...". ובשער הכוונות7 איתא, שהאריז"ל לא היה נוהג לומר שום מזמור קודם ערבית, זולתי ג' פסוקים ('ה' צבאות...', 'ה' צבאות...', 'ה' הושיעה...'), ואחר כך אומר קדיש וברכו וכו'. ואף בלשון שו"ע אדמו"ר הזקן8: "לעולם לא תמצא קדיש בלא פסוקים שלפניו, אם לא אחר גמר התפילה".

____________________

1)    אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - 'ספר המאמרים – ליקוט' ח"ב עמ' שטז. הרבי - אג"ק ח"כ עמ' רפג, שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב סי' קעז.

2)    ראה ט"ז וכף החיים ר"ס נה. ולמנהג הספרדים אומרים קדיש-יתום במנחה אחרי מזמור 'למנצח בנגינות', ובערבית אחר מזמור 'שיר למעלות'.

3)    הובא במשנה ברורה שם ס"ק י. וכן כתבו (שצ"ל קדיש אחר פסוקים) בארחות חיים, כל בו, מחזור ויטרי וסידור רש"י ועוד (ורק בתשובת הראב"ד שבב"י ר"ס נה נזכר מזמור), צויינו בס' 'הלכה ברורה' להרב דוד יוסף, בחלק 'בירור הלכה' סי' נו סוף אות א.

4)    לביטוי צריכים, יש להעיר מדברי הלבוש בסי' נה ס"ג (הובאו בט"ז שם ס"ק ג) אודות עלינו "שאינו תקנת חכמים לומר עליו קדיש, אלא מנהג בעלמא הוא", ולפי הפרמ"ג שם כוונתו, שאמירת עלינו עצמה אינה אלא מנהג בעלמא, ולכן אם אין מניין באמירתו לא יאמרו אחריו קדיש (משא"כ בברכות ק"ש דערבית), ואילו להט"ז שם כיוון שיש בו פסוקים יאמרו קדיש אחריו אף שלא היה מניין באמירתו, עיי"ש. וראה ב'התקשרות' גיליון תשכ"ה עמ' 15 ואילך.

5)    תיבות אלו נעתקו גם במכתב הרבי בקשר לאמירת קדישים כשאין 'חיוב' בבית-הכנסת (אג"ק כרך י עמ' שב, שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' עט, ובסוף 'קובץ מכתבים' שבס' התהילים 'אהל יוסף יצחק').

6)    בדורות הראשונים בנוסח אשכנז, היה זה הקדיש היחיד אחר 'תתקבל'. ראה גם בערוך השלחן סי' נה ס"ה.

7)    דרוש א' דתפלת ערבית.

8)    סי' נד ס"ד.

נישואין ביארצייט

בגיליון תרל"ג עמ' 18 דנו לעניין קביעת יום נישואין ביארצייט של רבותינו נשיאינו. והעירני הרב אשר-לעמיל שי' הכהן (רב קהילת חב"ד ביתר עילית), שאכן ידוע שנהוג לערוך אז נישואין כ"יום הילולא" (=שמחה), ולא כמו ביארצייט פרטי שנמנעים מזה.

אמירת ה'קדיש הגדול'

בגיליון תרס"ח דנו בנוסח ה'קדיש הגדול', שנהוג (גם בין אנ"ש) לאומרו בהלוויה בימים שאומרים בהם תחנון.

אמנם ב'הגהות [הרבי] לסדור רבנו הזקן' (קה"ת, ברוקלין תשס"ז) עמ' סז סט"ז, כתב: "במשנת חסידים1 כתב דאין לאומרו".

ורק בסיום מסכתא הורה הרבי לאומרו2.

________________

1)    מסכת גמילות חסדים פ"ג מ"א, בענייני אבילות, ביחד עם שלילת נוסחי ה'השכבות' ע"י האר"י כנודע.

2)    ראה 'התקשרות' גיליון תשל"ב עמ' 18 הערה 33.

'חיוב' המתפלל במניין בנוסח אחר

הנושא (גם לגבי יחיד המתפלל שם) נדון פעמים רבות בגיליונות 'התקשרות'1.

שאלות נוספות: 'חיוב' מאנ"ש המתפלל כש"ץ במניין שבו מקפיד הציבור על אמירת "והוא רחום" בין קדיש לברכו של ערבית, וכן על אמירת קדיש אחרי "שיר למעלות" ואמירת 'ברכו' בסוף התפילה, שכל אלה אינן כמנהגנו. לכאורה, אם אי-אפשר 'לכבד' באמירה זו מישהו אחר, רשאי הש"ץ לומר את כל אלה כמנהג המקום. וע"ע.

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר

__________________

1)    לפי הרשום אצלי, בגיליונות: ג', רכ"ג, תקל"ד, תרפ"ד, תרפ"ט, תרצ"ד, תשמ"ט, תש"נ.

כוונת ה'זכירות' בברכת 'אהבת עולם'

בקשר לדברי הרב גינזבורג (גיליון תשמ"ו) על ה'זכירות' בעת ברכת 'אהבת עולם' – הרי ב'סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות' (עמ' קצז) הבאתי מס' 'נוהג כצאן יוסף' (נדפס על-ידי המחבר בשנת תע"ח) בקשר לזה, שהלוואי שיכוונו דעתם בברכות ק"ש לפירוש המילות כפשוטן (ע"ש עמ' לה ועמ' עז).

ולענ"ד דבריו אלה תואמים את שיטת אדה"ז הידועה בקשר לסידורו, שרצה שיהא שווה לכל נפש, ושלא יצויינו בו כוונות וכו'. ונימוקו: מי ששייך לכוונות – יידע אותן ממקורות אחרים, ומי שאינו שייך לכך – הרי הכוונות וכו' שבהסידור יבלבלו כוונתו בתפילה. ומכיוון שאדה"ז הציב את הזכירות אחר התפילה, ולאידך נמנע מלרמז להן ב'אהבת עולם', נראה דעתו שאין כוונה זו [של הזכירות בעת ברכת 'אהבת עולם'] שווה לכל נפש1.

ועל-כל פנים לאנשים כערכי, הרי מה שנתחכמו המדפיסים האחרונים לדחוס עוד ציון ועוד הערה וכו' על גיליון סידור התפלה, הרי זה – דוקא בגלל שזה כן מעניין – מפריע להתרכזות בתפילה עצמה. ואדרבה, כמו מה שהכניסו בכמה סידורים (לא משלנו) את הכוונות בשמות הקב"ה על הגיליון (כמבואר בשו"ע סי' ה) בראש כל דף, שזה מרגיל את המתפללים, ולבסוף הם מתעלמים מהעניין בתפילתם. והרי זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, וכמה דפשיט טפי – מעלי טפי.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומ"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

_______________________

1)    בקצות השלחן (סי' יט ס"י) הביא זאת להלכה למעשה ללא כל הסתייגות. והאם כוונת הרב הכותב לומר שכל דין שנפסק בשו"ע אדמוה"ז ולא הובא או נרמז בסידורו, אינו "שווה לכל נפש"?! (ואדרבה, ב'הגהות לסידור רבנו הזקן' עמ' יד אות קיא כתב הרבי שצריך להדפיס את שש הזכירות בסידור "ובפרט שצריך לכוונם באהבת עולם"!) – המערכת.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)