שמירת הדיבור
"זה הדבר אשר ציווה ה'... לא יחל דברו" (במדבר ל,ב-ג). כל התורה תלויה בכלל הזה, שלא יעבור אדם על מה שקיבל עליו, בנדר, בשבועה ובקבלת דברים. שאם לא-כן, אין יסוד לתורה שקיבלנו בברית, באלה ובשבועה.
(חתם סופר)
אפילו שיחת חולין
"לא יחל דברו". האדם צריך לשמור על דיבורו, גם סתם דברים. אפילו שיחת חולין אין לאדם לחללה בדיבורי הבל שאין בהם ממש.
(המגיד מקוז'ניץ)
הקב"ה מקיים
מי שעומד בדיבורו ואינו משנה מדבריו כי-אז – "כל היוצא מפיו יעשה": כל מה שהוא גוזר הקב"ה מקיים, כמאמר "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".
(קדושת לוי)
הוראה למנהיגים
בציווי "כל היוצא מפיו יעשה" פנה משה קודם-כול לראשי המטות, למנהיגים ולעסקנים. יותר מכל אדם אסור שהמנהיגים ישקרו ויפרו את דברתם. מוטלת עליהם החובה לקיים את מה שהם מבטיחים, ובכך ישמשו להמון העם דוגמה ומקור לחיקוי.
(מגד ירחים)
הוצאת המעלות
עניין הדיבור הוא הוצאת דבר מן ההעלם אל הגילוי, שכן המחשבה אינה גלויה ורק הדיבור מתגלה אל הזולת. לכן המדבר בשבחו ובמעלתו של הזולת מגלה בדיבורו את הטוב הגנוז ברעהו, ולפעולה זו השפעה חיובית וחשובה עליו.
(הרבי מליובאוויטש)
מעורר את עצם הנפש
הדיבור בתורה ובתפילה מעורר את עצם הנפש. זהו שנאמר (תהילים לה,י) "כל עצמותיי תאמרנה" – עצמות הנפש באה לידי ביטוי באמירה ובדיבור. אלא שכל זה הוא כאשר הדיבור נאמר בהתלהבות, מתוך חיות פנימית.
(לקוטי דיבורים)
הרווח מהדיבור
אדם שמבין דבר שכל כלשהו ואינו מסתפק בעיון ובמחשבה בלבד, אלא משתדל להסביר את העניין גם בדיבור, מרוויח שעל-ידי הדיבור הוא יודע את הדבר על בוריו, ולא בהשערה בלבד, וכמו-כן שעל-ידי הדיבור הדבר חי אצלו, כדברי חז"ל (עירובין נד,א) "חיים הם למוצאיהם" – למוציאיהם בפה.
(ספר המאמרים קונטרסים)
פה אחד
הקדוש-ברוך-הוא ברא לאדם שתי ידיים, שתי רגליים, שתי עיניים ושתי אוזניים, אבל פה ולשון לא ברא אלא אחד. הלוואי שאדם יוכל לעמוד באחד מהם.
(רבי אורי 'השרף' מסטרליסק) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
