שאלה: האם כשפונים אל הקב"ה יש מקום לבוא בטענות ולזעוק על הצרות והגלות; האין זה סותר את הצדקת הדין, שעלינו לקבל הכול בשמחה, מכיוון שהכול בא מאת ה'?
תשובה: כבר אמר ירמיהו הנביא (יב,א): "צדיק אתה ה' כי אריב אליך, אך משפטים אדבר אותך...". ופירש רש"י: "ידעתי כי תצדק בדבריך, אך חפץ אני לדבר משפטים אותך, להודיעני דרכך". ומשה רבנו, בתחילת שליחותו לגאול את ישראל ממצרים, טען (שמות ה,כב): "ה', למה הרעותה לעם הזה?". וכתב שם רבנו בחיי, כי בעצם הטענה לא היה כל חטא, וכי אכן פעל בתפילתו שהקב"ה הבטיח להראות לו איך בזכות הייסורים יוסיף ה' על שכרם וגאולתם של ישראל.
הרי שיש מקום להביע בכך את גודל הצער, ואף להתפלל ולהתחנן על העתיד לבוא שיהיה טוב יותר, שהרי הקב"ה, שהוא כול-יכול, יכול לפעול את כל העניינים הרוחניים הנעלים גם בלי להביא סבל גדול כל-כך על עמו ישראל.
והרמב"ן כתב: "וזה שאומרים הנביאים בדבר זה, ומה שצוֹוחין על העניין – אינו אלא כדברי החולה, שמצטער על חוליו, ומפליג בחוזקת החולי, וצועק על תוקף הצער והכאב... ואומרים לפניו: ריבונו-של-עולם, למה תתנהג בזו המידה, ונבלה ימינו בבהלה... אף-על-פי שיודעין שהמידה אמת והמשפט צדק".
ואף שכתב האבן-עזרא: "והיה בספרד חכם גדול וחסיד, וזה המזמור (תהילים פט) היה עליו קשה, ולא היה קורא אותו ולא היה יכול לשמעו, בעבור כי זה המשורר ידבר כנגד השם הנכבד קשות" – הרי למעשה עם-ישראל, מקטנם ועד גדולם, מוסיף לומר את הפרק כתפילה וזעקה. וה' ישמע את צעקתנו במהרה ויביא את הגאולה השלמה.
מקורות: שער הגמול אות קיח. וראה ספר העיקרים, מאמר ד פ"נ. לקוטי-שיחות א,115. טז,54. התוועדויות תנש"א ב,140. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
