חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חייבים לשמור את הגבולות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1117 - כל המדורים ברצף
אנחנו כאן בזכות ה'הוזים'
ספרים
חייבים לשמור את הגבולות
לימוד תורה
כמה שווה האמת
ידע מה ניבא
עתידה ירושלים
לשתוק בדיבור
שומר קבר שמואל הנביא
תפילת מנחה בזמנה

בפרשתנו הקב"ה מצווה את משה לקרב את כל שבט לוי ולמנותו לעבוד את עבודת המשכן. הקב"ה אף מדגיש שהלוויים מוקדשים מעתה לעבודת ה' במקום הבכורים. אולם בעיצומו של הפירוט בעניין עבודת הלוויים פתאום מופיע פסוק העוסק בכוהנים: "ואת אהרן ואת בניו תפקוד ושמרו את כהונתם, והזר הקרב יומת".

מדוע נכתב הפסוק הזה בתוך עניין העוסק בעבודת הלוויים; לכאורה היה ראוי לציווי הזה להופיע קודם לכן, בצמידות לציוויים העוסקים בכוהנים?!

בשליחות העם

ההסבר טמון בהגדרה שהתורה מגדירה את עבודת הלוויים – "ושמרו... את משמרת בני-ישראל". הלוויים ממלאים למעשה את תפקידם של בני-ישראל. כל בני-ישראל חייבים לסייע בנשיאת המשכן ובהקמתו, אלא שהלוויים באים במקומם ובשליחותם.

על-פי זה היה מקום לומר שגם עבודות מסויימות במשכן, שהיו בעבר נחלת כל בני-ישראל, מוטלות עכשיו על הלוויים. לכן כשהתורה מדברת על עבודת הלוויים היא מזהירה את הכוהנים לשמור שרק הם יעסקו בעבודות הללו, "והזר הקרב יומת".

עבודות העבר

אילו עבודות היו בעבר נחלת כל ישראל? הדבר היה בהיותם במצרים, כאשר נצטוו להקריב את קרבן הפסח. התורה ציוותה: "ולקחו מן הדם, ונתנו על שתי המזוזות... ואכלו את הבשר... צלי אש... על כרעיו ועל קרבו". יש כאן שלוש עבודות: קבלת הדם ("ולקחו מן הדם"), זריקת הדם ("ונתנו על המזוזות"), וכעין עבודת ההקטרה ("צלי אש").

היה מקום לחשוב שכשם שביציאת מצרים עסקו כל בני-ישראל בקרבן הפסח, הרי כשבאו הלוויים במקום בני-ישראל והם פועלים בשליחותם, יוּתר גם להם לעסוק במלאכות האלה. לכן מזהירה התורה את הכוהנים: "ושמרו את כהונתם", וכפי שרש"י מפרש – "קבלת דמים וזריקה והקטרה, ועבודות המסורות לכוהנים".

ההבדלה בין ישראל לעמים

בכך מלמדת אותנו התורה את נחיצות הגבולות שנקבעו על-ידי הקב"ה. אפילו בתוך עם-ישראל עצמו נקבע שיש תחום שבו הכוהנים בלבד יכולים לפעול, עד ש"הזר הקרב יומת". אפילו בדברים שבני-ישראל יש להם שייכות אליהם, בכל-זאת הזהירה התורה שאסור להם לעשות את המלאכות הללו, שכן על-ידי זה לא ישיגו תוספת קדושה אלא להפך, יאבדו את מציאותם.

ואם כך בעם-ישראל עצמו, על-אחת-כמה-וכמה יש לשמור על המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים. יש מבקשים להכניס 'זר' אמיתי, לא-יהודי, לתוך עם-ישראל, שלא כהלכה, ועל-ידי זה כביכול לעשות טובה לאותו גוי. יש לזכור שלאמיתו של דבר גורמים לו נזק גדול, כי הוא גורם תקלה לכול ומאבד את מציאותו. דווקא כששומרים את הגבולות שקבע הקב"ה, משיגים את השלום האמיתי ומביאים טוב לעולם, ובכלל זה לכל באי-העולם.

(לקוטי שיחות כרך חי, עמ' 3)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)