מדורים נוספים
	התקשרות 705 - כל המדורים ברצף
	סדר העבודה לאחר מתן-תורה הוא "אין עוד מלבדו"
	החידוש של תלמיד ותיק אינו בערך לטעמי התורה לעתיד
	"בביתנו לימדו להתפלל מיד כשקמים"
	פרשת יתרו
	ימי הזיכרון לרבניות חב"ד
	השקעה במניות / לוח הפסק בתפילה
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת יתרו
י"ט בשבט

שחרית: בקריאת-התורה¹ קוראים את עשרת-הדברות בטעם העליון². בשעת הקריאה עומד הקהל, ופניו אל ספר-התורה³.

בפסוק האחרון בפרשה (כ,כג), בתיבת "תִגלה" יש לקרוא ברור את ניקוד ה'חיריק' בתי"ו (=תיגלה מאליה), לבל יישמע כאילו התי"ו היא ב'שבא' (=אתה תגלה).

הפטרה: "בשנת מות... זרע קודש מצבתה" (ישעיה ו)⁴.

יום שלישי
כ"ב בשבט

יום השנה העשרים להסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא⁵ ע"ה (תשמ"ח), בת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ואשת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו⁶.

____________________

1)    אדמוה"ז היה קורא בתורה את עשרת-הדיברות דפרשה זו בנוסח-טעמים השונה מהנוסח דקרה"ת כל השנה, וגם מהנוסח דעשרת-הדיברות דפרשת ואתחנן, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן אדמו"ר הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א אחי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 459, וראה גם תולדות אדמוה"ז ח"ד עמ' 1070).

המנהג לקרוא את המרא-דאתרא לעלייה זו (מג"א סי' תכח ס"ק ח) אינו אחד מ'מנהגי חב"ד' (אלא אם כן יש המנסים לערער על תוקפו של הרב, שאז חובה גמורה היא להעלותו – 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 490, עיי"ש).

2)    לוח כולל-חב"ד, כדעה האחרונה בשו"ע אדה"ז סי' תצד סי"א. ובשו"ע שם פסק, שגם לדעה זו היחיד קורא לעצמו (שניים מקרא ואחד תרגום וכד') בטעם התחתון. (ומתרגם פסוק בפסוק, כבכל התורה).

3)    ספר-המנהגים עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. זאת למרות שבשו"ע אדה"ז סי' תצד לא הובא המנהג, אם כי בלבוש שם הביאו, ושלל החשש (בתשובת הרמב"ם, מהדורת בלאו סי' רסג) מפני תרעומת הצדוקים, שיאמרו שרק עשרת-הדברות כתובות בתורה (על-פי ברכות יב,א) - כיוון שאינם מצויים בינינו. ובשו"ת כפי-אהרן (סי' לט, וכ"כ בשו"ת אגרות-משה או"ח ח"ד סי' כב) כתב, שכיוון שעומדים גם בשירת הים וב'חזק' אין מקום לטעות. והחיד"א (בקונטרס טוב עין שבסוף ס' ועד לחכמים, הובא בשערי אפרים שער ז בפתחי שערים ס"ק כז) מיישב, שכיוון שבשעה זו קוראים עוד פרשיות בס"ת, "לית לן בה, דמוכח שהכל אמת, אלא שהם עומדים כאן לפי שהם יסוד התורה, ונכתבו בלוחות, ואמרם הקב"ה לכל ישראל, ויחרד כל העם וינועו ויעמדו מרחוק... אין בזה קפידא...". ובמקום אחר (בס' לדוד-אמת סי' ז אות ה), כתב שעל-פי האר"י ז"ל אין עומדין בקריאה זו. וראה בעניין זה גם בשערי-רחמים על השערי אפרים שם. המועדים-בהלכה עמ' שכו. שו"ת יחווה-דעת ח"א סי' כט ועוד.

הרבי הפנה את פניו לס"ת (ובשנים שהיה יושב בקרה"ת –  גם עמד ממקומו) כמה תיבות לפני התחלת עשרת-הדיברות (ואולי כדי לצאת י"ח ההסתייגות האמורה – ראה ביחוה דעת סוף הסימן הנ"ל).

הקורא ימתין קימעא להתחיל קריאתו עד לגמר עמידת הקהל, וכן העולה ימתין עד שיתיישבו הקהל במקומותם כדי להתחיל את הברכה האחרונה, כדי שלא ייבלע קולם ברעש הכסאות (לוח דבר בעתו).

4)    ספר-המנהגים עמ' 33. לוח כולל-חב"ד.

5)    רגילים היו לקרוא לרבנית 'מוסיא' וכך גם היתה רגילה לחתום, גם כאשר היתה חותמת בשפות אחרות. הרבי כתב שלפעמים קראו לה גם 'מושקא' בשי"ן ימנית, אך מעולם לא שמע שיבטאו 'מוסקא' ('עבודת הקודש' להרה"ח ר' שלום-דובער שי' לוין עמ' קנח-קס, עיי"ש).

6)    מתולדותיה – בס' 'עטרת מלכות' (חיפה, תנש"א) עמ' 249. וראה רמזים בשמה והוראות מזה בקונטרס 'בך יברך ישראל', ספר-השיחות ה'תשנ"ב ח"ב עמ' 344, ועוד. צילום המצבה – 'ימי חב"ד' עמ' 125.