שאלה: בשנים האחרונה התפתחה 'אופנה' לוותר על נטל ההכנות לפסח, למכור את הבית ב'מכירת חמץ', ולצאת לחגוג את הסדר והחג במלון 'כשר למהדרין'. מה דעת ההלכה בנדון?
תשובה: העבודה הקשה של ניקיון הבית והבישולים לפסח, ובעקבותיה עריכת ליל הסדר, שבו כל אדם 'מלך' בביתו, עם אורחיו, מבטאת את ההערכה לחג הזה ולכל מה שהוא מסמל, והעשייה הזאת מקנה את הערכים האלה גם לילדים.
בדורנו יש נטייה ל'תעשייתייות'. השאלה היא עד כמה ראוי להחיל 'תעשייתיות' זו על ערכים.
בית-מלון יכול להיות פתרון טוב למי שמתקרב ליהדות ואין לו ידע וניסיון בהכנת הפסח. כך גם לאנשים בודדים, שקשה להם להכין הכול לעצמם בחג עתיר-עבודה כפסח. אך למשפחות שומרות תורה ומצוות, שיש להן ידע, ניסיון ומסורת, והמלון בא רק להקל מן הנטל ולעשות את החג קל יותר – ספק גדול אם אין כאן מצב של "יצא שכרו בהפסדו":
א) לא כל הידורי הכשרות אפשריים במלון. ב) לא תמיד המלון ועובדיו מודעים ומשתפים פעולה בכל ענייני הכשרות, ובפרט בבעיות הפסח. ג) לא תמיד האווירה מתאימה, שהרי יש עובדים שאינם שומרי-מצוות, ואף עובדים זרים, ולפעמים גם אורחים שהתנהגותם שונה לחלוטין. ד) ההורים והילדים מפסידים פרק חינוכי חשוב מאוד, שתפקידו להשפיע על כל השנה ועל כל השנים.
הדברים נכונים שבעתיים למי שמרבים במיוחד בהידורים בימי הפסח, ובין השאר אין אוכלים ושותים אלא בבית (!); נזהרים ביותר ממצה 'שרויה'; נמנעים כליל מתבלינים וממשקאות חריפים; מקלפים כל פרי וירק לפני האכילה; נמנעים ממאכלים רבים; מתרחקים ככל האפשר ממוצרי תעשייה (גם בהכשרים מעולים), וגם הילדים שותפים בכל ההידורים.
מקורות: ראה טעמי המנהגים עמ' רלז-ט. 'מנהג ישראל תורה' סי' תמז ס"ק א-ה. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 42. 'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-אייר, עמ' מב-סז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:59
זריחה: 6:33
