העיקר הפנימיות
"וכל כלי חרש אשר ייפול מהם אל תוכו, כל אשר בתוכו יטמא ואותו תשבורו" (ויקרא יא,לג). לחיצוניות אין ערך גדול וחשיבות מיוחדת, העיקר הוא ה'תוך' – הפנימיות.
(האריז"ל)
יש צורך בעבודה
'פנימי' הוא מי שיודע ומכיר שיש צורך ב"תכבד העבודה על האנשים" (שמות ה,ט). בעיניו, בקשת ברכה להצלחה בעבודה הרוחנית היא בבחינת "ואל ישעו בדברי שקר".
(הצמח-צדק)
יגיעה עצמית
'פנימי' מתייגע עם עצמו, שיהיה אכפת לו וירצה לקיים מצווה בהידור דהידור, מתוך חיוּת פנימית.
(לקוטי דיבורים)
פונים, אבל בחיצוניות
בזמן הבית היה יהודי נמשך בטבעו לעבודת ה', ודרכי העולם היו אצלו בבחינת הכרח, אך בזמן הגלות נמשך האדם בטבעו אחר צורכי הגוף, ועבודת הבורא היא מתוך עמל ויגיעה. זהו שאמר הכתוב (ירמיה ב,כז) "כי פנו אליי עורף ולא פנים": אפילו מה ש"פנו אליי", הוא בבחינת 'עורף', חיצוניות, "ולא פנים", לא בפנימיות.
(לקוטי תורה)
אש פנימית ואש חיצונית
כשנופחים מעט על גפרור דולק, מיד הוא כבה, אך שלהבת הקשורה בגחלת, ככל שנופחים בה היא גדלה. טעם הדבר, שזו אש חיצונית וזו אש פנימית. והנמשל מובן.
(אוצר פתגמי חב"ד)
סגנון שאבד
בימי קדם היו חסידים אומרים: פלוני הוא 'פנימי'; פלוני הוא לעת עתה 'חיצון', ועוד יהיה 'פנימי'. כיום לא מדברים כך. חסר חוש והרגשה בענייני עבודה.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)
נדרש זמן
'פנימי' זקוק לזמן. אין הוא יכול למהר. הוא לומד, חושב על מה שלמד, קולטו בפנימיות ומתחמם ומתפעל ממנו. לכל זה נדרש זמן. לעומתו, ה'חיצון' לומד עניין וכבר נדמה לו שהוא יודע אותו. הוא חושב באמת החיצונית שלו שהוא כבר חם, וגם החמימות הזו היא חיצונית.
(לקוטי דיבורים)
כיוון ההשפעה
הרבי הריי"צ מליובאוויטש אמר: 'חיצון' משפיע על אחרים, 'פנימי' משפיע על עצמו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:43
זריחה: 5:35
