חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

טהרה למי שישן ביום
ענייני הלכה ומנהג
מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

המשפיע בליובאוויטש, רש"ג ע"ה, הביא ראיה מסיפור-חסידים, שהריח אדמוה"ז את רוח הטומאה מחסיד שישן ביום ולא נטל ידיו, כדי להוכיח שיש רוח הטומאה גם בשינה ביום1.

והנה ע"פ נגלה נשאר ספק בדבר (הן בניעור בלילה, הן בנוטל ידיו לפני עלות השחר והן בישן ביום) כמ"ש הבית-יוסף, וכן פסק בשו"ע שלו (וכן בשו"ע רבינו מהדו"ק)2. והמסקנה - ליטול בלא ברכה.

ועל-פי קבלה רבו הדעות בזה, והובאו בשו"ע-הזוהר3, בכף-החיים4 ובאשל-אברהם להרה"צ מבוטשאטש5.

ובסידור אדמוה"ז יש הכרעה מסויימת בזה6: "אם ניעור כל הלילה או שהיה ישן פחות פחות מס' נשימות - לא שרתה עליו רוח הטומאה כלל, ואינו צריך ליטול ידיו ג"פ...", דלא כהדעות המחייבות נטילה (עכ"פ לכתחילה) גם בניעור בלילה7.

כדעת מי סובר רבנו הזקן בעניין זה?

לכאורה, דבריו קרובים לדעת המקדש-מלך8 בשם מהרח"ו (ומהר"ר חיים הכהן תלמיד מהרח"ו9, וכ"כ בס' דרך-חיים למהר"ח מאוסטרהא10 בשם האר"י ז"ל והרמ"ז), שרוח הטומאה שורה רק בצירוף שינה ולילה יחד, ולפי זה כתב המקדש מלך שהניעור בלילה או ישן ביום אינו צריך נטילת ידים.

אפשרות שנייה: מפשטות דברי הזוהר11 משמע, שהעיקר הוא השינה בלבד, וגם מי שישן ביום שיתין נשמין רוח הטומאה שורה עליו, ולכן צריך להיזהר ליטול ידיו מיד כשמתעורר משנתו. ובספר יש שכר12 כתב על-פי זה שמי שהשכים קודם עלות השחר ונטל ידיו וחזר לישון קודם אור היום חוזרת הטומאה ושורה עליו. וכן הישן ביום רוח הטומאה שורה עליו.

- דעה זו מתאימה למה שהביא הרש"ג מהסיפור הנ"ל.

אפשרות שלישית: הרמ"ק13 כתב שרק מתחילת הלילה עד חצות יש שליטה לחיצונים, אבל לאחר מכן ובשינה ביום אין בה טומאה. ובספר 'אמת-ליעקב'14 כתב בשם הרמ"ז בהקדמת חצות, דסכנת אחיזת הקליפות ושליטתן הוא רק במי שעבר עליו חצות ולא נתעורר, אבל לא במי שהיה ניעור בחצות15.

ועל-פי זה כתב ב'אמת ליעקב' שם, שמי שקם בחצות ולא עבר עליו חצות לילה בשינה אינו צריך נטילת ידיים בדילוג אלא כמו לאכילה, ומי שישן אחר חצות וכן ביום אינו צריך נטילת ידיים כלל אפילו בלא ברכה. אבל כתב (וגם אחרים כתבו לדעה זו) שלכתחילה עדיף שייטול ידיו לסירוגין.

- אבל אדמוה"ז לא הזכיר כלל לעניין זה את עניין השינה בחצות, וכן את עניין הברכות ות"ת אז.

למעשה, בספר שולחן-ערוך הקצר16 מביא שתי דעות בין החסידים בזה: מנהג הרה"צ בעל 'דברי חיים' מצאנז17, והרה"צ ממונקאטש בעל 'מנחת אלעזר'18 [וכן נהג האדמו"ר מסאטמר19], שהיו מכינים מים לנטילת-ידים ליד מיטתם כשישנו ביום. ומאידך מנהג ספינקא20 שלא היו מכינים זאת.

בין אנ"ש, ככל הידוע, מקפידים ליטול ידיים ג' פעמים גם לאחר שינה ביום, אך אין מקפידים להכין כלים על-יד המיטה. וצריך עיון אם נזהרים מנגיעה כמו בבוקר. ואולי גם ב'רוח רעה' יש דרגות שונות, כדמוכח מהשינויים בין חיובי-הנטילה השונים21.

----------

1) שמועות וסיפורים, מדור אדה"ז סיפור א - במהדורה ראשונה עמ' יג.

2) בשניהם - סי' ד סי"ג-טו.

3) שם, באבן יקרה ס"ק כב.

4) שם, ס"ק מז-נו.

5) שם, ד"ה ממו"ח נ"י שמעתי.

6) 'סדר הנטילה', ד"ה אם ניעור (נדפס בסוף השו"ע ח"א, בדפוס הישן ס"ע 305 - דף קנג סע"א, ובמהדורה החדשה ס"ע תרו).

7) כף-החיים ס"ק מז בשם יד אהרן (בשם האר"י ז"ל), תרומה חדשה, שלמי ציבור ועוד.

8) לזוהר פ' וישלח, ח"א דף קסט ע"ב [ספר זה הובא פעמים רבות ביותר בתו"א ולקו"ת, ראה במפתחות], שכן דייק מהרח"ו מלשון הזוהר שם.

9) תלמיד מהרח"ו (בס' טור ברקת [שהובא פעמיים בלקוטי-תורה], פשיטא ליה מדעתא דנפשיה).

10) דפוס ראשון - זולצבאך, תס"ב. [לפי ציון הכף-החיים] "דף כו עמ' ד" - הובאו כולם בכף החיים שם ס"ק מז (וגם האשל אברהם הנ"ל התכוון כנראה לדעה זו).

11) ח"א דף קפד ע"ב.

12) בדיני נטילת-ידים-שחרית סי' ט-י.

13) בפי' אור יקר (מכת"י) שם, כרך ו' עמ' סט.

14) קונטרס שפת אמת אות מא [הרבי הביאו באג"ק כרך ב עמ' צט].

15) וי"מ שדווקא אם ברך הברכות ועסק בתורה אז - כף החיים ס"ק נג.

16) פ"ב הערה 6. להלכה מביא ע"ז (בקצות השלחן סו"ס ב וכן) שם בס"ג את דברי אדה"ז במהדו"ק, שיטול ללא ברכה.

17) אוצר החיים סי' קכח.

18) דרכי חיים ושלום ס"ג.

19) עדות הרה"ג הרה"ח ר' מענדל וועכטער.

20) מנהגי ספינקא עמ' טז. ובשו"ע הקצר שם שהביאם, מעדיף מנהג זה, וכותב די"ל שא"צ ליזהר מנגיעה וכו' בזה.

21) המנויים בשו"ע הב"י ובשו"ע רבינו סי' ד סי"ח, עיי"ש בכף החיים ועוד.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)