יחס ראב"ע לפיוטים
בחוברת התקשרות תש"י (ויקהל שנה זו) כתב הרב לאופר יפה על ראב"ע.
ויש להעיר לנאמר שם עמ' 10 בעניין יחס ראב"ע לפיוטים. אכן, בפירושו על קוהלת (ה,א) האריך בביקורת על הפייטנים הקדמונים, כגון ר' אלעזר הקליר (ביוונית: החזן1), ששיבשו הלשון והשתמשו בתכנים מהמדרש שאינם ראויים בתפילה. ואולם ראב"ע עצמו חיבר מאות פיוטים שנכנסו לתפילות, וכגון סדר עבודת יום הכיפורים שלו הנהוג אצל יהודי תימן עד היום.
את פיוטיו ההדיר פרופ' ישראל לוין בשני כרכים.
ד"ר צבי מלאכי, מכון הברמן למחקרי ספרות
_____________________
1) ראה ערוך ערך קלר (השלישי) וערוך השלם שם.
מחזות מרחוק אצל הבעש"ט
ב'התקשרות' גיליון תש"ח עמ' 18 במדור 'אוצרות דור ודור' הובא משיחת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ב[י"ט כסלו] תרפ"ג "שזו המעשה הוא אחת מהג' פעמים שהראה הבעל שם טוב לתלמידיו שראו בעיניהם מה שנעשה בריחוק מקום כעין שמצינו באלישע כו'".
משום-מה, גם בשיחה האמורה, במקום שצויין שם, בהוצאת קה"ת משנת תשנ"ב (ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ג עמ' 40) לא נסמן על כך מאומה, וחבל.
כדאי לציין:
א) במה שמזכיר על זה את הנביא אלישע, צריך עיון למה הכוונה, כי איני מוצא לעת-עתה שכתוב שהנביא הראה לאנשים דבר באופן כזה.
במקום אחד (מלכים-ב ו,ט-י) כתוב שהנביא הזהיר את מלך ישראל ממארבים של ארם, וארם חיפשו מי מספר זאת למלך; ובמקום אחר (שם יג,טו) "חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם" ציווה הנביא למלך לירות חיצים מן החלון וזה יביא ניצחון על ארם, אך לא כתוב שהמלך שירה – גם ראה משהו.
ב) זה שהבעש"ט הראה לתלמידיו מחזות מרחוק, לעת-עתה ידוע לי על פעמיים – "שור שיושב ואוכל עם בגדי שבת" (ספר השיחות תש"ב עמ' 7. הוספות לכתר-שם-טוב, מהדורת תשס"ד סי' שעה וש"נ), ו"בעל-הבית שקורע את חבירו כדג" (היום יום כ"ט תשרי, מאגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ו עמ' קיב). האם אלו היו הפעמים היחידות, מלבד השלישית המסופרת כאן?
הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר
בעניין פיטורי נפטר
במה שכתבתם ב'התקשרות' גיליון תש"י, פרשת ויקהל, אודות "פיטורי נפטר מכל החברות", שהנהגה זו מובאת גם בספר 'דרכי חסד' אך שם אינו מכריע בדבר, וסיים הרב גינזבורג: "כמדומני שבפועל אין נוהגין בזה בין אנ"ש".
אמנם זכורני שכאשר למדתי בכולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר והייתי חבר אז ב'חברא קדישא' דקראון הייטס, שמעתי הוראה בזה שלפני סתימת הגולל צריך לומר לנפטר: "הינך נפרד מכל החברות שהיית מקושר בהן", וכן נהגנו בכמה וכמה הלוויות.
ואיני זוכר אם שמעתי הוראה זו מהרה"ח ר' חיים-שלום-דובער שי' ליפסקר, או מהרה"ח ר' שלו' ישראל שי' חודקוב.
ויהי רצון שיתקיים "בילע המוות לנצח וגו'" בקרוב ממש.
הרב מתתיהו בראנדוויין, פוסטוויל, איובה (ארה"ב)
'מגדיל' במוצאי-שבת-קודש
בקשר לבירור בנושא1 - על-פי הזכור לי, בשנת תשל"ח, לאחר אירוע-הלב, היה הרבי מתוועד במוצאי שבת קודש ונוטל ידיו לסעודת מלווה-מלכה, וזכורני ששמעתי בשידור שאמר בברכת המזון 'מגדיל'2.
הרב דוד מאיר דרוקמן, רב העיר קריית-מוצקין
__________________
1) 'התקשרות', גיליון תש"י עמ' 15.
2) הרה"ח ר' מיכאל אהרן שי' זליגזאן נותן תאריכים מרשימותיו: מוצש"ק צו אור לי"ז אדר-שני, מוצש"ק שמיני אור לכ"ד אדר-שני (אבל במוצש"ק קדושים אור לאדר"ח אייר אמר, כמובן, 'מגדול').
תפילין על ספר
בגליון תש"ט ע' 15 הוזכר שהרבי הוריד תפלין מעל גבי ספר, ובהערה 22 מובא שלכאורה קדושת תפילין חמורה מספר (ובפרט ספר נדפס), עד כאן דבריו. והנה כדברי ההערה כן דעת הריטב"א והט"ז והש"ך והחיד"א וה"שלמי ציבור". אבל כהנהגת הרבי כתב ה"מנחת כהן" וכן דייק הסמ"ע (בחושן משפט סימן פ"ז) מדברי הרמ"א (ורבינו ירוחם) וכן דעת הרב המקובל מהר"מ פאפירש ב"אור צדיקים" ומהר"ש פרולינטין ב"בית הרואה".
אך אין ראיה שדעת הרבי דווקא כדעתם, כי ייתכן שמחמיר כשתי הדעות [מקורות הדעות נסמנו ב"כף החיים" (סופר) או"ח סימן כ"ה ס"ק ק"א].
מזוזה בפתח גבוה
בגיליון תשי"א וקודמיו דנו בהוראות סותרות בעניין מזוזה בפתח גבוה (אם להניחה בשליש העליון למעלה, כהוראת אדמו"ר הרש"ב, או כנגד הכתף, כהוראת הרבי).
הנה המובא ברמ"א ובש"ך שאומרים שהאחרון היה חוזר בו, זה לא בתור ודאי, אלא שאין הכרח לפסוק כאחרון, אף להדעות דהלכתא כבתראי גם בפוסקים. וברור שספק זה לא מוציא מדי ה"ודאי" הוראה להרוצים ללכת לאור דברי הרבי. ועל דרך דברי הרבי (ספר השיחות תשמ"ז ע' 310) בקשר להב"י שמכריעים כמותו אף אם מתגלה אחרת בנוסחאות אחרות בכתבי יד הרמב"ם. ומובא על דרך זה במקורות רבים ב"ברית יעקב" (סופר) סימן מ"א ובנסמן שם.
השקעות כהלכה
בגיליון תש"ה ונוספים דנו בעניין נתינת רווח בעסקים למחללי שבת. יצויין שכל הנדון הוא רק על הפרסום בריש גלי על החרמת קנייה ממחללי שבת, אבל גם בלא זה ישנו דין ומצווה "קנה מיד עמיתך" להקפיד שהרווח יהיה דווקא לשומרי מצוות (ואף להעדיף שומר יותר משומר פחות), כמובא ב"מנחת יצחק" (ח"ג סי' קכט). אלא שאי-אפשר להורות בזה בגלוי מחשש איבה, שהרי אף לעניין גויים, כתב הרב יוסף חיים זוננפלד ב"שלמת חיים", שמשתדלים לא לקנות מהם, אך לא בצורה מאורגנת המעוררת איבה כו'.
(ולפי זה במקום האפשר, כשאין חשש הלכתי כמו בשביעית, ההשתדלות הפומבית הרצויה היא להימנע מקנייה מהאויבים ועוזריהם, ולא על התארגנות למניעה קנייה מגויים בכלל).
הרב משה שמעון חביב, כולל אברכים רחובות | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:23
