נגד האלוקות
מלחמת היוונים הייתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". המלחמה הייתה נגד האלוקות. היוונים הסכימו שילמדו תורה ושיקיימו את המצוות המוגדרות 'משפטים' ו'עדות' (מצוות שיש להן אחיזה בשכל), אולם שללו את ההתייחסות לתורה כאל תורת ה' ולמצוות כאל חוקי רצונו יתברך.
(היום-יום)
עקירת ההרגלים הגשמיים
"מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא). המצווה של נר חנוכה צריכה להשפיע על היחיד "עד שתכלה רגל מן השוק" – שתעקור ממנו את ההרגלים הגשמיים ואת המידות הגסות, שבהם הוא עדיין קשור בשוק.
(חידושי הרי"ם)
חגים של אור
הימים הטובים שאנו חוגגים לזכר הניסים שהיו לנו יש להם שייכות לאור, ולהתגברות האור על החושך. ביציאת מצרים נאמר: "ולכל בני-ישראל היה אור במושבותם". בנס פורים נאמר: "ליהודים הייתה אורה ושמחה", ובנס חנוכה – הדלקת הנרות ונס פך השמן.
(אסופת חכמים)
התיידדות שלילית
חטאי היהודים בזמן היוונים היו התיידדות עם היוונים, לימוד תרבותם, חילול שבת ומועד, אכילת טריפות ואי שמירת הטהרה היהודית. העונש היה חורבנו הרוחני של בית-המקדש, הריגה ושעבוד בגלות. על-ידי תשובה ומסירות-נפש באה ישועת הפלא האלוקית הגדולה – נס חנוכה.
(היום-יום)
סגולה לחיים
"קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (שבת כא). ימי חנוכה הם סגולה ותרופה לחיים, כי קבעום לאמירת הלל, שבו נאמר "לא המתים יהללו י-ה".
(חידושי הרי"ם)
אש בנשמה
"הדלקה עושה מצווה" (שבת כא). עיקר התכלית של מצוות הדלקת נר חנוכה היא ההדלקה, ההתלהבות והאש המתלקחת בנשמה.
(קדושת לוי)
פרסום הנס
"נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין" (שבת כב). מזוזה היא חובת הדר, ולכן קובעין אותה בצד ימין של הכניסה לבית, אולם נר חנוכה נועד לפרסום הנס למי שנמצאים בחוץ, ולכן מעמידים אותו מימין היציאה מהבית.
(חידושי הרי"ם)
להאיר בחוץ
"והדליקו נרות בחצרות קודשך" (מן התפילה). מה עניין נרות המנורה בבית-מקדש לחצר המקדש? אלא שנר חנוכה שונה בכך שמצוותו "על פתח ביתו מבחוץ". האור מכוּון לרשות הרבים, לפרסם את גדולת הנס לעולם החיצוני. לכן הנרות שהדליקו אז במקדש היו מכוּונים להאיר החוצה, ל"חצרות קודשך".
(רבי אברהם מסוכצ'וב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
