בדרך-כלל טוב שדברים מתפתחים בהדרגה, צעד אחר צעד. ועם זה, לפעמים הדרך לחולל שינוי היא דווקא על-ידי קפיצה ודילוג על שלבים
שינויים בחיים מתחוללים בדרך-כלל בהדרגה, בתהליך איטי, נדבך אחר נדבך. בני-אדם אינם משתנים בבת-אחת, במהפכים קיצוניים. לוקח זמן לדברים להבשיל, לחדור לתודעה, עד שנוצר שינוי ומפנה. תהליך כזה גם יציב יותר ועמיד לאורך ימים.
ועם זה, לפעמים מתחוללים מהפכים דרמטיים, חדים ומהירים. בן-אדם מחליט פתאום לחולל שינוי בחייו, ובתוך זמן קצר אנחנו רואים לפנינו אדם חדש. לא היה כאן תהליך מדורג, אלא קפיצה בבת-אחת לנקודה גבוהה יותר. האיש הזה דילג על שורה של שלבים מייגעים והגיע בזינוק אחד למקום החדש. גם זו דרך התקדמות שיש לה מקום בנסיבות המתאימות.
סיכון מחושב
חג-הפסח מסמל את הכוח הזה – לקפוץ ולדלג על שלבים ותהליכים. הדבר רמוז גם בשמו של החג – פסח מלשון פסיחה ודילוג. הקב"ה נמשל בחג-הפסח לצבי ה"מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות", וכך באה גם הגאולה ממצרים – רגע קודם לכן היו בני-ישראל עבדים במצרים, וברגע שאחריו יצאו לחירות ונעשו בני-חורין; רגע לפני-כן היו שקועים במ"ט שערי טומאה, וברגע הבא כבר היו שרויים במסע לעבר הר-סיני.
גם בחיים הרוחניים אנו נדרשים לעיתים לחולל קפיצות. אמנם אין זה סדר-הדברים הרגיל והשגרתי. בדרך-כלל טוב שדברים מתפתחים בהדרגה, צעד אחר צעד. ועם זה, לפעמים הדרך לחולל שינוי היא דווקא על-ידי קפיצה ודילוג על שלבים. יש מצבים וזמנים שיהודי נדרש לקפוץ בבת-אחת למים ולא לחכות לתהליכי הבשלה איטיים.
היתרון בתהליך ההדרגתי, שהוא מבוסס ומעמיק יותר. האדם אינו עולה למדרגה אחת, קודם שהוא עומד איתן על המדרגה הקודמת. רק אחרי שייצב על עצמו במדרגה התחתונה יותר, הוא מעז להניח רגל על המדרגה הבאה. כך הוא עולה שלב אחר שלב. ומצד שני, התהליך האיטי הזה כובל אותו למדרגה התחתונה, ולא תמיד הוא מוצא את הכוחות לעלות למעלה. זה בדיוק המקום שבו צריכה לבוא הקפיצה, שמעבירה אותו בבת-אחת לעולם עליון יותר.
בקפיצות יש גם סיכון. אפשר ליפול ולמעוד, ואפילו לשבור יד או רגל. לכן צריך לוודא היטב שיש לנו היכולת לקפוץ ושנדע לנחות ביציבות בנקודה הבאה. אבל זה סיכון מחושב שבמצבים מסויימים ראוי ליטול אותו.
חג-הפסח נותן לנו כוח לעשות את הקפיצה הזאת בהצלחה. כשם שהקב"ה שלף את בני-ישראל בבת-אחת מטומאת מצרים, כך הוא מסייע לכל אחד ואחת מאיתנו לדלג קדימה ולקפוץ למדרגה עליונה יותר, שעד כה לא חשבנו שיש לנו היכולת להגיע אליה.
לצאת לחירות
גם בחיי האומה הננו נדרשים לחולל את המפנה הדרמטי הזה. כבר שנים אנחנו מדשדשים בבוץ, ובינתיים שוקעים בו יותר ויותר. רוח ההתרפסות לפני אומות-העולם חדרה עמוק כל-כך ללבבות, שרבים כבר אינם יכולים להעלות על הדעת התנהגות נורמלית של עם, שיודע לעמוד על שלו, להיאחז בנחלתו ולהדוף לחצים המאיימים על שלומו ועל ביטחונו.
חג-הפסח הוא הזמן לצאת לחירות גם במובן הזה. לזכור שאמנם "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו", אבל יש לנו רועה נאמן – "והקב"ה מצילנו מידם". להפנים שארץ-ישראל היא "נחלת עולם לעם עולם" ולא נועדה לשמש קלף במשא-ומתן, כדי למוסרה חלילה לאויבינו. לקלוט שחירות פירושה דחייה מוחלטת של לחצי האומות וניסיונות להכתיב לנו את המדיניות בנושאים החיוניים לגורלנו.
המפנה הזה יבוא כאשר יבוא 'דילוג' גם בהיבט הרוחני-ערכי. כאשר נקלוט מה המשמעות של היותנו יהודים, "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". או-אז נגיע ל'יציאה ממצרים', שהיא תהיה ההכנה לחירות האמיתית, שאליה נגיע בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלמה.
חג כשר ושמח! | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
