חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ג בסיון התשע"ט, 26/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסכת בבא בתרא
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 707 - כל המדורים ברצף
בשנת העיבור ניתן הכוח לתקן את העבר
בניין שמלכתחילה לא שייך אחריו חורבן
מסכת בבא בתרא
פרשת תרומה
"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
דריכת החתן / הוראה לרבים / ציבור במקום הש"ץ
הלכות ומנהגי חב"ד

"מסכת שיש עליה ריבוי ספרים ופירושים בראשונים ובאחרונים" * מדוע הוציאו את רבי ירמיה מבית-המדרש? * "שותפין" ו"מחיצה" בעבודת השם * התייחסויות הרבי למסכת שנלמדה בישיבות תומכי תמימים בין השאר בשנת תשד"מ וכמו-כן נלמדת השנה * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות שבת קודש פרשת בשלח י"א שבט תשמ"ה (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1117) התבטא הרבי:

בשיעור הרמב"ם השייך ליום ההילולא – יו"ד שבט – רמב"ם הלכות שכנים פרקים ז-ט נתבארו כמה – וכמה פרטים בדיני שכנים.

וכפי שכבר נסמן וצוין בפרטיות בספר מראי מקומות על הרמב"ם המקורות לכל פרטי דינים אלו – במסכת בבא בתרא, מסכת שיש עליה ריבוי ספרים ופירושים בראשונים ואחרונים, ובמילא יכולים לעיין וללמוד כו'.

הרבי התעכב על ההלכה "כל דבר שזה נהנה בו ואין חבירו מפסיד ואין חסר כלום, כופין עליו", וביארה בנגלה ובעבודת-השם.

'בבא בתרא' של הגלות..

מהדיר ספרי הראשונים, הרה"ג ר' משה הרשלאר ע"ה, ביקר אצל הרבי במהלך חלוקת השטרות (דולרים) לצדקה בר"ח תמוז תש"מ ('זורע צדקות' עמ' 61), וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך".

ומיד הוסיף:

בזוהר כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום הגלות, שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות.

הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית היתה נכנסת לרבי אחת לחודש (בשנים האחרונות זה היה מדי יום ראשון בשבוע). פעם אחת, כשנכנסו בתחילת שנת הלימודים, התעניין הרבי אם יש מבין הבחורים מי שלומדים ומסיימים את כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בשלמותה.

אחד הבחורים, הת' שלום דובער לוין נ"י (כיום מנהל ספרית ליובאוויטש העולמית), שמע על רצונו של הרבי והחליט למלאו. הוא למד בשקידה והתמדה ובעיון את כל המסכת, וכך ב"יחידות" אחרת בישרו חברי ההנהלה לרבי שיש בחור שאכן למד וסיים את כל המסכת. קורת רוח נראתה על פני הרבי שהביע את הערכתו (כשהוא מתרומם מכיסאו) ושואל: "גאַנץ [=כל מסכת] בבא בתרא"?!..

הרבי מבאר עניין במסכת הנלמדת בישיבה

התוועדות שמחת בית השואבה המסורתית בחג-הסוכות נועדה עוד בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במיוחד עבור תלמידי הישיבות. בהתוועדות שקיים הרבי בליל ג' דחול המועד סוכות תשי"ז (תורת מנחם כרך חי עמ' 30 ואילך) החל הרבי לבאר בשיחה התשיעית (שם עמ' 66), את מה ששנינו במסכת בבא בתרא ובגמרא שם: "ניפול (גוזל) הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמישים אמה הרי הוא של מוצאו". "בעי ר' ירמיה, רגלו אחת בתוך חמשים אמה ורגלו אחת חוץ מחמישים אמה מהו, ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא".

"ויש לבאר הרמז בזה בעבודת האדם לקונו", המשיך הרבי, ותוכן הדברים:

שייכות היונה (כנסת ישראל) לבעל השובך (גלות) היא רק בתוך חמישים אמה (כוחות פנימיים); ר' ירמיה (השייך לגלות) רואה את מצבו האמיתי של עם-ישראל, שרק "רגלו אחת" היא בתוך חמישים אמה, מה-שאין-כן הנפש האלוקית היא "חוץ מחמישים אמה". ובכל-זאת "אפקוהו מבי מדרשא", כי באופן זה אי אפשר להיות הבירור דתלמוד בבלי (ונמצא שישנם ב' המעלות, כי היותו "בתוך חמישים אמה" הוא רק בשביל הבירור).

המו"ל של תורת מנחם מציין (בהערה 184 שם): "ולהעיר, שמסכת זו (בבא בתרא) נלמדה בישיבה בזמן זה, והרי התוועדות זו היא במיוחד עבור בני הישיבות".

אגב, התייחסות נוספת למאמר רז"ל זה (באופן כללי) – ב'לקוטי שיחות' עמ' 72.

בחירת מסכת ללימוד בישיבות

בתשורה שפרסם המזכיר הרה"ח הרה"ת הרב ירחמיאל בנימין הלוי שי ' קליין (לרגל נישואי בנו הרה"ת יעקב הלוי שי') נחשף המענה שלפנינו, שנרשם על ידי הרבי על גיליון מכתבו של הרה"ג ר' מרדכי ע"ה מענטליק (ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בברוקלין), מכ"ז בתמוז תשמ"ג. הרב מנטליק כתב כך:

לקראת שנת הלימודים הבאה – ה'תשד"מ. בקשר לבחירת המסכת אותה ילמדו בישיבות "תומכי תמימים": במונטריאל, כפר חב"ד, תורת אמת, אוסטרליה, מיאמי ו-770 הסכימו ללמוד מסכת בבא בתרא (בראשון-לציון נוטים ללמוד בבא קמא, ומצרפת עדיין לא נתקבלה תשובה).

הרבי כתב במענהו:

להחזיר

ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת

ויהי רצון שבקרוב ממש יחזיר הקב"ה האבדה – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא

(זהר חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ולבית – המקדש תליתאה.

בהמשך לכך שאל הר"מ מענטליק בפתק "אם להוסיף (– ציון למענה הנ"ל) – פירוש הזוהר עיין בלקוטי לוי יצחק [=לאביו של הרבי] שם ומתרץ קושית ניצוצי אורות שם". הכוונה ל'לקוטי לוי יצחק' הערות לספר הזהר פרשת בלק (עמ' תא ואילך); והרבי דיבר מספר פעמים על עניין זה (בין השאר בש"פ בלק תשל"ז).

הרבי מחק את המילה "אם" בתחילת השאלה באמצעות ציור חץ, והיינו – להוסיף!

 שותפות על ידי ביטול או מחיצה מהישות

באחת מרשימותיו של הרבי (התפרסמה בחוברת לא – שהופיעה לקראת שבת-קודש פרשת משפטים תשנ"ו) בביאור הסדר דנזיקין (ג' הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא) בעבודת האדם לקונו, נאמר כך:

"..ועד שבא ל"בבא בתרא" [שהתחלתה ב"השותפין" שמורה] שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, על-ידי שדן דין אמת לאמיתו (שבת י' עמוד א), ואומר ויכולו (שבת קיט,ב), [ששותפות זו מתבטאת בכך שפעולתו של הקב"ה במעשה בראשית היא מאין ליש, ועבודת האדם הוא הביטול] מיש לאין. ואז [כשנמצא במעמד ומצב דשותף להקב"ה במעשה בראשית על-ידי-זה שעושה מיש אין] – לא יזיק לו [דבר מענייני העולם] (שלילת העניין דנזיקין לגמרי),

או יכול [הוא להינצל מהיזק] אם יעשה מחיצה בחצר [("השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר" כדי שלא יזיקו זה את זה בהיזק ראיה) – ש"חצר" מוסב על עולמות] ב[ריאה] י[צירה] ע[שיה], ששם יש מקום להיזק, ושוללים ההיזק על-ידי עשיית מחיצה.

ובזה גופא – "גויל גזית כפיסין לבינין": אם מאבנים [("גויל, אבני דלא משפיא, גזית, אבני דמשפיא") שהם בריאה בידי שמים, או [מ] לבנים [("כפיסין, ארחי (אריח חצי לבינה), לבינין, ליבני" (שלימות)] – בידי אדם, ושיעורה [של לבינה הוא] החצי מ[שיעורים של] אבנים דלא משפי ["גויל זה נותן ג' טפחים וכו' . . בלבינין זה נותן טפח ומחצה וכו'", "עובי כותל גויל ו' טפחים.. ושל לבינים ג'", על דרך] שנים מקרא ואחד תרגום [ששיעור התרגום שאותיותיו נמשלו ללבנים שהם בידי אדם הוא החצי (אחד) משיעורו של המקרא שהוא בלשון הקודש שנמשל לאבנים שהם בידי שמים].

"אמת" גם מצד מציאות העולם

בהזדמנות אחת (הדרנים על הרמב"ם והש"ס עמ' כח-ל) ערך הרבי השוואה בין דברי התוספות במסכת בבא בתרא (ח,ב) דיבור המתחיל דין אמת לאמתו, שפירשו: "אמת לאפוקי דין מרומה, אף על גב שהעדים מעידין אותו [אין מחתכים אותו], כיוון שיודעים שמשקרים. כדדרשינן לאמתו – שלא יטו את הדין" – לבין דבריהם במסכת שבת (י, א: "דין אמת לאמיתו, לאפוקי דין מרומה") ומסכת מגילה (טו,ב: בדין מרומה צריך לחקור את העדים בטוב עד שיתבאר האמת, ואז ידונו אותו לאמיתו). לאחר הבאת דברי הבית יוסף והדרישה בחושן משפט סימן א' סעיף ב' – ביאר הרבי שיש מחלוקת בהגדרת המושג "אמת":

א) אמת על-פי דין תורה ש"נצטווינו לחתוך את הדין על-פי שני עדים כשרים אף-על-פי שאפשר שהעידו שקר".

ב) "אמת" גם במציאות העולם. ובהתאם לחילוקי הדרגות באמת, היתוסף בעילוי ד"אמת לאמיתו" לגבי "אמת".

ועל-פי זה – קובע הרבי – יומתק (בדרך הרמז) שדווקא בבבא בתרא פירשו התוספות ש"אמת" (לא רק "אמת לאמיתו") שולל דין מרומה, כי מסכת זו עוסקת (כלשונו של הרמב"ם בפירוש המשניות) ב"חלוקת הקרקעות והדינין בעניין הדירות המשותפות כו' שכולה קבלה ודברי סברות ולא התבאר מן התורה", ולכן מודגש בה יותר ה"אמת" גם במציאות העולם (מה שאין כן במסכתות שבת ומגילה מודגש יותר ה"אמת" על-פי תורה).

אמנם – מסיים הרבי – שלימות עניין האמת ואמת לאמיתו הוא כשהדברים חודרים בגדרי העולם, זאת כדברי הגמרא במסכת שבת ש"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו.. נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית".

תיקון הנזיקין בדקות בא לבסוף

ברשימה נוספת שהכין הרבי בתור ראשי-פרקים בט"ז תמוז תש"ב (נדפס ברשימות חוברת לא עמ' 15) נאמר בין השאר:

 וזהו ענין רבי, נשמה כללית אתפשטותא דמשה [שבדור שענינו "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'", "מילי דאבות", שנותן כח להתעסקות ב"מילי דנזיקין"] ועל-ידי-זה יכול לתקן "מילי דנזיקין" – שהתחלתן (בחטא עץ הדעת) היה מזה ש"ותרא האשה גו'", היזק ראיה שהסתכל וראה בהיכלות הקליפה, שהוא אמנם היזק קל כל כך עד דפליגי אם שמיה היזק אם לאו (כדאיתא במסכת בבא בתרא, בבא הג' דנזיקין, בתחילתה), אבל לבסוף בא על-ידי-זה גם להיזק חמור – "ד' אבות נזיקין"; אלא, שסדר זה (היזק קל ולבסוף גם היזק חמור) הוא בנוגע להנזיקין כשלעצמם, ואילו בנוגע להתיקון שלהם (שזהו תוכן ההתעסקות ב"מילי דנזיקין", כדי לתקנם) הסדר הוא שבהתחלת התיקון מתחילין בהרחקת הגס ביותר, ורק לאחרי זה מתקנים גם דבר הקל, כמובן, ולכן התיקון דהיזק ראיה שהוא היזק קל הוא לבסוף, בבבא בתרא, ואילו בבא קמא מתחיל בהרחקת ההיזק הגס, ד' אבות כו'..

והעיקר – סיים הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת שמות תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז כרך ב' עמ' 300) – שמהדיבור אודות סיום מסכת בבא בתרא.. נזכה בקרוב ממש לסיום ה"בבא בתרא" דגלות!


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)