מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג
ממנהגי הלוויה
נתינה לצדקה
בנטעי גבריאל1 כתב: "כשמוציאין את המת [מהבית, ללוותו לבית עולמו], ייתנו צדקה, ויכוונו לתועלת הנפש". ואכן גם אצלנו נהגו בזה, כמסופר ב"רשימות הרב ברוך שניאור" ז"ל2, שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הלך בהלווייתו של ה'חוזר' הרה"ח ר' משה מזעמבין ז"ל שני רחובות, ואחר-כך חזר בדרך אחרת כדין השולחן-ערוך, "ומקודם3 נתן מעות בקופת הצדקה, כמו שנוהגין, ואמרו 'צדקה תציל ממוות', כמו שנוהגין לעשות".
'ויהי נועם' לאחר הלוויה
ברמ"א4 מביא: "יש אומרים שיושבים שבע פעמים... ואומרים כל פעם: ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו'...", וכן כתב מהרש"ל, שקיבל מאביו זקנו שיש לומר שבע פעמים ויהי נועם וגו', יושב בסתר וגו', ובפעם א' יאמר עד מילת כי, ומילת כי בכלל, ובפעם הב' עד כי מלאכיו, ובג' עד מלאכיו יצווה, ובד' עד יצווה לך, ובה' עד לך לשמרך, ובו' עד לשמרך בכל, ובז' עד בכל דרכיך, ויש בו סוד, וכתוב בלבוש שגם הוא נהג כן5.
וכן הובא בס' 'דרכי חסד' – מנהגי ח"ק חב"ד6. וכן מסופר7 בשם הרה"ח ר' סעדיה ליברוב ז"ל אודות מה שאירע כאשר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע נכנס יחד עם הציבור לבית המדרש לאחר הלווייה כדי לומר שם פסוקי 'ויהי נועם', כנהוג.
ולא כמו שכתב בס' 'מענה לשון' הישן8, שלא לומר אז את הפסוק 'ויהי נועם' (אלא רק מ'יושב בסתר' ואילך), "כי אינו מ'שיר של פגעים'9.
________________________
1) הל' אבילות ח"א פ"נ ס"ה, מלחם הפנים סי' שסח בשם הגהות יש נוחלין, וס' בקורים עמ' לב.
בס' גשר החיים ובס' דרכי חסד (מנהגי ח"ק חב"ד) לא מצאתי מזה.
2) זקנו של הרבי – מתאריך כ"ג שבט תרע"ה.
3) משמע שהנתינה היתה בשעת ההלווייה עצמה, שאז מכריזין זאת, ומסתובבים בין הקהל עם קופה.
4) יו"ד סי' שעו ס"ד.
5) ט"ז שם ס"ק ג.
6) שליקט הרה"ח ר' יצחק דובער אושפאל ז"ל, ברוקלין נ.י. תשל"ה, עמ' סב.
7) במוסף 'אספקלריה' המצורף לגיליון 1280 של 'כפר חב"ד', עמ' 20.
8) הובא בלחם הפנים שם, ובס' דברי סופרים שם ס"ק ל.
9) שֵׁם זה ניתן ל(חלק) המזמור בגמ' (שבועות טז,ב) בקשר לאמירתו בקריאת-שמע שעל-המיטה. ובלבוש או"ח סי' רצה כתב שזהו גם הטעם לאמירתו בתפילת ערבית של מוצש"ק. וראה הנסמן בשער הכולל פל"ו ס"ק ה, וב'סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות' (להרב לוי-יצחק ראסקין, ברוקלין תשס"ד) עמ' שצד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
