שאלה: האם חובה לקבל את קדושת השבת עוד לפני כניסתה?
תשובה: על-פי הרבה פוסקים, מצוות עשה היא "להוסיף מחול על הקודש" זמן כלשהו, בין בשבת ובין ביום-טוב, בכניסת היום וביציאתו. נהוג בדורותינו הלכה למעשה לפסוק כדעת הגאונים, שמשקיעת השמש ואילך הוא ספק לילה. על-כן, הזמן שבו אפשר "להוסיף מחול על הקודש" הוא מ'פלג המנחה' (בימים האלה: 18:20) ועד השקיעה. לפני 'פלג המנחה' עדיין אי-אפשר לקבל שבת.
לדעת שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, צריכה להיות 'קבלה', ולא דיי בהימנעות ממלאכה בלבד. לדעת ה'משנה ברורה', המצווה היא לקבל בדיבור את קדושת השבת, אולם גם אם האדם גמר בליבו בלבד, זו קבלה, ועליו לפרוש מעשיית מלאכה. בזמן הזה, הנקרא 'תוספת שבת', עדיין מותר לעשות את המלאכות שהתירו חז"ל ב'בין השמשות'.
נוסף על כך חידש אדמו"ר הזקן, שאם התפלל אדם ערבית של שבת מבעוד יום, כבר חל עליו "עיצומו של יום" השבת (ולא רק "תוספת שבת"), מאמירת 'ברכו', ואסור לעשות כל מלאכה, ממש כבשבת עצמה.
הנשים, למנהג האשכנזים, חב"ד, וכמה מקהילות הספרדים, מקבלות עליהן את השבת עם הדלקת הנרות.
מקורות: שו"ע סי' רסא ס"ב, ונו"כ. משנ"ב ס"ק כא. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' רסא, ובקו"א ס"ק ג, וסי' תרח ס"א. 'קיצור הלכות' סי' רסא סי"ב ואילך ובהערות. שמירת שבת כהלכתה ח"ב פמ"ו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
