לאחר שנאבק יעקב אבינו עם המלאך וסירב לשלחו עד שיברכנו, בירכו המלאך: "לא יעקב ייאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". אמנם המלאך אמר "לא יעקב ייאמר עוד שמך", אך בפועל יעקב מוסיף להיקרא בשני השמות – הן יעקב הן ישראל.
השמות 'יעקב' ו'ישראל' מייצגים שתי דרגות בעבודת ה', שיש אצל כל יהודי. לכן יעקב נקרא בשני השמות האלה, ומהם הדרגות האלה נמשכות לכל בני-ישראל.
מגע עם העולם
השם 'יעקב' הוא על שם "וידו אוחזת בעקב אחיו". העקב מסמל את המדרגה התחתונה ביותר, ופירוש השם יעקב הוא שה'יוּד', המסמלת את האלוקות, מאירה וחודרת גם ב'עקב'.
בעבודתו היום-יומית של יהודי, 'יעקב' מייצג את העבודה עם ענייני החולין, לבררם ולזככם, כדי שגם הם ייעשו לשם שמים ובבחינת "בכל דרכיך דעהו". כמו-כן זו העבודה בימות החול, שבהם היהודי בא במגע עם ענייני העולם.
שליטה על העולם
לעומת זה, השם 'ישראל' מבטא שררה, שליטה ובעלות. בעבודת ה' זו דרגה עליונה, שבה היהודי עומד מעל ענייני החולין ואין לו עסק עמם. העולם הגשמי והנפש הבהמית אינם מסתירים את האור האלוקי, ועבודתו היא בתוך תחומי הקדושה עצמם.
כמו-כן זו העבודה של יום השבת, שבה אין ליהודי עסק עם ענייני החולין. ובכלל, זו העבודה בלימוד התורה וקיום המצוות, שהם עניינים אלוקיים גלויים, וכשהיהודי עוסק בהם אין לו שום קשר לעניינים גשמיים ארציים. לכן הוא נקרא אז 'ישראל', מלשון שררה ושליטה על העולם.
מאבק מול עונג
על שתי המדרגות האלה נאמר בנבואת בלעם: "לא הביט אָוֶן ביעקב ולא ראה עמל בישראל". מעלתם של יהודים, שגם כשהם עוסקים בענייני העולם, אין בהם עניינים של 'אָוֶן' ("לא הביט אָוֶן ביעקב"), כי גם אז הם קשורים לקב"ה, ואף מבררים ומזככים את ענייני העולם. אולם 'עמל' יש בהם, כי זו עבודה הכרוכה בעמל רב וביגיעה גדולה, ויש צורך להילחם עם הנפש הבהמית ועם ההפרעות שבאות מהעולם הגשמי.
לעומת זה, בדרגת 'ישראל' אין אפילו 'עמל' ("לא ראה עמל בישראל"), כי כשיהודי עוסק בענייני קדושה והוא עומד למעלה מהעולם, עבודתו נעשית מתוך שמחה ותענוג ובלי מלחמות עם הנפש הבהמית. לכן הוא נקרא 'ישראל', מלשון שר, שאין איש עומד כנגדו.
(תורת מנחם כרך כו, עמ' 72. לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 798) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
