שאלה: באילו פירות כבר יש 'קדושת שביעית', והאם גם השנה התאריך הקובע הוא ט"ו בשבט?
תשובה: בכלל, יש שני הבדלים עקרוניים בין ירקות ופירות: א) בירקות נקבעת השנה לפי מועד הקטיף, ואילו בפירות לפי "הבאת שליש" (מההבשלה, ולדעות אחרות מהגודל הסופי). ב) ראש השנה לשנות המעשר בירקות הוא א' בתשרי, ואילו בפירות העץ הוא ט"ו בשבט.
לעניין מעשרות בפירות העץ, אנו מבדילים בין יבול שנה אחת לחברתה (שעל יבול כל שנה מפרישים בנפרד, וכמו-כן יש לכל שנה המעשר שלה – מעשר-שני או מעשר-עני) לפי התאריך הקובע – אם הגיעו ל"הבאת שליש" לפני ט"ו בשבט או אחריו. פירות שמיטה שהופקרו פטורים ממעשר.
אולם לעניין שמיטה מקובל הלכה למעשה לקבוע גם בפירות העץ לפי ראש-השנה ולא לפי ט"ו בשבט, ולכן פירות שגדלו באדמות של יהודים בארץ-ישראל יהיו חייבים בקדושת שביעית לפי לוח התאריכים הזה:
באבוקדו כבר יש לנהוג קדושת שביעית. אפרסק ונקטרינה – א' באדר-א. שסק – ז' באדר-א. ענבי מאכל – ט"ו באדר-ב. משמש – א' בניסן. גודגדן ודובדבן – ט"ו בניסן. לימון, שזיף מעוגל ותות-עץ – א' באייר. שקד ירוק – י' באייר. תפוח – י"ח באייר. תאנה – כ' באייר. מנגו וליצ'י – י' בסיוון. אגס – כ"ד בסיוון. ענבי יין וצבר – א' בתמוז. לימה – י' בתמוז. רימון ושזיף מוארך– ט"ו באב. תמר – כ' באב. אשכולית, מנדרינה, פומלה, קרמבולה ושקד יבש – א' באלול. חבוש וקליפים – י' באלול. זית למאכל וגויאבה – י"ג באלול. אפרסמון וקיווי – ט"ו אלול. חרוב – כ' באלול, אנונה, קומקווט ותפוז סיני – ט"ו בתשרי תשס"ט. פיג'ויה, אגוז פקאן, זית לשמן ותפוז – ט"ו במרחשוון תשס"ט.
הפירות האלה מיובאים מחו"ל ואין בהם קדושה: אגוז מלך, אגוז לוז, אוכמניות, אילסר, בוטנה (פיסטוק).
מקורות: ראה 'קטיף שביעית' פ"ו. 'משפטי ארץ – שביעית' פט"ו. 'פירות שביעית' פ"ב. הנתונים – מכון התורה והארץ. וע"ע בקובץ יגדיל תורה - ירושלים, גיליון כה עמ' 11. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
