חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 כ"ז בכסליו התשפ"ב, 1/12/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שנת הקהל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 757 - כל המדורים ברצף
בחינוך יש להחדיר אמונה למעלה מן השכל
בין גאולת מצרים לגאולה העתידה
שנת הקהל
פרשת וארא
חיזוק ההתקשרות
שמירה לחתן
ולקחת סולת / קדיש על פסוקים / נישואין ביארצייט / קדיש הגדול / מתפלל במניין אחר / הזכירות ב'אהבת עולם
הלכות ומנהגי חב"ד

"הקהל הוא עניין ערב במיוחד" * שנת הקהל תרצ"ב, כפי שצוינה על-ידי הרבי בהתוועדות שנמשכה לילה שלם באטווצק * הצורך במצוות הקהל בתחילת כל שמיטה, ומדוע מדגישה התורה את הזיקה לשמיטה הקודמת, "מקץ שבע שנים" * ומה הורה הרבי לכמה מאנ"ש כתחליף לנסיעה לבית חיינו בשנת הקהל?

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בתחילת שנת תשמ"ב, כשהכניסו לרבי להגהה ראשי פרקים מתולדותיו ועסקנותו הציבורית החובקת-עולם [שנדפסו בראש קובץ "היום יום" – מהדורת תשמ"ב (ואילך)], הרי לגבי פעלי שנת תשמ"א הוסיף הרבי מיוזמתו את הקטע דלהלן:

מעורר שהשנה שנת הקהל את האנשים והנשים והטף גו' לעשות את כל דברי התורה הזאת.

אכן, שנת תשמ"א היתה השנה שבה העמיד הרבי את עניין 'הקהל' כנושא מרכזי ביותר. ב'הקהל' שלאחריו – תשמ"ח – כבר היה מהפך של ממש.

אולם גם בשנים שלפני כן, כמו תשכ"ז ותשל"ד, העלה הרבי את הנושא על סדר היום.

בקשר ל'הקהל' התבטא הרבי בו' תשרי תשל"ד ('שיחות קודש' תשל"ד כרך א, עמ' 36): "דער ענין איז זייער אַ געשמאַקער" [=עניין זה הוא ערב ביותר!].

כוח מחודש לעבודת ה'

העניין העסיק את הרבי כבר בצעירותו. ביטוי נרחב לכך מצאנו בהתוועדות מיוחדת שקיים בהיותו בגיל שלושים.

שמחת בית השואבה תרצ"ב, אטווצק. בעת ההיא היה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו במחיצת חותנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ששהה בחודש תשרי תרצ"ב באטווצק. כמה וכמה מהחסידים ותלמידי התמימים הגיעו גם הם לשם. בחול המועד סוכות, ציווה הרבי הריי"צ לחתנו, כ"ק אדמו"ר, להתוועד עם החסידים ותלמידי התמימים, וכפי שסיפרו עדי ראייה הייתה זו התוועדות מיוחדת במינה.

ההתוועדות נמשכה שעות רבות (מהשעה השמינית בערב עד השעה השביעית בבוקר), כאשר כל הנוכחים משתאים מגדולתו בכל חלקי התורה. טפח מאישיותו התורנית-רוחנית נתגלה אז לפניהם – כאשר בשולחן המלך הוגשו נגלה ונסתר, הלכה ואגדה, בשילוב הוראות ולקחים בעבודת ה' – כפי שמופיעים ברשימה שרשם, כנראה לעצמו, מהדברים שדיבר בהתוועדות הנ"ל.

חלק עיקרי ברשימה זו מדבר על מצוות הקהל. להלן קטעים מתוכה (הרשימה נדפסה על-ידי מערכת אוצר החסידים לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשנ"ה, ובהמשך לזה במשך השנים תשנ"ה–תש"ס, ועתה הופיעה לרגל וא"ו תשרי תשס"ט במהדורה חדשה ומושלמת):

בשנה זו (תרצ"ב) בחול המועד סוכות – הרי לבד שמחת בית השואבה, ישנה גם מצוות הקהל. ותוכן המצווה – שבסוף שנת השמיטה תחילת שנה הח', היו מתאספים כל ישראל, וגם הנשים והטף, לעזרה, והמלך היה קורא באזניהם, במשנה תורה: "אלה הדברים", "שמע", "והיה אם שמוע", "עשר תעשר", "כי תכלה לעשר" וכו'.

והיה זה – ממשיך הרבי – במוצאי יום-טוב הראשון של החג – שהוא גם זמן שמחת בית השואבה – וכדאיתא כל זה בדברים.. סוטה ורמב"ם..

ואפשר לומר ביאור כל זה:

בהמשך הזמנים – ישנו כלל, וכלל דכלל, ופרט, ופרט דפרט וכו'.. ושיעור המשך הזמן היותר מורגש הוא היקף השבוע בימים, שבכל שבוע מתחיל המשכת החיות [=החיוניות] מחדש, כמו שהיה בששת ימי בראשית. וכמו שהוא בימים – הוא גם כן בשנים, שכל ז' שנים הוא דבר בפני-עצמו ו' שנים – כנגד ו' מדות, ואחר-כך שנת הז' – שמיטה – לנגד המלכות.. ובשמיטה – הוא עליית המלכות.. ובהיות שעולה בשנת השמיטה, חיות כל שמיטה שעברה, ומתחיל פרט חדש [=המשכת החיות לשמיטה חדשה] לכן צריך להמשיך כח ואתערותא על העבודה וקבלת עול מלכות שמים – וזהו [=קבלת עול מלכות שמים] עיקר מדריגת המלכות – שהוא ראשית ותחלת העבודה.

וזהו תוכן מצוות הקהל – המשכת כוח ואתערותא על העבודה וקבלת עול מלכות שמים, על השמיטה החדשה.

זוהי הפתיחה של הרבי בנושא זה. להלן ממשיך הרבי ומבאר מדוע מדגישה התורה "מקץ שבע שנים (במועד שנת השמיטה בחג הסוכות)", אף שהוא כבר חג הסוכות דשנת א' לשמיטה הב'?

אלא: על-דרך המבואר שבין כל מדריגה ומדריגה הוא בבחינת נפילה ממדריגה הראשונה וכו' אבל נשאר וכו' רשימו [=רושם – השפעה] ממדריגה הראשונה, ואם-כן ההתחלה [=של העבודה במדריגה החדשה] היא בכוח המדריגה שעברה. ולכן גם במצוות הקהל, שמתחילין להמשיך [=כוח והתעוררות] על הפרט החדש – הוא בכוח עבודת שמיטה שעברה.

וכיוון שתוכנה של מצוות הקהל היא שממשיכין ראשית העבודה, לכן כל בני-ישראל חייבים בהקהל, גם נשים, אף דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא, ואף טף שבכל התורה פטורים.. והקורא בתורה הוא דווקא המלך.. כי מלך בכלל ענינו הוא שעל-ידו יהיו כל בני-ישראל בטלים להקב"ה..

בנושאים האלה, שבהם דיבר הרבי באותה הזדמנות, התכתב גם עם אביו הגאון החסיד והמקובל רבי לוי יצחק ז"ל. אור ליום ד' ט"ו כסלו תרצ"ב שיגר לו אביו מכתב ארוך חזרה ובו התייחס לדבריו, כדרכו באריכות על-פי קבלה – ראה ליקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רלט ואילך.

ל'הקהל' גדרים שונים ומיוחדים

בהתוועדות שמחת בית השואבה תש"כ ('תורת מנחם' כרך כז עמ' 65 ואילך) הקדיש הרבי שיחה מיוחדת ל'הקהל', וזה תוכנה: במצוות הקהל יש עניינים מיוחדים: חיובה גם על הנשים והטף, קיומה על-מנת לקבל שכר ("כדי ליתן שכר למביאיהן"), הקריאה בלשון-הקודש אף אם אין מבינים, חיובה על כל אחד ואחד אף שהמצווה היא על המלך; ההוראה ברוחניות – שביקש הרבי להפיק, היא – אשר מזמן לזמן מוטל על כל אחד ואחד מישראל להתעורר "למען ישמעו ולמען ילמדו גו'" ולפעול גם על אחרים בזה.

הכנה להקהל – מט"ו באב

כתב הרבי בט"ו מנחם-אב תשל"ג ('אגרות קודש' כרך כח עמ' רצג):

ויהי – רצון אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו"מכאן ואילך" – ובפרט בשנה זו, שנת השבע, שבת לה', והכנה לשנת וענין הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת – יתעורר כל אחד ואחד מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצוות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.

שייכות גמ"ח ל"הקהל"

הנה מכתב שכתב הרבי ל"הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת ה' עליהם יחיו" ('אגרות קודש' כרך כט עמ' פט – צ):

ויהי – רצון שתהא בשעה-טובה – ומוצלחת

ובפרט אשר השנה הרי היא שנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך גו'.

והרי – זה מפעולות ותוצאות גמ"ח – שמביאה לידי אחוה ושלום, ושייכת (ומאחדת ופועלת) בגופו ובממונו בעניים ובעשירים, ועל-אחת-כמה-וכמה הטיפול (שהוא גמ"ח) בטף עליו נאמר עושה צדקה בכל עת.

בשולי הגליון ציין הרבי:

  הטיפול (שהוא גמ"ח) בטף: אפילו בטף דהקהל שהוא קטני קטנים (ירושלמי ריש חגיגה, ובמנחת חינוך מצוה תריב – דתיכף כשנולד) ומחוייב לזונם (טור שולחן ערוך אבן העזר ריש סימן ע"א ובנושאי כליהם ושם נסמן) – הרי יש בזה ענין החסד (כתובות מט,ב) וצדקה (שולחן ערוך שם), ובפרט שהטיפול הוא יותר מלזונם (וראה ט"ז שם)".

חשוב להוסיף בתאריך

"ב"ה, בין כסא לעשור, ה'תשל"ד" – בתאריך זה שיגר הרבי מכתב ברכה להרה"ג רב פעלים ר' דב יהודא שוחט ורעייתו הרבנית מטורונטו, לרגל חתונת בנם מאיר עובדיה שי' שהתקיימה בכ"א אלול תשל"ג ('אגרות קודש' כרך כט עמ' א).

מסתבר (מבוא ל'אגרות קודש' שם עמ' 15) שהרבי טרח להוסיף בכתב-יד-קדשו – את המילים הבאות:

שנת הקהל את העם

הוספות של הרבי בכתב יד קודשו אחרי תאריך האיגרות: "שנת הקהל את העם"

איגרת מחודש אלול תשמ"א לתלמידים השלוחים בקסבלנקה, והרבי מציין שהימים האלה הם ימים "שהמלך בשדה . . דשנת הקהל"

להקהיל בפועל ליד הכותל המערבי

בתחילת חודש אלול תשל"ג ביקש הרה"ג הרה"ח ר' עזרא-בנימין שוחט שי', שהתגורר אז בבני ברק (כיום ראש ישיבת אור אלחנן – חב"ד לוס-אנג'לס קליפורניה) לבוא עם בני-ביתו לבית חיינו.

בקשר להבאת בני הבית כתב הרבי ('אגרות קודש' כרך כח עמ' שח):

אין כדאי, ובפרט ששואל והוא שנת הקהל, וכדאי שזוגתו והילדים – שיחיו – יבקרו וילמדו פסוקים אחדים דפרשת הקהל על-יד הכותל בחול-המועד-סוכות.

גם הרה"ח הר"ר אפרים וולף, ששאל באותה תקופה אם בנו בנימין שי' יכול לבוא לחודש תשרי לבית חיינו – נענה בשלילה, כפי שציין ביומנו – רשימותיו מיום כ"א אלול (צוטט ב'אגרות-קודש' שם בשולי-הגיליון):

"הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א עבור בננו בנימין שבמקום לנסוע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א עליו לבקר בכותל המערבי פעם בימי הסליחות ופעם בחול המועד סוכות".

התוספת של "בימי הסליחות" – קשורה כנראה להוראה הכללית שניתנה לאחר שבת ח"י אלול והיא, לכנס ילדים "באחד מימי הסליחות" ('אגרות קודש' שם עמ' שכד ואילך).

 ול"עסקני אנ"ש אשר באה"ק תובב"א" כתב הרבי (היכל מנחם ח"א עמ' קסב ואילך):

לכנס בנים ובנות שלפני בר (בת) מצווה – מכל הארץ ובפרט מירושלים – וכדאי להשתדל ובמרץ שיגדל המספר ככל האפשרי, על-יד כותל המערבי.

בהמשך המכתב (אגרות קודש שם עמ' שכו): "וטוב ונכון – לעשות גם באחד מימי עשרת-ימי-תשובה ככל הנזכר לעיל".

אלא שלרב שוחט (אליו ניתנה ההוראה כזכור כבר בתחילת חודש אלול) כתב הרבי:

 - לא לפרסם (על-כל-פנים לעת-עתה).

בחודש תמוז תשל"ג כותב הרבי ('אגרות קודש' כרך כח עמ' רעו), כנראה בתגובה לשאלתו-הודעתו של העסקן החסידי הרה"ח ר' יצחק גנזבורג – שרוצה להגיע לחודש תשרי תשל"ד:

בקשר לביאתו לכאן, בהיותה שנת הקהל צריכה להיות פעולה מוגברת בהקהל וגו' והטף כפשוטו.

אם נפענח את כוונת הרבי: בהיות הר' גנזבורג מעסקני 'רשת אוהלי יוסף יצחק', עליו לזכור, כי חודש תשרי תשל"ד הוא חודש של (שנת) 'הקהל', ומתפקידו לדאוג לטיפול עם בני הנוער, ותלמידי ה'רשת'.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)