חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ג בסיון התשע"ט, 26/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תורתו של נשיא הדור
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 732 - כל המדורים ברצף
העולם הזה הוא רק "מסע"
בקשת הגאולה לא בגלל 'מיצר'
תורתו של נשיא הדור
פרשת מסעי
יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה
הלכות ומנהגי חב"ד

הסבר ושינוי גירסאות בתרגום יונתן בן עוזיאל * מענות הרבי לפני ארבעים שנה על שאלות בהתוועדויות קיץ תשכ"ח * עדות נדירה מהרבי על ה"לקוטי שיחות" שלו * להבנת השיחות יש לדון גם עם בעלי סברא הפוכה... * גילויים ב'יחידות' על הכנת השיחות * כמה וכמה בתי יהודים מוסיפים במצוות בזכות מבצע נש"ק

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתבטאות נדירה על אביו הגאון רבי לוי-יצחק התבטא הרבי: "כל חיותו ותענוגו היו בלימוד התורה". ואף על עצמו התבטא פעם, כאשר הביע את מורת רוחו על שנדרש ממנו לעורר בהתוועדות על דברים שאינם לפי רוחו:

שאלה ברמב"ם זה ענייני . . עניין הקשור למאמר חסידות או עניין בנגלה...

הגה"ח רבי אברהם- חיים נאה (בעל קצות השולחן בד-השולחן ופסקי הסידור) גילה לעמיתו רבי שניאור- זלמן גורליק, רבו של כפר חב"ד:

"..אודיע לכת"ר שכ"ק אדמו"ר שליט"א בקי הרבה בשולחן-ערוך אדמו"ר, והוא משיב לכל השואלים. גם איתי יש לו משא-ומתן..." (הובא ב'ימי מלך' כרך ג, עמ' 1174).

וכך התבטא הגאון הגדול רבי שלמה-יוסף זוין לקראת יום הולדתו השבעים וחמש של הרבי בשנת תשל"ז (הדברים פורסמו ב"קובץ מיוחד לענייני תורה והלכה" שהופיע באותה שנה עמ' ט):

"קטעים מהשיחות מתפרסמים בדפוס בכל שבוע בשם 'ליקוטי שיחות', ולא הם ליקוטים, ולא הם שיחות, כי אם עניינים עמוקים בהם משתקפת בקיאותו בכל חדרי התורה ודרכו המיוחדת בשילוב נגלה ונסתר".

תשובה תורנית בפרסום ראשון

למרות הספרים הרבים שנדפסו עד כה מתורתו של רבנו, אין ספק שעדיין יש חומר רב מתורתו של הרבי שלא בא בדפוס. הנה כמה דוגמאות:

בפרוס שנת תשכ"ב ישב הרה"ח ר' חיים יצחק ב"ר אלתר שמואל ולנר (ע"ה) ושיגר, כדרכו, מכתב לרבי ובו הוא מברך את הרבי בכתיבה וחתימה טובה ובאיחולי שנת גאולה וישועה. בשולי המכתב (הנחתם "תלמידו, מוקירו ומכבדו חיים יצחק ולנר") הציג שאלה:

"יואיל נא רבינו לענות לי בדבר התרגום יונתן בן עוזיאל במשפטים כ"ב פסוק ט' . . כיצד זה יתכן, שהפרשה השנייה מתחילה בפסוק ט' . . גם כן מדברת בשומר חינם כמו הפרשה הראשונה ואף-על-פי-כן הוא מחוייב לשלם על גנבה ואבדה (כפי שנאמר בהמשך בפסוק י"א) ופטור באונסין".

תמצית השאלה:

דיני שומרים מופיעים בתורה בפרשת משפטים פרק כב פסוקים ו-יד. וראה מסכת בבא מציעא (צד). מכילתא (שמות קנט). לכל הדעות עוסק פסוק ט' בשומר שכר, ולכן תמיהה יש כאן על פירוש יונתן בן עוזיאל: מדוע הוא מוסיף "בלא אגר נטיר", כלומר ללא שכר, והריהו שומר חינם, ומאידך בהמשך מצינו שחייב בגניבה, והרי שומר חינם פטור מגניבה ואבידה.

על כך השיב הרבי:

להערתו בתרגום יונתן (משפטים כ"ב, ט') "בלא אגר נטיר" דאם כן איך יתכן הסיום דמחייב בגניבה – התרגום יונתן מפרש כפי המכילתא (לגירסתנו ודלא כהגהת הגר"א) שדין שומר שכר מתחיל מפסוק י"א שם.

ולהעיר: יש גורסים בתרגום יונתן ב"אגר נטיר", אבל על-פי זה יוקשה, למה לו להוסיף בתרגום פסוק י"א עוד הפעם דהוה לי' "אגר נטיר". וק"ל.

ביאור תשובת הרבי:

במכילתא (שמות קנ"ט על פסוק ט' – "כי ייתן איש אל רעהו חמור או שור או שה" – נאמר: "ר' ישמעאל אומר שיפקיד אצלו ויאמר לו הילך שמור לי זה, אבל אם אמר לו עיניך בו, הרי זה פטור".

הגר"א בהערותיו מעיר, שמפסוק ט' ("כי יתן איש אל רעהו") ואילך – "זה שומר שכר עד אם גנוב ייגנב". אבל כאמור הרבי מציין כי הוא עצמו אינו גורס את גרסת הגר"א, ובתרגום יונתן בן-עוזיאל מפרש כאותה מכילתא, שדין שומר שכר מתחיל רק בפסוק י"א ואילו בפסוק ט', שבו הוסיף יונתן בן עוזיאל "בלא אגר נטיר", מדובר בשומר חינם, שיהיה פטור אם נגנב ממנו כדעת המכילתא.

ואכן בהמשך במכילתא קנ"ט על פסוק י"א "ואם גנוב יגנב מעמו" – אומר המכילתא "זה שומר שכר והעליון שומר חינם". ואילו הגר"א, לשיטתו, מעיר גם כאן ש"זה שומר שכר שייך לפסוק ט' כי יתן איש וכו'".

נשאלת השאלה: לשם מה חוזרת המכילתא ומפרטת את דיני שומר חינם?

המלבי"ם בפירושו "התורה והמצוה" על המכילתא שם, סימן קנ"ד, מסביר שהדברים אמורים לשיטת רבי ישמעאל, בעניין לימוד מכלל ופרט ומפרט וכלל, שהרי המכילתא היא אליבא דרבי ישמעאל. ואלה דברי המלב"ים:

"דעת המכילתא כברייתא די"ג מידות, זו הנאמרת על-ידינו בכל יום, שדריש ליה בפרט וכלל ולא כסוגית הגמרא בבא מציעא דף נ"ז ע"ב, שדרש "כי יתן" – כלל שאינו מלא כמו שכתוב בזבחים (דף ד', ע"ב) וכן לא כסוגיא דנזיר שדריש ליה פרט וכלל ופרט, דסבירא ליה ד"לשמור" – פרט, שעל זה הקדים – המכילתא – שצריך לומר לשומר שיאמר לו הילך שמור לי זה.

"ושואל המכילתא שיכתוב הכלל לבד "וכל בהמה" ולמה לי הפרט, ומשיב שאז נטעה שצריך שיפקוד [שיפקיד] כל מיני בהמות לכן אמר חמור או שור לחייב על כל אחד בפני עצמו. ושואל: לא יכתוב "כל בהמה" רק כי יתן בהמה לשמור, ומשיב, שאם יכתוב הכלל נוכל לטעות שהבהמה דווקא לא חיה אבל כשבא הכלל מוסיף על הפרט וכתב וכל בהמה, כולל הכל אף חיה, ואכמ"ל (ואין כאן מקום להאריך)".

רבי ישמעאל אם כן, לדברי המלבי"ם, הולך לשיטתו.

כאן מציע הרבי אפשרות נוספת: יש הגורסים להשמיט מנוסח התרגום יונתן שלפנינו בפסוק ט', את המילה "בלא" – "למנטר אגר נטיר", ולא "למנטר בלא אגר יתיר", וכך כמובן נפתרת השאלה. אולם הרבי עצמו מעיר שאין הדברים עולים יפה לפי גרסה זו, ובלשונו הק': "למה לו להוסיף בתרגום פסוק י"א עוד הפעם דהוה לי' "אגר נטיר". וק"ל". (הפסוק י"א "ואם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו" מתרגם יונתן בן עוזיאל: "ואין יתגנבא יתגנב מיניה דהוה ליה עמיה אגר נטיר ישלם למרוי").

בדבריו "יש גורסים" כוונת הרבי למה שכתוב בתורה שלימה (להרמ"מ כשר) על הפסוק. וראה גם ירחון "בית התלמוד" (וינה תרמ"א) עמ' 219. וראה עוד מה שכתוב בזה בספר 'יין הטוב' (אה"ק תשל"ו).

[כל הנ"ל על-פי רשימת העיתונאי ר' אלתר ולנר בחוברת 'בדרך חיים' – קובץ מאמרים תורניים של אביו].

ושיננתם – לתלמידים, לדבר בם – לילדים

סח הרה"ג הרה"ח ר' שלום דובער לוין, מנהל ספריית ליובאוויטש:

בשיחת קודש פרשת עקב תשכ"ח ביאר הרבי את טעם החילוק בין פירוש רש"י בפרשת ואתחנן, על הפסוק ושיננתם לבניך (ו,ז) אלו התלמידים, לבין פירושו בפרשת עקב, על הפסוק (יא, יט) ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם, משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה ציווה לנו משה שיהיה זה למוד דבורו. ומדוע לא יפרש רש"י בשניהם שהכוונה לבנים כפשוטו או בשניהם – לתלמידים, או לאידך גיסא, שפירוש הפסוקים הוא להיפך, אשר ושיננתם לבניך אלו הבנים כפשוטו ולימדתם אותם את בניכם אלו התלמידים.

ונתבאר אשר עיקר הוכחת רש"י היא ממה שנאמר "לדבר בם", שהכוונה משעה שהבן יודע לדבר, ואם כן הכוונה לבנים כפשוטו.

באחת ההתוועדויות באותה תקופה התרעם הרבי על אשר אין מתעניינים מספיק בתוכן השיחות, ועל אשר אינו מקבל שאלות על העניינים המתבארים בשיחות. התחלנו אפוא לכתוב שאלות. באותה שעה לא היו עדיין בעולם קובצי הערות התמימים, המיועדים לפלפול ועיון בשיחות הקודש.

כתבתי אפוא, לרבי:

בשבת פרשת עקב דובר שהוכחת רש"י שמפרש לדבר בם משעה שהבן יודע לדבר, היא כיוון שהכתוב אומר לדבר בם, ולכאורה הרי גם בואתחנן נאמר ודיברת בם, ועם כל זה אין הפירוש משמתחיל לדבר, ואם-כן הלא היה יכול רש"י לפרש [ש"לבניך"] מדבר בבן גדול. [ושאלה נוספת:] והאם מטעם זה הובא עוד טעם לזה בהתוועדות הנ"ל, והוא: כיוון שאם לא הכי מדוע נשנה כל הכתוב הרי הוא כבר נאמר בואתחנן?

על זה זכיתי למענה קודש בכתב יד קדשו של הרבי (המילים המודגשות הן הדגשת המילים שבמכתבי על-ידי הרבי):

לדבר בם – קאי על בניכם, ודברת בם זה המחוייב בוקשרתם – גדול.

מצוות התשובה להרמב"ם

שאלה נוספת כתבתי לרבי אחרי פרשת ראה:

הנה בשבת פר' ראה דובר: שהרמב"ם מביא ראיה מ"יעזוב רשע דרכו" שזה לא כתוב בתורה, ולכן אינה מונה את מצוות התשובה למצוה מיוחדת במניין התרי"ג, ומה שכתוב "ושבת עד ה' אלקיך" אין זה ציווי אלא סיפור דברים. עד כאן.

ולפי זה שוב לא מובן מדוע כתב הרמב"ם "מצוות עשה אחת", ואף שאפשר לתרץ כמו שכתב רש"י גבי בכור (ב"ב קכ"ג ע"א ד"ה ת"ש ובני), דנהי דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן, גלויי מילתא בעלמא הוא, שלא היינו יודעים אם "ושבת" הוא ציווי או סיפור דברים, ושמעינן מהתם דציווי הוא, אבל אם כן שוב קשה למה לא ימנה הרמב"ם את מצוות התשובה למצווה מיוחדת במניין התרי"ג. ואף שזה מצווה במחשבה, הרי יש כמה מצוות שבמחשבה ועם כל זה מונים אותן.

ועל זה זכיתי למענה קודש בכתב-יד קדשו:

ושבת להרמב"ם הוא סיפור דברים (הל' תשובה פ"ז ה"ה) ושמעינן מהתם דציווי לחזור מחטאו (לא שזהו מצוה בפני עצמה).

[הדברים התפרסמו לפני עשור ב'הערות וביאורים – אהלי תורה' גיליון תשנה עמו' 48-50].

כיצד להכין את השיחות המוגהות?

בחורף תשכ"ז נכנס ה"חוזר" הרה"ג הרה"ח ר' יואל כהן שליט"א ל'יחידות' אצל הרבי.

הרבי (לפי רשימה שכתב באותם ימים הרה"ג הרה"ח ר' אברהם ברוך יצחק גערליצקי) אמר לו, כי לפני שהוא מכניס פתקאות לרבי לבירור הנאמר בשיחות, שידבר על הנושא עם עוד אחד וכיוצא בזה.

ר' יואל הגיב כי בדרך כלל הוא עושה כך. ענה הרבי בבת צחוק:

יש עדיפות לשוחח דווקא עם בעל סברא הפוכה ("איפכא מסתברא'ניק"), ולא עם תלמידים וכו' שמסכימים עם רבם כו', ואינם מתווכחים – למרות שברור שלא תמיד המתווכח יצדק.

בכלל – אמר הרבי לר' יואל – שלא יתפעל מהלשונות שבהם מגיב הרבי על השאלות כו', ויוסיף וישאל כמה פעמים עד שהנושאים יתבהרו היטב.

הדברים נאמרו בקשר לפתקאות של שאלות על ה"הנחות". אך הרבי הוסיף:

בכלל כשמכינים שיחות להגהה, מכיוון שהן מופיעות בדפוס בתור שיחות מוגהות, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה.

וכאן גילה הרבי:

אחרי שאני מדבר ברבים ממשיך אני לעסוק באותם נושאים בתורה ופעמים יש שינויים וכו' ומיתווסף בביאורי העניינים.

הרבי מעיד על ה'לקוטי שיחות'

הנה קטע ממכתבו של הרבי בעניין הדלקת נרות-שבת-קודש על-ידי קטנות – אל רב מפורסם (פרסום ראשון):

ידוע ונראה בעליל בליקוטי-שיחות הנדפסים שמשתדל הנני לייסד דברי על אלה שקדמוני ואומר זה "בשעת מעשה" (השיחה – וגם בהשיחה במצות-עשה דמילה אמרתי דשקלו-וטרו בזה בכמה-מקומות (לא קראתי בשם – כי רבים המה) וחלקם הוזכרו בשדי-חמד כלל מצות-עשה שהזמן-גרמא, וראה גם כן תו[רה] ש[לימה] ע[ל] הפ[סוק] המול ימול. וש[ם] נ[סמנו]. כללים (צ[פנת] פענ[ח]) דהרגצבי מע[רכת] מ[צות] ע[שה]. ועוד).

ב) ע[ל] פ[י] הנ"ל – ימצא בס[פרים] הנ"ל עוד שקדמוני (ועליהם יסדתי דברי); ועוד – שחולקים על סברא זו..

(בסוף הרשימה מובא המכתב בשלמותו. ראה עוד בהרחבה ב'ימי מלך' כרך ב' עמ' 803-802 הערה 131. 'התקשרות' גליון מט עמ' 13-12).

כהשלמה לעניין זה – הנה דוגמה לעובדה שדברי הרבי מיוסדים על דברי גדולי-ישראל שקדמוהו, כמו שכתב בנוגע לאדמו"ר הזקן הצועד בעקבות הרמב"ם, וממעט להביא דינים מחודשים מה שלא נמצא בפוסקים שקדמוהו (כללי הרמב"ם עמ' 142 כלל 13) – מה שפורסם ב'תשורה' מיום חמישי ז' תמוז תשס"ח (מארכיון המזכיר הריל"ג שי') עמ' 12-10, ושם: מכתב ששיגר אחד הקוראים, תלמיד-חכם, מכתב הערות על שיחת הרבי, שפורסמה בכתב-העת התורני "הפרדס" בשנת תשמ"ג.

הכותב העיר על שיחת הרבי, ושיגר מכתב בעילום-שם לעורך 'הפרדס' הגאון רבי שמחה עלברג (ז"ל), שהעביר את המכתב לרבי. הרבי הגיב על ההערות אחת לאחת.

לגבי עצם החידוש בשיחה ציין המגיב "ואם קבלה היא נקבל", ועל-כך ציין הרבי בכתב-יד-קדשו:

פלא גדול – שהרי בפי'[רוש] אמרתי (וכמדומה גם נעתק בהמ"מ [=בהמראי מקומות], בפרדס – אינו עתה תח"י [=תחת ידי] – ) שזהו חידוש הרגצובי (צפע"נ עה"ת ר"פ [=צפנת פענח על התורה ריש פרשת] תשא ובהפטורת פקודי). לאחרונה נדפס צפע"נ על ספר העבודה ושקלא-וטריא בזה (הל' בית הבחירה רפ"ד).

הנה צילום המכתב, עם תשובות הרבי, תגובה על מכתבו בנושא "גניזת הארון בבית המקדש" (מתוך תשורה שחולקה בחתונת קניבסקי-גרונר).

ההתנגדות למבצע נש"ק – מחלישה בתים יהודים רבים

כהוספה לדברים אנו מביאים כאן את המכתב הנ"ל בנושא הדלקת נרות-שבת-קודש על-ידי קטנות – מפרסום ראשון – בשלמותו:

ב"ה, ז' שבט תשל"ו

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ

צנמ"ס כו' מו"ה .. שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת הפתקא מכ"ז טבת והמצו[רף] ב[זה] – ומובן התמהון וכו' שעוררה: א) איני יודע ברור מהי הכוונה, ובפרט כוונת הסגנון (הלא רגיל במכתביו דע[ד] ע[תה]) – אבל בדבר הנשלח לאחר ובפרט להדפסה – נוגע פי[רוש] והבנת הקורא (ובפרט ע[ל] פ[י] המשנה: קרי לי[ה] יוסף שריא – עדיות פ"ח מ"ד) – ידוע ונראה בעליל בלקו[טי] ש[יחות] הנדפסים שמשתדל הנני לייסד דברי על אלה שקדמוני ואומר זה "בשעת מעשה" (השיחה – וגם בהשיחה במ[צות] ע[שה] דמילה אמרתי דשק[לו] וט[רו] בזה בכ[מה] מ[קומות] (לא קראתי בשם – כי רבים המה) וחלקם הוזכרו בשד[י] ח[מד] כלל מ[צות] ע[שה] שהזמ[ן] ג[רמא], וראה ג"כ תו"ש עה"פ [=גם כן תורה שלימה על הפסוק] המול ימול וש[ם] נ[תבאר]. כללים (צ[פנת] פענ[ח]) דהרגצבי מע[רכת] מ[צות] ע[שה]. ועוד). ב) ע[ל] פ[י] הנ"ל – ימצא בס[פרים] הנ"ל עוד שקדמוני (ועליהם יסדתי דברי); ועוד שחולקים על סברא זו...

בכלל אין דרכי לענות על כיו[צא] ב[זה] – אבל ע[ל] פ[י] הסגנון הנ"ל ניתווסף ע[ל] ז[ה] שלפני זמן קבלתי מכ[תב] ע[ת].. (המופיע בא[רץ] הק[דש] – ששם אין "מנהגי" הד[לקת] הנ[רות] בליל ש[בת] ק[דש] ר[חמנא] ל[יצלן], ולאידך גיסא – רבו שם ביותר הבנות שיצאו מרשות אמותיהן וכו', וד[י] ל[מבין]. ובכ[ל] ז[ה] דוקא) בו בא מכ[תב] כ[בוד] תור[תו] ע[ל] ד[בר] שלילת הד[לקת] הנ[רות] ע[ל] י[די] קטנות, וע[ל] פ[י] משנה הנ"ל – נתעורר אצלי חשש שימשיך ע[ל] ד[רך] ז[ה] כו'.

והנה שק[ל] וט[ר] בזה, יגדיל תורה ויאדיר.

אבל פס[ק] ד[ין] בזה (ובפרט "לאשכזנים") – דהוי ברכה לבטלה, ח"ו (היינו שאסור): א) ה[רי] ז[ה] היפך ההנהגה בפועל: בבית אדמו"ר הזקן, בבית הרב (ובריסק), דכמה נכדות השפת אמת ועוד ועוד. ב) לוקח ע[ל] ע[צמו] אחריות דכ[מה] וכ[מה] בתים בארצ[ות] הב[רית] ובא[רץ] הק[דש] שרק הבת מדליקה, ועוד שנתקיים בבתים אלה מצוה גוררת (עוד) מצוה (בעניני שבת בפרט) וכו'.

ועל הספק, אולי ע[ל] י[די] מכתבי זה ימנע המשך הנ"ל – יצאתי מגדרי לכתוב כ[ל] הנ"ל.

בכבוד ובברכה (חי"ק)

הגהות הרבי על מכתבו של קורא, שהגיב על שיחת הרבי שפורסמה ב'הפרדס'


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)