חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שבת שובה – למעלה מיום-הכיפורים
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1135 - כל המדורים ברצף
זורמים או חותרים?
יש חדש
שבת שובה – למעלה מיום-הכיפורים
תשובה
למעלה מתפילה
כל-נדרי במשלט
כפרה בגאולה
מיהו אדם
מחזור מסיביר: 'זעקת השבי'
מחילה בכל שנה?

כל הימים שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים הם ימי תשובה, ובכל-זאת השבת מובדלת מימי החול. מכאן, שגם בעניין התשובה עומדת השבת בדרגה עליונה יותר, לעומת התשובה של ימות החול. ואמנם, מובא בספרים שהשבת מצד עצמה עניינה תשובה, והדבר נרמז בכך שהמילה 'שבת' מורכבת מהאותיות 'תשב'.

יש הבדל בין התשובה של ימות החול לתשובה של יום השבת, והוא – בימות החול אנו עוסקים ב'תשובה תתאה' [=תשובה תחתונה], שעניינה להתחרט על החטאים ולהצטער על המעשים הלא-טובים', ואילו בשבת התשובה היא 'תשובה עילאה' [=תשובה עליונה], שבה האדם ממוקד בצימאון להתעלות ולהתחבר אל מקורו האלוקי.

הכוח לברך

המיוחד בשבת שובה, שהיא השבת שלפני יום-הכיפורים. בזוהר נאמר, שמהשבת מתברכים כל ימות השבוע שאחריה. נמצא אפוא, שיום-הכיפורים מקבל את הברכה מהשבת שלפניו. והלוא כדי לברך צריך המברך להימצא בדרגה עליונה מזו שבה עומד המתברך. מכאן, שבשבת שובה יש מעלה מיוחדת אפילו על יום-הכיפורים.

המעלה של שבת שובה על יום-הכיפורים היא, שהתשובה של יום-הכיפורים באה מתוך התנתקות מעניינים גשמיים, שכן ביום-הכיפורים בני-ישראל דומים למלאכי-השרת, ואין להם שום שייכות לאכילה ושתייה וכדומה; ואילו בשבת שובה נעשית התשובה מתוך התעסקות בעניינים גשמיים, שהרי מצווה לענג את השבת בבשר שמן ויין ישן, ובכל-זאת היהודי שרוי בתנועה של שיבה לקב"ה.

איפה החידוש

כאשר יהודי נתון בתנועה של שיבה לקב"ה תוך כדי התנתקות מענייני העולם הזה הגשמיים, אין בכך פלא, כשם שאין רבותא שמלאכי-השרת שרויים בתשוקה לאור האלוקי. החידוש הוא כאשר יהודי שב אל ה' בשעה שהוא קשור לענייני אכילה ושתייה, ובכל-זאת הוא שרוי בתנועה של תשובה. זה עניינה של שבת שובה.

שבת שובה נותנת לנו אפוא כוח לעבודת ה' כל ימות השנה, שגם כאשר אנו עוסקים בעניינים גשמיים, ענייני פרנסה, משא-ומתן, אכילה, שתייה ושאר צורכי הגוף – גם אז נהיה קשורים אל הקב"ה, ונהיה שרויים בתנועה של תשובה.

תשובה מתוך תענוג

עוד מעלה יש בשבת, שעניינה תענוג – "וקראת לשבת עונג". אפשר לעסוק בתשובה מתוך יראה. אמנם גם ביראה יש כמה וכמה דרגות, עד 'יראת בושת' ו'יראה עילאה' [=יראה עליונה], אבל עדיין אין זו שלמות התשובה. שלמות התשובה היא כשהיא נעשית מתוך שמחה ותענוג, שזה עניינה של 'תשובה עילאה'.

יהודי נדרש אפוא לחתור ל'תשובה עילאה', שבאה מתוך שמחה ותענוג, וגם בפעילותו עם הזולת עליו לפעול בקו הזה. גם יהודי שצריכים לדבר עמו על תיקון עניינים לא-רצויים, שייך בפנימיותו לתשובה מתוך שמחה, כי העניינים הבלתי-רצויים באו מעובדת היותו 'תינוק שנשבה', אבל בפנימיות לבבו הוא נמשך לאהבת ה' ולעבודת ה' מתוך שמחה ותענוג.

(התועדות תשמ"ג כרך א, עמ' 80)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)