חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:12 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

איך מעוררים רגשות תודה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1114 - כל המדורים ברצף
כגודל החסד, גודל ההחמצה
יש חדש
איך מעוררים רגשות תודה
קיום המצוות
מוצא שפתיך תשמור
בזכות האמת
שלב העבודה העצמית
שליטה עצמית
"ככה מתחילים את הדרך חזרה"
תעניות בה''ב

בפרשתנו כתוב האיסור לאכול 'חדש'. התורה מצווה: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו... עד הביאכם את קרבן אלוקיכם... בכל מושבותיכם". יש כאן איסור לאכול מהיבול החדש שצמח השנה, קודם שמקריבים את קרבן העומר בחג הראשון של פסח.

האם האיסור חל רק על התבואה שצמחה בארץ-ישראל, או שהוא חל גם על תבואת חוץ-לארץ? בציווי נאמר "בכל מושבותיכם", ופירוש הדבר בפשטות הוא, שהציווי חל על יהודי בכל מקום מושבו, גם בחוץ-לארץ. אולם בגמרא יש דעה אחרת, הקובעת כי האיסור חל רק על תבואת הארץ.

שתי דעות

ואכן, רש"י מצטט את המילים "בכל מושבותיכם" ומביא את שתי הדעות: "נחלקו בו חכמי ישראל. יש שלמדו מכאן שה'חדש' נוהג בחוצה לארץ. ויש אומרים, לא בא אלא ללמד שלא נצטוו על ה'חדש' אלא לאחר ירושה וישיבה, משכבשו וחלקו" (כלומר, הפסוק "בכל מושבותיכם" בא ללמד שהציווי חל רק לאחר ההתיישבות בארץ, אחרי כיבוש הארץ וחלוקתה לשבטי ישראל).

מעניין הניסוח של רש"י "חכמי ישראל", ולא "רבותינו" וכדומה. כי בעומק העניין נובעת המחלוקת משתי שיטות ביכולת להבין ולהעריך את תחושותיו של יהודי, דבר שמצריך חכמה.

קרבן מעורר רגש

כל קרבן צריך לעורר בליבו של יהודי את התחושה הנפשית המתאימה למהותו של הקרבן. לדוגמה, קרבנות חטאת ואשם צריכים לעורר תחושות  של חרטה ותשובה; קרבן תודה – תחושת הודיה לה' וכדומה. לכן נדרש היהודי בעת ההקרבה "לכוון את ליבו לשמים".

גם קרבן העומר נועד לעורר ביהודי את ההכרה והתחושה שהראשית של השפע שהוא מקבל חייבת להינתן לקב"ה, ורק לאחר מכן מותר לו ליהנות ממנו. אך קרבן העומר מובא אך ורק מקציר ארץ-ישראל. נשאלת השאלה, כיצד מגיעים גם יהודי חוץ-לארץ לתחושה הזאת, בשעה שאין מביאים את העומק מיבול ארצותיהם.

השפלות מעוררת תשוקה

על כך "נחלקו חכמי ישראל": שיטה אחת גורסת, שגם יהודי חוץ-לארץ יכולים לחוש את התחושה הזאת, מכיוון שאסור להם לאכול מהתבואה החדשה עד הקרבת העומר בארץ-ישראל. כך גם הם נעשים שותפים להרגשה שהראשית שייכת לקב"ה.

לעומת זה, השיטה השנייה קובעת שהדרך לעורר אצל יהודי חוץ-לארץ את התחושה הזאת היא דווקא על-ידי הדגשת נחיתותם. כשהם יודעים שאיסור 'חדש' אינו חל עליהם, וכמו-כן אי-אפשר להביא את קרבן העומר מיבולם – הדבר מעורר בליבם הכרה על שפל מצבם, ומזה מתעוררב בליבם תשוקה עזה להתחבר ביתר שאת לתחושות שהקרבת העומר מעוררת אצל יהודי ארץ-ישראל.

(לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 248)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)