רוב הצרות באות ממנה
"אין שלום יוצא מתוך מריבה" (ספרי). בפרט ממחלוקת לשם שמים. רוב הצרות והתלאות נולדות ממחלוקת לשם שמים, הרחמן יצילנו ממנה.
(אדמו"ר הזקן)
מחלוקת אישית
"ויקח קורח... ודתן ואבירם" (במדבר טז,א). לא נאמר "ויקחו קורח דתן ואבירם", אלא "ויקח", לשון יחיד. כי במחלוקת זו כל אחד ואחד משך לצד עצמו בלבד.
(הרב צבי-הירש קלישר)
כבוד לעצמם
זהו שנאמר (אבות ה,יז) "איזוהי מחלוקת שאינה לשם שמים, זו מחלוקת קורח וכל עדתו", ולא נאמר "זו מחלוקת קורח ומשה". משום שבתוך עדת קורח עצמו הייתה מחלוקת, וכל אחד ואחד ביקש את הכבוד לעצמו. כוונתם לא הייתה לשם שמים כלל וכלל.
(יערות דבש)
מי רשאי לנהל מחלוקת
"איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הילל ושמאי" (אבות ה,יז). רק אנשים כהילל ושמאי התירו לעצמם מחלוקת לשם שמים, אבל אנשים קטנים כמונו, צריכים להתרחק אפילו ממחלוקות כאלה.
(רבי חיים מוולוז'ין)
תמיד עכשווית
על "ויקח קורח" מפרש רש"י: "פרשה זו יפה נדרשת". פרשת קורח יפה נדרשת, שכן לצערנו תמיד יש מחלוקות בישראל, והסיפור של מחלוקת קורח ועדתו מתאים ונכון תמיד.
(עיטורי תורה)
קשה המחלוקת
כמה קשה המחלוקת. עד אבדן תאכל, ממש ברוחניות ובגשמיות.
(אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש)
שנאת חינם
שנאת חינם היא שהאחד שונא את חברו סתם, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא ישותו, שאינה נותנת מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, והזולת ממעט את מציאותו.
(ספר המאמרים תרנ"ט)
מיעוט השפע וריבוי השפע
הסיבה העיקרית למחלוקת ולפירוד הלבבות היא רוח רעה של מחלוקת שנכנסת בלב האדם. לפעמים הסיבה לרוח הרעה הזו היא מיעוט השפע, מתוך המצוקה, ומפני קטנות הדעת יבלבלו זה את זה ואיש את בשר זרועו יאכלו. ולפעמים הסיבה היא ריבוי השפע, שהאדם נהיה שמן מרוב טוב, ובועט מפני גסות רוחו.
(מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:33
זריחה: 6:32
