חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא חכמה להתגרות בסכנה
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1131 - כל המדורים ברצף
לא חכמה להתגרות בסכנה
יש חדש
להיות תמים ולא לדאוג
תמימות
להיות אמיתי
נשמה זורחת
עולם שכולו טוב
לימוד זכות
לנטרל את מטען החבלה שבבית
עורך-דין כהלכה

מול הסכנות הפיזיות איננו מסתפקים בחינוך ובקריאה לזהירות ולעֵרנות. למה אנחנו אמורים להתנהג אחרת לנוכח הסיכונים הרוחניים?!

התפיסה הרוֹוחת בימינו אינה רוחשת אמון רב בבני-אדם. מערכת מסועפת של חוקים ותקנות נועדה לדאוג לשלומנו ולביטחוננו. הרשויות אינן מוכנות לבטוח בנו שנדע בעצמנו להיזהר מהסכנות. הגישה הזאת מעליבה ממש, כאילו היינו תינוקות חסרי-דעת.

אתה נכנס למכונית ומיד מאלצים אותך לחגור חגורת בטיחות. אוסרים עליך להחזיק טלפון סלולרי בידך, שמא תוסח דעתך מהכביש. וכי אינך יודע להיזהר בעצמך? בכבישים רבים נבנו גידרות הפרדה, בעלות כספית אדירה, כי לא סומכים עליך שתדע לנסוע בנתיב שלך ולא לסטות לנתיב הנגדי. בוחני רכב יקבעו לך מתי להחליף את הצמיגים ואילו ליקויים לתקן במכוניתך. הם אינם בוטחים בך.

מכריחים אותך להתקין בביתך הפרטי מערכות הגנה מפני התחשמלות. כל גרם מדרגות חייב שיהיה לו מעקה, בגובה המוגדר בחוק, משל היית פעוט שאינו יודע להיזהר. אם אתה בונה בית, מורים לך להזמין חברה הבודקת את איכות הבטון. הכול בפקודה מחייבת, לא כהמלצה וכעצה טובה. לא נותנים בך אמון.

לחסום סכנות

בשלב זה אתם, הקוראים, מתחילים לתהות. וכי אנחנו מבקשים לבטל את חוקי הבטיחות?! האומנם אנחנו קוראים למחיקת החוקים והתקנות המבטיחים את שלום הציבור, ולהשאיר דברים הנוגעים לחיי אדם לרצונו הטוב ולשיקול דעתו של כל אחד ואחד?!

אתם צודקים. ברור לגמרי שחוקי הבטיחות הם צעדים חשובים וחיוניים, ובזכותם נמנעים אסונות רבים. עם כל הכבוד לשיקול-הדעת ולרגש האחריות של כל אחד ואחד, יש דברים שבהם כדאי למנוע מראש את עצם האפשרות של סכנה, ולא לחפש אתגרים ולבחון את מידת הבגרות והזהירות של הפרט.

אם-כן, למה בסכנות הנוגעות לנפש היוצרות מתהפכים?! למה כשמדברים על הצורך להרחיק מאיתנו מפגעים רוחניים ולמנוע את חדירתם לבתינו – מתחילים פתאום לדבר על חשיבותה של ההתמודדות, על פיתוח כושר שיפוט ועל יכולת עצמית להבחין בין טוב ובין רע?!

אין שום הבדל בין סכנה גשמית לסכנה רוחנית, בין מפגע העלול לסכן את שלומנו הפיזי לבין מפגע המאיים על עולמנו הרוחני. אם מול הסכנות הפיזיות איננו מסתפקים בחינוך ובקריאה לזהירות ולעֵרנות, אלא החברה עושה ככל יכולתה כדי לחסום את הסכנות ולמנוע מהציבור להתקרב אליהן – למה אנחנו אמורים להתנהג אחרת לנוכח הסיכונים הרוחניים?!

רבים מרגישים כאילו הקריאה לחסום את הערוצים החושפים לפנינו את כל תועבות העולם היא מיושנת ולא עדכנית. מישהו החליט שבימינו אלה הכול חייב להיות פתוח ופרוץ, בלי גבולות ובלי בקרה. האומנם יש בסיס לגישה כזאת?! האם באמת אתה חייב לפתוח ערוץ ישיר בין סלון ביתך לכל הרפש שדמיונם החולני של בני-האדם מסוגל לייצר?!

מעקה-בטיחות רוחני

אין-ספור מחקרים הוכיחו שהטלוויזיה משחיתה את הדור, מדרדרת את השיח הציבורי, ומרגילה את בני-האדם לאי-חשיבה ולרדידות. לא-אחת אנו שומעים על בני-אדם שאינם שומרי מצוות, שהחליטו להוציא את הטלוויזיה מהבית, כדי להיגמל מההתמכרות להבליה וכדי להקדיש את הזמן שהיא בזבזה לבני-המשפחה ולדברים החשובים בחיים. על-אחת-כמה-וכמה שאין לה מקום בבית המבוסס על ערכים של תורה ומצוות.

גם החדירה הבלתי-מבוקרת של האינטרנט אל תוך בתינו אינה מובנת כלל וכלל. רבים אינם זקוקים לו, ומוטב שלא יהיה להם כלל חיבור לאינטרנט. מי שזקוק לו לצורכי עבודה – המינימום ההכרחי הוא להתחבר באמצעות ספק המסנן את התוכן ואינו מאפשר לחומרים בלתי-ראויים להגיע אל ביתנו. זה מעקה הבטיחות המינימלי להגנת נפשנו ונפש ילדינו. חודש אלול הוא הזמן לפעול בכיוון.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)