חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:44 זריחה: 5:51 י"ט בתמוז התשע"ט, 22/7/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אין פחד, יש אמונה
חיים יהודיים

נוקד: "נשכבתי על הקרקע וצעקתי לה'"

השבת, שבה אנו קוראים בתורה על קניית מערת-המכפלה על-ידי אברהם אבינו, גודשים את חברון המונים, משפחות ויחידים, שמגיעים מכל רחבי הארץ. הם באים לשם כדי להתרפק על קברי אבותינו, וכדי להפגין את הקשר העמוק שלנו לארצנו הקדושה ולשורשי האומה.

אך יש מי שבאים בימי חג ומועד, ויש מי שמשמשים שליחים נאמנים של כולנו, ונאחזים במקום שלוש-מאות שישים וחמישה ימים בשנה, על-אף הקשיים הרבים. ובאמת, סיור קצר ביישוב היהודי בחברון מגלה מיד מאפיינים משותפים לכל התושבים - מודעות עמוקה לשורשינו בחברון ונכונות מופלאה להקרבה אישית.

כיתת הכוננות

בבית-הדסה אנו פוגשים את ר' אייל נוקד (33), נשוי לעינת ואב לשישה ילדים. בבחרותו למד בישיבת קבר-יוסף בשכם. לאחר החתונה התגוררו בני-הזוג משך-זמן ביצהר ומשם עברו לחברון. לאישה היה זה בבחינת חזרה לשורשים. הוריה, אילן ויונה תור, נמנים עם ראשוני המתיישבים במקום - מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הם התחתנו בתוך בניין הממשל הצבאי ושם גם נולדו להם כמה מתשעת ילדיהם. בשנת תשל"ב חברו למקימי קריית-ארבע. עינת הייתה הילדה הראשונה שנולדה ביישוב החדש.

אייל משמש רכז הבנייה בחברון. לזכותו נזקף, בין השאר, אכלוסה של שורת חנויות בשוק הצמוד לשכונת אברהם-אבינו, בשמונה משפחות יהודיות. הוא גם חבר בכיתת הכוננות של חברון וגם פרמדיק. בתור שכזה, אייל הוא מהראשונים להגיע לכל אירוע טרור באזור.

שלושה צרורות - ונס

כשאנו שואלים אותו על חלקו באירועי 'סמטת המתפללים' (המכונה בפי יהודי חברון 'סמטת הגיבורים'), בדיוק לפני שנה, הוא מחייך בחמיצות. כן, הוא היה שם, הספיק לעשות איגוף באותו ג'יפ עם המח"ט דרור ויינברג הי"ד, ואף לשוחח עם הקב"ט יצחק בואניש הי"ד. אך "מאז עברו כבר הרבה לילות-שבת", הוא אומר, ומונה את הפיגועים הרצחניים שאירעו במרוצת השנה החולפת בכרמי-צור, בנגוהות, בישיבה בעתניאל ובקריית-ארבע. בכולם היה מהראשונים להגיע למקום.

לפני כשלושה שבועות התקבלה בקשר הודעה על ירי בתל-רומיידה. המידע הראשוני היה חסר, ועל-כן כשהגיע אייל לצומת הסמוך לתל-רומיידה מצא עצמו בטבורה של זירת הירי. "שמעתי יריות של קלשניקוב בערך חמישה מטרים מאחוריי. נשכבתי על הקרקע וצעקתי ממש בקול גדול - 'ה'! עזור לי!'. במטח הירי השלישי של המחבל הרגשתי מכה בכתף השמאלית. הוספתי לשכב עד שמפקד כיתת הכוננות של חברון זיהה את המחבל ושיתק אותו".

היישוב יפרח

על-אף הפציעה משוכנע אייל, וכמותו שאר תושבי תל-רומיידה, שאירעו להם לא-מעט ניסים באירוע הזה. "כדורים התעופפו בתוך הבתים ולא פגעו באיש. גם אני-עצמי ספגתי כדור שחלף צמוד-צמוד לראשי, פרם את הכיפה ושרט לי את הגולגולת". במוצאי השבת האחרונה ערכו תושבי השכונה סעודת הודיה.

לסיום אנו מבקשים לשמוע מאייל "מילה אופטימית". "מילה אופטימית?!", תמה אייל ופורץ בצחוק גדול. "מה זאת אומרת? יש בעל-בית לעולם ותודה לה' על כל יום שאנחנו חיים ונושמים!". לאייל אין שום ספק כי היישוב היהודי יתגבר על כל הקמים עליו וכי נכונו לו עוד שנים רבות של פריחה ושגשוג.

 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)