חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 כ"ז בכסליו התשפ"ב, 1/12/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בחינוך יש להחדיר אמונה למעלה מן השכל
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 757 - כל המדורים ברצף
בחינוך יש להחדיר אמונה למעלה מן השכל
בין גאולת מצרים לגאולה העתידה
שנת הקהל
פרשת וארא
חיזוק ההתקשרות
שמירה לחתן
ולקחת סולת / קדיש על פסוקים / נישואין ביארצייט / קדיש הגדול / מתפלל במניין אחר / הזכירות ב'אהבת עולם
הלכות ומנהגי חב"ד

לימוד עם הילדים ניסים ונפלאות מגלה אצלם את הקשר של עצם הנשמה עם עצם האלוקות * במה שונים סיפורים הקשורים עם אמונה, מסדר לימוד רגיל המחייב הליכה צעד אחר צעד? * בחינוך יהודי תיתכן רק ברירה אחת – לימוד אודות הקב"ה שהוא בלי-גבול וכל-יכול * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. אמרו רז"ל1 "הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה לא נכתבה".

כלומר: גם הנביאים שאמרו נבואות שהוצרכו לדורות, לא נכתבו כל נבואותיהם, אלא רק אותם הנבואות שהוצרכו לדורות. ונמצא, שכל הנבואות שנכתבו הרי הם על כל הזמנים ועל כל הדורות.

וכן הוא בנוגע לנבואה שבהפטרת פרשתנו אודות מצרים – "הנני נותן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המונה גו'"2, "והיתה ארץ מצרים לשממה גו'"3, וגם לאחר שתשוב למלכותה תהיה "ממלכה שפלה" בלבד, "ולא תתנשא עוד על הגויים גו' לבלתי רדות בגויים"4 – שגם נבואה זו היא על כל הדורות.

ואם הדברים אמורים בנוגע לנביאים, הרי בודאי שכן הוא בנוגע לתורה, שכל גילויי הנבואה שנתגלו למשה ונכתבו בתורה הם הוראה בכל הזמנים ובכל המקומות...

* * *

ג. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם5 אודות מלמד תשב"ר, שבלמדו עם תלמידיו חומש ונ"ך, הנה בהגיעו לסיפורי נסים, היה משתדל להסביר את הנסים ולקרבם אל השכל, היינו, להלבישם בטבע, וכאשר היה מגיע לעניינים כאלו שבשום אופן לא היה יכול להלבישם בשכל, היה מדלג עליהם.

טענתו של המלמד היתה – "חנוך לנער על פי דרכו"6: הוא טען שילדים קטנים (ובפרט ילדות קטנות), קשה להם לקבל עניינים של הפלאות, ולכן יש ללמדם בסדר והדרגה; תחלה יקבלו את העניינים הטבעיים, ולאחרי זה את הנסים המלובשים בדרכי הטבע, ועד שלבסוף יהיה אפשר ללמדם גם עניני הנסים שמצד שם הוי', נסים שלמעלה מן הטבע לגמרי.

כשהגיעו הדברים לאוזני אביו, כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע – שלל זאת בתכלית (עד כאן סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר).

ולכאורה יכולים לטעון, שטענותיו של המלמד היו צודקות – שהרי בנוגע לעניין "חנוך לנער על פי דרכו", מבואר גם ברמב"ם7 בארוכה, שתחלה מלמדים את הקטן על ידי שמבטיחים לו מיני מתיקה, ואחר כך מנעלים, כבוד וכיוצא בזה, ועד שסוף כל סוף מביאים אותו לידי לימוד תורה לשמה; ואפילו בנוגע ללימוד החסידות, פנימיות התורה – הרי גם בתניא ישנו "חינוך קטן", שבו מבואר הענין ד"חנוך לנער על פי דרכו"?!

ד. וביאור העניין:

הליכה בסדר והדרגה – שייכת רק בעניין שהוא בגדר התחלקות. וכמו בנוגע לכללות עניין השכל, שהוא בגדר התחלקות, ויש בו חלק תחתון יותר וחלק נעלה יותר – אזי צריכים לילך בסדר והדרגה: תחלה מלמדים את הקטן עניינים קלים בהשגת התורה, ולאחרי זה – עניינים עמוקים יותר.

אמנם, בנוגע לנקודה שאינה בגדר התחלקות, כמו נקודת החיות שאינה מתחלקת [והרי מובן שאין זה מצד המיעוט והקטנות עד שאין בה כדי חלוקה, אלא אדרבה: נקודה זו היא אמיתית המרחב, אלא שהיא למעלה מהגבלה ולמעלה מהתחלקות] – לא שייך סדר והדרגה כלל, והרי זה באחד מב' הפנים: או שנותנים לו עצם החיות כמו שהוא, ואם לאו, לא נותנים לו גם חלק ממנו, היינו, שאין זה חיות כלל (גם לא חלק מהחיות), ואדרבה – זהו היפך החיות!

וכן הוא בנוגע לחיות הרוחני שבישראל, שהוא עניין הדביקות בהוי' אלקים חיים8:

נתבאר לעיל9 עניין שם הוי', שהוא למעלה מהגבלות הטבע לגמרי, דהיינו, כפי שהקב"ה הוא יחיד ומיוחד בלי שום הגבלות כלל, "אני הוי' לא שניתי"10. ובחינה זו – בחינת בלי-גבול – מתקשרת ומתאחדת עם כל אחד ואחד מישראל, על ידי בחינת היחידה שבו הקשורה עם בחינת יחיד דווקא (למעלה מבחינת אחד, ששייך לו' קצוות של הגבלת העולם, המרומזים בח' וד', שבעה רקיעים וארץ וד' רוחות העולם, אלא שבהם נמשך הא', אלופו של עולם)11.

והתקשרות זו של כל אחד ואחד מישראל עם בחינת אלקות הבלי-גבול מתבטאת בעניין האמונה, שגם היא באופן של בלי-גבול, והיא בעניין שלמעלה מהשכל לגמרי.

וכיון שכן, הרי מובן שלא שייך בזה התחלקות, והרי זה באחד מב' הפנים: או שמלמדים את הילד שהקב"ה הוא יחיד ומיוחד, בלי-גבול, שבזה נכלל גילוי הנסים דשם הוי'; ואם לא מלמדים אותו באופן כזה – אין פירוש הדבר שנותנים לו דבר חלקי, אלא אין זו אמונה כלל, ואדרבה – ההשתדלות להלביש כל דבר בטבע היא עניין הפכי כו'.

ה. אמנם, תכלית הכוונה היא להמשיך בעולם גם בחינת יחיד שלמעלה מהעולמות, והיינו, שגם כאשר נמצאים בעולם ומתעסקים בענייני העולם, יהיה נרגש שהקב"ה הוא יחיד ומיוחד.

[ועל דרך מה שנתבאר [לעיל12] שהביטול המוחלט להקב"ה שמצד שם הוי' שלמעלה מהעולם צריך להיות נמשך בכל עניני העבודה – לא רק בשעת תפלת שמונה עשרה, בעמדו "כעבדא קמי מאריה"13, אלא גם בשעת לימוד התורה, שאז מוכרח להשתמש בשכלו, שהרי לימוד התורה צריך להיות בהשגה דווקא, וכדאיתא במגן אברהם14 שמי שאינו מבין מה שלומד אינו יכול לברך ברכת התורה; בשעת העסק בל"ט מלאכות ד"עובדין דחול"; וגם בשעה שעוסק במצות "הוכח תוכיח את עמיתך"15, שאז צריך להתלבש בלבושי המתברר – שאינו נתפס בכל זה, אלא עומד באותו ביטול].

וכן הוא בנוגע לעניין האמונה – שהתכלית היא שגם כאשר הילד יגדל ויהיה בר-שכל, שתופס את כל העניינים על פי שכל, לא תהיה אצלו חלישות חס-ושלום באמונה שלמעלה מהשכל.

וזהו "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – שבהיותו "נער" יש להשריש בו בפנימיות את האמונה באלקות שלמעלה מהטבע לגמרי, ועל ידי זה הנה "גם כי יזקין" – כשיהיה בר-שכל – "לא יסור ממנה", שלא תהיה אצלו שום חלישות חס-ושלום באמונה שלמעלה מהשכל.

* * *

ז. יום שבת קודש זה, מברכים החודש שבט, שכולל את כל ימי השבוע שלאחריו, כולל גם את ראש-חודש שבט, הכולל את כל ימי החודש, יחד עם הנקודה העיקרית שבחודש, שבנוגע אלינו הרי הנקודה העיקרית היא יום העשירי בשבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר16.

ויש לקשר עניין זה עם הפרשה שעומדים לקרוא עתה – "בא אל פרעה", שהוא עניין הנתינת-כוח מהקב"ה למשה לשבור את כל הקליפות גם כשהם עומדים בתקפם17. ומזה מובן גם בנוגע ל"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא"18, ובפרט ביום ההילולא שלו – שישבור את כל הקליפות המנגדות לבני ישראל19.

 (מהתוועדות ש"פ וארא, מברכים חודש שבט, ה'תשכ"א. 'תורת מנחם' כרך כט עמ' 309-313, בלתי מוגה)

_______________________________________

1)    מגילה יד, א.

2)    יחזקאל כט, יט.

3)    שם, ט.

4)    שם, יד-טו.

5)    ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 91. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 192.

6)    משלי כב, ו.

7)    פיה"מ לסנהדרין ר"פ חלק. וראה הל' תשובה פ"י ה"ה.

8)    ע"פ ואתחנן ד, ד. וראה אבות דר"נ ספל"ד.

9)    לקו"ש חל"א ע' 23 ואילך ס"ב.

10)  מלאכי ג, ו.

11)  ראה לקו"ש חי"א ע' 11. וש"נ.

12)  בהשיחה שבלקו"ש הערה 9.

13)  שבת יו"ד, רע"א.

14)  או"ח ס"נ סק"ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.

15)  קדושים יט, יז.

16)  ראה גם שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט תשי"ט בסופה (תו"מ חכ"ד ע' 329). וש"נ.

17)  ראה ד"ה ויאמר גו' דש"פ וארא, מבה"ח שבט תשט"ו (תו"מ חי"ג ע' 187 ואילך). וש"נ.

18)  תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א).

19)  חסר סיום לשון הברכה (המו"ל).


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)