שאלה: כשיש לאדם ספק אם היום יום שני או שלישי לעומר, למשל – האם הוא יכול לספור מספק את שני הימים?
תשובה: הגדרת פעולת הספירה אמורה להיות – קביעה ודאית של המספר (ומי שספר בשפה שאינו מבין, לא יצא, לדעת הרבה פוסקים). על-כן נטען בפוסקים שספירה שאינה ברורה אינה נחשבת 'ספירה' כלל.
לעומת זה, בעל 'המאור' הִקְשה, מפני מה אין סופרים שתי ספירות בכל יום, כמו שעושים שני ימים-טובים מספק? והשיב, שאם באנו לספור כך, תסתיים הספירה השנייה בחג-השבועות עצמו, ויבואו לזלזל בחג שהוא מן התורה. העובדה שלא תירץ שספירה מספק אינה ספירה, מוכיחה שאינו סובר כך.
כמו-כן תמהו על כך הרבי מליובאוויטש ואחרים, מהזמן שהיו בית-דין מקדשים את החודש על-פי ראיית הירח. אם נאמר שאי-אפשר לספור שתי ספירות מספק, הרי בכל מקום שלא הגיעו אליו שלוחי-בית-דין (ולכן נהגו שם תמיד יום-טוב שני) לא קיימו את מצוות ספירת העומר כראוי מעולם, וברור שלא בירכו על הספירה, שהרי ביום ט"ז ניסן עדיין חגגו יום-טוב שני, מפני הספק, ולא יכלו לברך, ואם-כן חסר בדין "תמימות" של כל ימי הספירה! (ואיך לא נזכר דבר תמוה כל-כך בתלמוד?!).
הפסיקה, לדעת ה'יביע אומר' וה'מנחת יצחק', היא: יספור את שתי הספירות ללא ברכה. כאשר יתברר לו שאחת מהן נכונה, יוכל להמשיך לספור את שאר הימים בברכה.
גם הרבי פסק כך הלכה-למעשה (ולא כפי שכתבתי אשתקד בגיליון 1059), ואף דרש לעשות הפסק (ולעסוק בעניין אחר) בין הספירות, כדי שלא ייראה כשקר.
מקורות: בעל המאור והר"ן סוף פסחים. שו"ת: דבר אברהם ח"א סי' לד, יביע אומר ח"ח או"ח סי' מה, מנחת יצחק ח"ח סי' מח, ס' נטעי גבריאל הל' פסח ח"ג פל"ה ס"כ, פסקי תשובות סי' תפט ס"ק יז, וש"נ. שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב עמ' קמב, קנא, קס. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
