חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 כ"ה בתשרי התש"פ, 24/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שילוב היחיד והציבור
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1119 - כל המדורים ברצף
הגיור של רות – הגיור האמיתי
יש חדש
שילוב היחיד והציבור
ענווה
ההכנעה חושפת
ליל המאסר
כולנו נביאים
למה שתי עיניים
לצייר את החיים האמיתיים
קבלת שבת

הקרבנות מתחלקים לשני סוגים כלליים – קרבנות ציבור וקרבנות יחיד. יש קרבנות שבאים מכספי הציבור ומוקרבים בשם כל הציבור, כמו קרבן תמיד וקרבנות המוספים בשבתות ובמועדים; ויש קרבנות שבאים מכספו של היחיד ומוקרבים מטעמו, כמו קרבנות שלמים, חטאת וכדומה.

אחד ההבדלים בין שני סוגי הקרבנות הוא בעניין הקרבתם בשבת. קרבנות ציבור מוקרבים בשבת – אלה קרבנות תמיד ומוסף, שהיו מוקרבים על המזבח בשבתות; ואילו קרבנות יחיד אי-אפשר להקריב בשבת אלא ביום חול.

קרבנות ציבור

בעניין קרבן הפסח מספרת הגמרא, ש"פעם אחת חל י"ד (בניסן) להיות בשבת. שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו". אמר הילל: "וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלוא הרבה יותר ממאתיים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת". בדבריו על "מאתיים פסחים" התכוון לקרבנות הציבור, תמיד ומוסף, המוקרבים מדי שבת.

מחלוקת דומה מצאנו גם בין ר' יאשיה לר' יונתן, בעניין קרבן הפסח שהקריבו בני-ישראל במדבר, כמסופר בפרשתנו: "ויעשו בני-ישראל את הפסח במועדו". באותה שנה חל י"ד בניסן בשבת. ר' יאשיה לומד מהמילה "במועדו", שקרבן הפסח הוקרב בי"ד בניסן, היינו ביום השבת, ואילו ר' יונתן סבור שהמילה "במועדו" עדיין אינה הוכחה חד-משמעית שאכן הקרבן הוקרב בשבת.

ייחודו של הפסח

המחלוקת בעניין קרבן הפסח נובעת מכך, שיש בו מרכיבים של קרבן ציבור וקרבן יחיד בעת ובעונה אחת. מצד אחד הוא קרבן יחיד – כל חבורה צריכה להביא קרבן משלה; הוא בא מכספם של בני החבורה ולא מכספי הציבור; והוא נאכל על-ידי הבעלים. מצד שני, הוא מוקרב על-ידי קבוצה ולא על-ידי יחיד, ושחיטת הפסח נעשית בשלוש כיתות, שלושה קהלים, דבר הדומה לקרבן ציבור.

תכונה זו קיימת בקרבן הפסח משום שחג-הפסח הוא זמן ה'לידה' של עם-ישראל, ולכן משתקפות בקרבן הפסח שתי התכונות שיש בעם-ישראל: מצד אחד, כל בני-ישראל מתאחדים למציאות אחת של ציבור; ומצד שני, כל יהודי הוא 'עולם מלא'.

סיבות לאהבת-ישראל

שני המרכיבים האלה קיימים גם במצוות אהבת-ישראל. יש לאהוב יהודי בגלל שני המרכיבים הללו שבעם-ישראל: מצד אחד, יש לכל יהודי מעלות ייחודיות שאין ליהודי אחר, ומצד המעלות הפרטיות האלה יש לאהבו. מצד שני, כל יהודי הוא חלק מהשלמות של עם-ישראל, והוא חיוני לשלמותו של הכלל, וגם זו סיבה לאהבו.

וכשם שבאהבת-ישראל קיימים שני המרכיבים הללו, גם באהבתו של הקב"ה לעם-ישראל קיימים שניהם. כך יהיה גם בגאולה: כל בני-ישראל ייגאלו כיחידים – "ואתם תלוקטו לאחד אחד", ובה-בשעה ייגאלו כציבור – "קהל גדול ישובו הנה", בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

(לקוטי שיחות כרך חי, עמ' 104)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)