חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיעורי לימוד הדת (של"ה)
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 730 - כל המדורים ברצף
כשיודעים שאין זה אלא ניסיון – מתבטלים כל הקשיים
ממשיכים להכריז ולפרסם ש"לאלתר לגאולה" ממש
שיעורי לימוד הדת (של"ה)
פרשת פנחס
בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת..
בימת הקריאה בבית הכנסת
הלכות ומנהגי חב"ד

את התכנית התווה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והארגון נוהל על-ידי הרבי נשיא דורנו וצוות עוזריו באותן שנים * הצלתם הרוחנית של מאות ואלפי ילדים וילדות יהודים בארצות הברית נזקפה לזכות השיעורים האלה * תמיכה גורפת על-ידי ארגונים יהודיים, והחלטה מיוחדת מטעם 'הבית הלבן'

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות יום שמחת-תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 159) דיבר הרבי בכאב על העדר ההשתתפות הראויה בעבודת מוסדות חב"ד. הרבי מנה ופירט אחד אחד את המוסדות החשובים של חמיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כשבין "תומכי תמימים" ל"בית רבקה" מופיע "שעורי לימוד הדת" – שעה שבועית ללימוד יהדות עם ילדי בתי הספר הממלכתיים:

אין לו פנאי לעסוק בעניניו של הרבי, כמו "תומכי תמימים", "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש", "מחנה ישראל", "מרכז לעניני חינוך", "שיעורי לימוד הדת", "בית רבקה"...

בהתוועדות שבת קודש פרשת כי-תצא י"א אלול תש"נ, השמיע הרבי שיחה מיוחדת ונדירה, בקשר לסיום ה'שלושים' על פטירת הרב החסיד וכו' ר' יעקב יהודה העכט ע"ה. השיחה הוגהה ונדפסה בספר השיחות תש"נ כרך ב' (תורגמה ללשון הקודש ב'התוועדויות תש"נ' כרך ד, עמ' 232), שם נאמר בין השאר:

בין העניינים המיוחדים שעסק בהם היה – חינוך ילדים יהודים, לימוד התורה עם תינוקות של בית רבן, כולל ובמיוחד – ילדים יהודים שנמצאים (לעת-עתה) בבתי ספר ממלכתיים ("פאבליק סקולס"), על-ידי-זה שקבע להם שיעורים בלימוד התורה, "שיעורי-לימוד-הדת" (של"ה), כשמו של המוסד אשר עמד בראשו, ועסק בזה בתוקף ומסירות נפש, שמבלי הבט על המניעות ועיכובים שהיו מצד חוקי המדינה הוא לא התפעל והצליח לקבל רשיון מיוחד לקבוע את שיעורי לימוד הדת, ודרכו התארגנו שיעורי תורה במאות מקומות...

השורות האלה היו תמצית סיפורו של ארגון 'שיעורי לימוד הדת', שנסקר בהרחבה בספר "שיעורי לימוד הדת סקירה היסטורית של המוסד להגנת והרחבת חינוך הנוער היהודי בארצות הברית". הספר הופיע בהוצאת ה'מרכז לעניני חינוך' בשנת תשס"ו (בן 263 עמודים) בלשון הקודש לצד אנגלית, ומתוכו יובאו כאן ניצוצות.

את המוסד "של"ה" – "שיעורי לימוד הדת" או בשמו הנפוץ "ועד מגיני ומרחיבי חינוך הכשר" ייסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, במסגרת ה"מרכז לענייני חינוך", בהנהלת חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו. מטרת הארגון היתה לתת שיעורי תורה ויהדות למאות ואלפי בני ובנות ישראל שלמדו בבתי ספר עממיים בארצות הברית. זאת, במסגרת תוכנית שעת החופש של ניו-יורק רבתי.

משפחות יהודיות רבות ניצלו מהתבוללות ונהפכו לשומרות תורה ומצוות הודות לשיעור של"ה, שהביאם להכרה ביהדותם, גילה אצלם גאון יעקב ועוררם ללמוד יותר על זהותם היהודית.

על היהודים לנצל את השעה...

ראשית הפעילות היתה בחורף תש"ג. אז הוקם הארגון (במכתביו מתבטא הרבי מוהריי"צ "בלתי נודע אשר מטעם 770 נתייסד על הוצאותיו"). היה זה הרב חיים צבי קוניקוב ע"ה (רב בית הכנסת "צמח צדק" בשכונת ויליאמסבורג) שהחל בפעילות עצמאית כשנה קודם לכן, וכעבור משך זמן העלה את הנושא במכתב ארוך ומפורט אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. במכתב העלה טענות שטענו אחרים לשלילת הדבר, כשלצידן כתב את דעתו הפרטית, כי ניתן ואפשרי לפעול ולהצליח בכך במידה רבה, לא רק בשכונתו אלא בכל העיר. מטרתו היתה לקבל את חוות דעת הרבי מהוריי"צ, ואכן הרבי תמך מאוד ברעיון הזה.

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כמנהל 'המרכז לענייני חינוך', השיב לרב קוניקוב במכתב מיום ז' שבט תש"ג, אשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זירז את ה"מרכז לענייני חינוך" לפעול בזה, והם שלחו לו כבר את הטפסים הנדרשים עבור ארגון הדבר (כנראה כדי לקבל רישיון רשמי).

יו"ד שבט תשי"א. בתאריך זה קיבל הרבי את נשיאות חב"ד באופן רשמי. מספר ימים לאחר מכן שוחח הרבי שיחה ארוכה ב'יחידות' עם אחד מעורכי העיתון "פאָרווערטס", והדברים הופיעו כראיון ביום ו' י"ט שבט. עיקר הדברים התמקדו בחידושה של שיטת חב"ד, על הדרך המיוחדת בהפצת היהדות שחולל חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצות הברית, ובתוך דבריו אמר (תרגום מאידיש):

יש חוק שיש לשחרר את התלמידים מבתי הספר [=העממיים] לשעה אחת כל שבוע, כדי שילמדו לימודי דת, שאסורים [=על-פי החוק בארצות הברית] ללמוד בבתי הספר. הקתולים והפרוטסטנטים ניצלו זאת, אבל היהודים לא. בא הרבי [=חותני] זכרונו לברכה, ואמר: קיראו לצעירים ולצעירות המקומיים שילמדו יהדות עם הילדים. אם הם לא יודעים, שיידעו. הוציאו את הילדים מבתי הספר לשעה והביאו אותם לכאן. וכך נוצרה התנועה הגדולה למטרה זו תחת הנהלת הרב יעקב העכט ומר משה מורגנשטרן, תנועה שנחלה הצלחה רבה.

"המחנכים הוותיקים"

בחודש אלול תש"ה פורסמה מודעה בירחון הרבני-תורני "הפרדס", על מגבית של ה"מרכז לענייני חינוך", העומד תחת נשיאותו של "כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ומתנהל על-ידי: הרב מנחם שניאורסאהן – יושב ראש ועד הפועל; הרב ח.מ.א. חדקוב – מנהל; מר ניסן מינדל – מזכיר ראשי. אשר במשך ארבע שנים מקיומו הספיק בע[זרת] ה[שם]: ..לארגן שעות למוד הדת ל-5,000 ילדים יהודים מבתי הספר האנגליים הכלליים אשר עד עכשיו לא קבלו שום חינוך יהודי..".

בשנות תש"ו-ז פרסמו שורת ארגונים תורניים מכתבי תמיכה בוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר, כמו אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, אגודת אדמו"רים דארצות הברית וקנדה (חתום על-ידי הרב-הצדיק מבויאן "מרדכי שלמה פריעדמאן מבאיאן") ו"איגוד הקהילות היהודיות בארצות הברית".

אגב, במאמר על הוועד שהוכן בתש"ו נאמר כי "הוועד העמיד את עצמו תחת חסותו של ה'מרכז לענייני חינוך', זה המוסד הגדול הבלתי מפלגתי . . מיסודו של האדמו"ר מליובאוויטש ואשר בראשו עומדים המחנכים הותיקים הרב מנחם שניאורסאהן, הרב ח.מ.א חדקוב ומר ניסן מינדעל..".

עם טלית ותפילין...

בשנת תש"ה החלו להופיע חוברות לילדים בשם "של"ה", שחולקו חינם למשתתפי השל"ה, ובהם הופיע סיפור בהמשכים על-ידי הצייר מר מיכאל שי' שווארץ. הרבי (אז "הרמ"ש") שהדריכו וגם לימדו פרק בציורי יהדות, היה מעיר לו לשפר את הציורים הן מבחינה יהודית והן מבחינה חזותית, כדי שיעוררו וימשכו יותר את תשומת-הלב.

פעם אחת (בשנת תש"ה או תש"ו) נכנס מר שווארץ לרבי, שהיה אז עטור בטלית ותפילין, והרבי הצביע על כמה תיקונים נדרשים.

בהזדמנות (אחרון של פסח תש"כ) התבטא הרבי (תורת מנחם כרך כ"ח עמ' 62):

ראו במוחש גודל התועלת שבדבר, ששעת לימוד זו הצילה מאות ילדים מקליפת נוגה וגם משלוש קליפות הטמאות...

אפשר להראות באצבע על ילדים ששעת לימוד שבועית זו הביאתם לתלמודי-תורה וישיבות, בנות שלומדות עתה ב"בית רבקה" או "בית יעקב", נשים נשואות שמנהלות בתים יהודיים.

ובהזדמנות נוספת (יו"ד שבט תשכ"ו) דיבר על שני הקצוות בפעילות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שמחד ייסד ישיבה שבה ילמדו תורת החסידות, ושהדבר יהיה ניכר גם בלימוד הנגלה (חדור באור וחיוניות, חמימות וחיוניות חסידית) – הרי:

בה בשעה – כיוון שישנם גם ילדים כאלו שאינם מקבלים חינוך דתי, וגם לא חינוך יהודי, ללא יהדות ("אידישקייט") כלל, אפילו לא "אידיש", אלא מתחנכים בבית ספר "ממלכתי" ("פאבליק סקול"), ותו לא מידי – לחפש אנשים שילמדו עימהם "אלף בית" באנגלית . . ועל זה הקדיש זמן, על חשבון שאר עניניו, ובלבד שהענין יתייסד ועסק בשני הקצוות באותה מסירות נפש, התלהבות וחיות.

בקיץ תש"ט נפגש הרבי נשיא דורנו (ועמו הרב חדקוב) עם הרה"ג ר' יצחק איזיק הרצוג ז"ל. השיחה נסבה על פעילות ה'מרכז ל'עניני חינוך', והרב הרצוג כתב מסר ודברי ברכה לתלמידי השל"ה.

פעם (בשנת תש"ח או תש"ט) פגש הרבי ליד דירת מגוריו תלמידים שהיו בדרכם לפעילות ה"מיטוואך שעה", ושאלם מה הם נושאים בשקיות שעמם. זה היה לפני חנוכה או פורים, והבחורים השיבו כי אלה דברים בשביל לחלק ב'של"ה'. הרבי ביקש לראות מה נמצא בפנים, והזכיר כמה דברים שחשוב לוודא שאכן יש בשקיות.

לרצות לקיים את המוטל עלינו

כשנשא הרבי דברים לפני אסיפה של הפעילים הצעירים למען 'ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר', אמר בתוך הדברים:

העיקר מה שחשוב אינו אנחנו, עם החולשות והיכולות (המוגבלות) שלנו; העיקר הוא רצוננו לעשות את העבודה שאנו בטוחים בחשיבותה, ההצלחה אינה בידינו אלא בידי ה'. אבל חובה עלינו לרצות לקיים את מה שהוא רוצה מאתנו, ועל-ידי רצון זה, החולשות שלנו והחסרונות שלנו, בטלים ונעשים חסרי משמעות.

בשנת תש"כ התקיימה בוושינגטון ועידת יובל הזהב מטעם הבית הלבן, של ועידה ארצית המתכנסת אחת לעשור בנושא ילדים ונוער – בין הימים כ"ח באדר – ה' בניסן.

על-פי הוראת הרבי השתתפה בה משלחת רשמית מטעם חב"ד-ליובאוויטש, שבהשתדלותה (למרות התנגדות קשה של ארגונים יהודים אחרים) אימצה הוועידה החלטה לטובת השעה ללימוד הדת.

עם חברי המשלחת נמנו: הרב דוד דוב שי' הולנדר. הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה העכט והרב זלמן שי' פוזנר.

ברוב של 206 קולות בעד נגד 147 מתנגדים קיבלה הוועידה את ההחלטה הבאה:

"שילדים ונוער יקבלו יותר הזדמנויות לחינוך דתי מיוחד בהרבה מפעילויות ימות השבוע, כולל שעת חופש או שעת פטור מבתי-הספר העממיים עבור תכניות תחת פיקוח גופי הדת המקומיים".

כנראה בקשר לוועידה זו דיבר הרבי באחרון של פסח אותה שנה ותמה על המתנגדים מטעמים של אצטלא דקדושה.

התחלה טובה

בדין-וחשבון שכתב ועד של"ה לרבי משנת תשכ"ג נכתב אודות הפעולות להרחבת הכיתות, והרבי הגיב:

ויהי-רצון שתהא התחלה טובה לקיים ציווי חז"ל והעמידו תלמידים הרבה כדבעי.

ליד הקטע בדו"ח על המדריכים שנשארים עשר דקות ויותר לאחר שעת הלימוד, כדי לשוחח עם הילדים ולהשפיע עליהם לקיים מצוות נוספות בביתם ולהירשם לתלמודי-תורה, כתב הרבי:

ת"ח [=תשואות-חן] על הבש"ט [=הבשורות טובות].

וכשציינו שמבקשים ברכת רבינו להצלחה בכל הפעולות הנזכרות כתב:

אזכיר על-הציון להנזכר-לעיל והרי השנה שנת הקן [=להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן] כו'

לימים, בשנת תשל"ה, הוקמה המחלקה לדוברי עברית, בעקבות גל היורדים מהארץ. לרגל פורים תשל"ו הוכנס לרבי גיליון "דף ליד" שהכינו בעבור הילדים. הרבי, שהגיע אז מביתו, פנה מיד לקרוא את הגיליון, למרות ערימות הדואר שהמתינו קודם-לכן למענותיו, והגיב על המסופר שם שמרדכי היהודי דוד אסתר המלכה לא השתחווה להמן. הרבי הקיף בעיגול את תיבת "דוד", וכתב:

בן, מג[ילת] א[סתר] ז,ב, לתקן.

כלומר: במגילת אסתר שם נאמר: "ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דודו".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)