רק לאחר שייגאל האחרון שבישראל!
על הפסוק "ושב ה' אלקיך את שבותך", מקשה רש"י "היה לו לכתוב והשיב את שבותך" [. .] ורש"י עונה: "רבותינו למדו מכאן, כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם".
...מכיוון שבקיבוץ גלויות של בני-ישראל, נוגע למעלה כל יהודי במיוחד, מובן הרי שעד שהיהודי האחרון ייגאל – נמצאת השכינה כביכול "בצרת גלותם". לפי זה יש להקשות שוב: כיצד יגאל הקב"ה את ישראל באופן של "אוחז . . איש איש": הרי בשעה ש"אוחז בידיו ממש" את היהודי הראשון כדי להוציאו מהגלות באופן של "ושב את שבותך" – יוצא הוא יחד עמו מהגלות?!
מוכרחים לומר, שהדרגה עליה נאמר "אוחז בידיו ממש איש איש", היא הארה מצומצמת ופרטית, שקשורה ונחלקת כביכול לכל יהודי בנפרד. ולכן ייתכן שהארה פרטית הקשורה עם יהודי פרטי זה (אותו הוא אוחז בידיו ממש) תצא מן הגלות – אף-על-פי שיהודים אחרים עדיין נמצאים בגלות. מה שאין כן הגאולה של בחינת עיקר שכינה, שלמעלה מהתחלקות – תהיה רק אז כאשר כל ישראל יגאלו.
וכפי שרש"י מרמז "וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו", שהגאולה "לעצמו" (עצמות), תהיה כאשר "כשנגאלין" (לשון רבים) – כאשר כל ישראל יגאלו. וכפי שמדגיש גם בלשון "שהוא ישוב עמהם".
עניין זה מרמז רש"י בלשונו "וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו". שלכאורה: בגאולת בני-ישראל הרי יראו בגלוי שזהו על ידי ה' – כמפורש בכמה מקומות וכפי שרש"י אומר (ב"ועוד יש לומר") "אוחז בידיו ממש איש איש" – מדוע אם כן אומר הוא את הלשון "וכשנגאלין" (ולא "וכשגואלן") הנותן להבין כאילו שיגאלו בדרך ממילא?
הביאור בזה:
[. .] במדריגה הקשורה עם כל יהודי בנפרד איש איש ממקומו, מגיע הדבר על ידי "בידיו כו'", וממילא ניכר ש"אוחז". מה שאין כן ב"(הכתיב גאולה ל)עצמו", המצביע על עצמות, שיהיה כאשר נגאלין – בשלימות הגאולה של כלל-ישראל – הרי שמצד מדריגה זו, יתקיים ה"ונגאלין" באופן של כאילו בדרך ממילא.
יהודי יחיד אחראי לגאולת כל ישראל
עניין נוסף מרומז ברש"י זה:
אף-על-פי שהנאמר "וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו" יקויים לאחרי שיושלם הנאמר "אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו" – למרות זאת מקדים רש"י את עניין "וכשנגאלין כו'" ורק לאחר מכן מביא את ה"אוחז בידיו כו'", כי הגאולה של כלל-ישראל, היא הסיבה שתביא ל"אוחז בידיו ממש איש איש".
בכך מלמד רש"י הוראה בעבודת ה': כאשר יהודי רוצה לצאת מה"גלות" הפרטית שלו, עליו לדאוג ולעשות כל התלוי בו שכל היהודים ייצאו גם הם מה"גלות".
(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 104) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
